מקורות לפרק

דף ה
לא ירדה שכינה למטה מעשרה - ריטב"א

לא ירדה שכינה למטה מעשרה - עקידה שער מד

לא ירדה שכינה למטה מעשרה – מורה נבוכים, ח"א פרקים י, יח

לא ירדה שכינה למטה מעשרה – [כי העולם השפל בנוי על מספר עשר, שהם ד' יסודות, ועליהם ד' מדרגות דומם, צומח, חי, מדבר. ועליהם חומר ראשון, ועליו צורה האחרונה (כמו שהזכיר מורה נבוכים, ח"א פרק סט) והשכינה נמצאת אצל הפשוטים, ולא אצל המורכבים, ולכן לא ירדה למטה] – רמ"א, תורת העולה ח"א פ"ו

לא ירדה שכינה למטה מעשרה - נצח 93 (יז); דרך חיים 82 (פ"ב, מרבה בשר); נתיב א' 122 (עבודה, יד)

לא ירדה שכינה למטה מעשרה – [להבין זאת ראה דברים שהבאנו ממהר"ל (נתיב ב' 29 יראת ה', ג) על נדרים ז. "כל מקום ששם שמים מצויה, עניות מצויה". כי כל עניני העולם שייכים להקב"ה, ואין לאדם בהם כלום. רק כאשר כתוב "השמים שמים לה', והארץ נתן לבני אדם", מזה הבדיל ה' ומסר לידי האדם קנין. ואם אין האדם מבדיל ואינו סומך על פסוק זה, אלא לפי דיבורו משותף ה' אתנו גם כאן בעולמנו, שוב לא נמסר לאדם שום קנין, והוא נשאר עני. "כי אין לנמצאים שום מציאות עמו ית'"] -

לא ירדה שכינה למטה מעשרה – שו"ת חתם סופר, חלק ו תשובה צח, ד"ה אבל האמת יורה דרכו; ועוד בחתם סופר, דרשות דף ת"א טור ג [אלו הם י' ספירות ניתנו לתיקון בני אדם]

לא ירדה שכינה למטה מעשרה – [אלו הם עשר כיתות מלאכים המנוים ברמב"ם יסוה"ת פ"ב, ה"ז] - דברי שאול

לא ירדה שכינה למטה מעשרה - לא עלה משה למרום - גר"א, אדרת אליהו, בראשית א, א ד"ה השמים

לא ירדה שכינה למטה מעשרה – [יש עשר ספירות, והן גבול השגתנו בעולמות הרוחניים. אבל עצם מהותו של השי"ת אי אפשר לנו להבין בזה כלום, ואין נברא בעולם שיבין. וזה נקרא שלא ירד למטה להיות תוך י' ספירות אלו. וגם לאידך גיסא, מי שמבין יפה בכל העשר ספירות בכל זאת אינו מבין כלום במה שלמעלה מהם] – אורח ישרים, מובא ב"לקוטי בתר לקוטי"

פירש שדי מזיו שכינתו – [רוצה לומר הגם שהאדם מוטבע בחומר הגוף כי הוא בשר ודם, מכל מקום מצד שהוא אחוז בכסא הכבוד, שנשמות הצדיקים צרורות בצרור החיים תחת כסא הכבוד, מוכן הוא לקבל דברים הרוחניים ומושכלים גם דברים נסתרים וזה שפירש שדי מזיו שכינתו עליו, דהיינו אצילות רוחני לקבל סודות ונסתרות] - מהרש"א על שבת פח ע"ב ד"ה מה אנוש

פני כרוב, פני אדם - רבנו בחיי, שמות כה, יח

פני כרוב, פני אדם - נצח 95 (יז)

אפי רברבי, אפי זוטרי – [ישראל נמשלו לגדול ולקטן. שאם לתת להם שכר על מצוותיהם, אינו דומה מעשה הנעשה ע"י קטן שאינו מבין הענין כי אין דעתו שלמה, כשכר הניתן לגדול. ואם להעניש אותם על עונותיהם, עדיף להחשיב אותם כקטנים] - בניהו

ז ע"ב

סוכתו בראש הספינה – הבונה (פי' על עין יעקב)

דף ט

כשם שחל שם שמים על החגיגה, כך שם שמים חל על הסוכה – [כשם שבקרבן חגיגה רק האימורים מוגשים למזבח והשאר נאכל ע"י בעלים, והכל הוא קודש. כך במצוות סוכה לא רק בלימוד בסוכה אלא גם בכל הנאותיו הגשמיות, אכילה ושתיה, הם קודש] – דברי שאול

דף יד

מה עתר זה וכו' אף תפילתן של צדיקים מהפכת דעתו של הקב"ה ממדת אכזריות למדת רחמנות – [כאשר צדיק אמיתי מאמין שכל הנראה כרע הוא באמתמכוון למטרה טובה, הוא גורם שבפועל ייהפך הדבר לטובה] – ייטב לב, מובא ב"לקוטי בתר לקוטי" (אמר המלקט: וכן כתב מהר"ל: "יהא אדם רגיל לומר 'כל מה דעביד רחמנא לטב עביד' וכאשר יאמר על הדבר שנראה רע והוא בוטח בו ית' שהוא לטובה, אז יתן הש"י אותו רע לטובה" (נתיבות עולם, אהבתה' פרק א 43)