אתר דעת | אגדות חז"ל | שערי האגדה | מפרשים | מאמרים | אגדה בראייה עכשווית | מסכת אבות | מאמרים נוספים | אודות | צור קשר

מקורות לפרק



דף נ ע"ב

ושאבתם מים בששון – [אמרו בירושלמי שמשם שואבים רוח הקודש. כי השכינה אינה שורה אלא מתוך שמחה] – מהרש"א

דף נא

מבלאי בגדי כהנים – [ללמדנו ששיירי מצוה מעכבים את הפורעניות] – רמ"א, תורת העולה ח"א פ"יט

מבלאי מכנסי כהנים ומהמייניהם – [מדוע דוקא משני בגדים אלו? אלא באו לכפר על עריות ועל הרהור הלב (זבחים פח:). וכיון שבשמחת בית השואבה נמצאים אנשים ונשים, אז יצר הרע מתגרה וצריכים כפרה] - ועל בן יהוידע

דף נא ע"ב

על ט"ו מעלות היורדות מעזרת ישראל לעזרת נשים – [טעם למספר ט"ו, נגד ט"ו אלף אמות אשר דוד העלה מי התהום (סוכה נג ע"ב) וגם כן לרמוז לשם קדוש י"ה, אנו ליה עינינו] – מהרש"א

אבותינו במקום הזה אחוריהם למקדש - פתח עינים, שמחת הרגל

אבותינו במקום הזה אחוריהם למקדש – [צ"ע הא כיצד מותר לבזות אבותיהם? אלא דוקא בזאת ע"י הודית צאצאיהם נעשה לאבותיהם תיקון] - עיני כל חי

אבותינו במקום הזה אחוריהם למקדש – [צ"ע הא כיצד מותר לבזות אבותיהם? אלא ע"י משה זה שהבנים משתחוים לה', בזה עצמו תקנו חטא אבותיהם שהשתחוו לאליל] – מהר"א אזולאי, מובא ב"לקוטי בתר לקוטי"

אנו ליה וליה עינינו – [עצם הצפיה לה', גורמת מחילת עון הבטחון בה' הוא עצמו זכות כדי להוושע. לכן הוכפל הביטוי] - דברי שאול, ליקוטים שבסוף הספר

ליה אנו משתחוים - גבורות השם 17, 260, 325 (סוף ההקדמה השניה, פרקים נט, עא); דרך חיים 231 (פ"ה, י' נסים שבבית המקדש)

מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו – [כי אין שמחה כשמחת התורה והשגת השכליות. וכבר אמרו שלא טעם טעם שמחה מי שלא טעם התרת הספיקות השכליות] – רמ"א, תורת העולה, ח"א פרק ו

מי שלא ראה בית המקדש בבניינו לא ראה בנין מפואר מימיו -

אידוותא דימא - מהרש"א על בבא בתרא ד ע"א

אידוותא דימא – [כיון שהקדים את ירושלים ורק אח"כ המקדש, שמע מינה שאינו מוסב על בנין שלמה] - בן יהוידע ד"ה מאי היא? אמר אביי בנין הורדוס

מי שלא ראה דיופלוסטון של אלכסנדריא של מצרים לא ראה בכבודן של ישראל, פעמים שהיו שם ששים רבוא כיוצאי מצרים ואמרי לה כפלים כיוצאי מצרים –

ע"א קתדראות - קול אליהו, רו

וכולהו קטלינהו (אלכסנדרוס מוקדון) [הגיה הגר"א: טרכינוס] - מאור ישראל

עשו תיקון גדול: עזרת נשים – [היו הנשים למעלה, דוגמת השכל הפועל שתש כוחו כנקבה, והאנשים החסידים והנביאים היו שואבים משם למטה] – רמ"א, תורת העולה ח"א פ"ו

עשו תיקון גדול: עזרת נשים – [אמר לשון "תיקון", כי הוא שמירה מאיסור זנות] - בן יהוידע

דף נב

וספדה הארץ משפחות משפחות לבד - "אפילו בשעת אנינותו של אדם, יצרו מתגבר עליו" (קידושין פ' ע"ב בתוספות, מעשה באשה אחת)

וספדה הארץ משפחות משפחות לבד - מראית העין (לסנהדרין כ. ד"ה מקום שנהגו נשים)
עסוקים בהספד, ואין יצה"ר מתגרה – [יש כאן ב' לשונות, נגד יצר החומריות (וזה מתבטל ע"י אנינות) ויש יצה"ר כללי שאינו מתבטל בעת אנינות] - בן יהוידע

משיח בן יוסף שנהרג - נצח 164 (לז)

יצר הרע שנהרג – נצח 164 (לז)

יצר הרע שנהרג – [מה יש להספיד עליו ומדוע להצטער? אלא כל עוד היה נמצא היתה להם מלחמה, ושכר רב על כיבושו] – מהרש"א

יצר הרע שנהרג – ערוך לנר

יצר הרע שנהרג – צדקת הצדיק, מז, קיא, קנז

יצר הרע, צדיקים נדמה להם כהר – [כי בשעת גירוי יצה"ר ראוי בו מכשול חמור, הזדעזעו ופרשו ממנו. לכן גם בעתיד רואים אותו כהר. אבל הרשעים זלזלו וחשבו שהוא כח דק וחלש, לכן נכשלו. כן רואים אותו בעתיד] - בן יהוידע, ד"ה ועוד נראה לי (אמר המלקט: פירוש זה הוא ההיפך ממשמעות המשך הגמרא "כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו")

יצר הרע, צדיקים נדמה להם כהר – אמת ליעקב

יצר הרע, צדיקים נדמה להם כהר – דברי שאול

יצר הרע, צדיקים נדמה להם כהר – שם משמואל (אדמו"ר מסוכצ'וב) וישב, דף קי"א

צדיקים בוכים - יערות דבש (ח"א עמ' מא דרש ב')

צדיקים בוכים - [צ"ע מפני מה בוכים אם סוף כל סוף נצחו ליצרם? אלא בוכים לעורר רחמי הקב"ה על הרשעים שלא יענישם הקב"ה, כי מזכירים לפני ה' כמה גדול היה צערם והתעוררות כחם לכבוש יצר הרע. על כן לא ירשיע הרשעים בהשפטם] – ערוך לנר

ואף הקב"ה תמה עמהם – [כמאמר חז"ל: ד' מתחרט הקב"ה שבראם (סוכה נב ע"ב) וכמ"ש "ואשר הריעותי" (ברכות לב.) וזה כדי לעורר מדת הרחמים אף על הרשעים] – ערוך לנר

צדיקים בוכים – [צ"ע מפני מה בוכים אם סוף כל סוף נצחו ליצרם? אלא אדם העובר בחושך ליד תהום פעורה מתחתיו, ואח"כ מתגלה לו באיזו סכנה נוראה היה נמצא, בא לו לבכות מעצם המחשבה איך שכמעט מת. כך צדיק זה רואה כמה נורא ואיום היה יצרו, ובכוחות עצמו לא היה מסוגל כלל לנצח אותו אם לא שה' עזר לו, מיד בא לו לבכות מהתרגשות] – נ"ל המלקט

יצר הרע בתחילה דומה לחוט של בוכיא - נתיב ב' 125 (כה היצר, ב)

יצר הרע בתחילה דומה לחוט של בוכיא – [הרשעים רואים רק מצב היצר בתחילתו, ואז הוא חלש. אבל הצדיקים רואים כבר עכשיו את העתיד, ויודעים שיהיה להם קשה ותקיף כעבות העגלה] – מהרש"א

כעבות העגלה חטאה - הנצי"ב, לספרי ח"ב דף מט, שלח, ו'

שבע שמות יש לו ליצר הרע –

ז' שמות יש ליצה"ר – [צפון, כי מצפין רעתו בלבו] - ר"מ אלשיך (בראשית ח, כב)

ז' שמות יש ליצה"ר - נתיב ב' 123,121(כח היצר, א)

ז' שמות יש ליצה"ר – [לפי שבעת ימי בראשית, ז' גופי עבירות, ז' מיני פורעניות. וביאור למקצת שמותיו של יצר הרע] – מהרש"א

ז' שמות יש ליצה"ר - עקידה, שער י"ג, שער צז

ז' שמות יש ליצה"ר – [לכן היו ז' הזאות על הארון והפרוכת ביום הכפורים, מול כל כח מהם] – רמ"א, תורת העולה, ח"ב פכ"ו וכן ח"ג פרק נח

ז' שמות יש ליצה"ר – ["רע" כי הוא מלומד למלחמה מנעוריו; "ערל" כי הוא דבק באדם כמו שנולד עם ערלה בבשרו; "טמא" ממילא שאינו צריך סיוע מבחוץ; "שונא" כי מבקש להמית את האדם גם בלי תועלת לעצמו; "מכשול" כי פורש מצודות כדי ללכוד אותו; "אבן" כי אין לו לאדם מורא או מורך לב לחטוא, והוא לב אבן; "צפוני" כי הוא מסתתר ומראה על עבירה כאילו היא "מצוה", או כאילו הוא אוהבו של האדם ורוצה בטובתו] - בינה לעתים, סוף דרוש נ"ח, עת קץ, דרוש ג' לאלול, פ' תצא (שפב)

ז' שמות יש ליצה"ר - ערוך לנר כאן, ולסנהדרין דף ק"ח

ז' שמות יש ליצה"ר - פתח עינים, שמחת הרגל (פסח, לימוד א')

ז' שמות יש ליצה"ר - קורא באמת, סוכה, פסקא ה' (אל תקרי ישלם לך אלא ישלימנו לך)

אם רעב שונאך האכילהו לחם - מאור ישראל

שלמה קראו שונא וכו' "כי גחלים אתה חותה על ראשו וה' ישלם לך" (משלי כה, כב) אל תקרי "ישלם" אלא ישלימנו לך – [מפני מה דרשו חז"ל ושינו משמעות מלה זו? אלא אם הכנעת ליצרך פשיטא שה' ישלם שכרך, ומה צריך לומר כך? אלא כדברי רש"י: "שיהא שלם יצרך עמך ואוהבך ואל ישיאך לחטוא וליאבד מן העולם" (אמר המלקט: נ"ל פירושו על דרך "אבר קטן יש באדם, מרעיבו שבע". שאם האדם כבש יצרו פעם אחת, קל לו יותר לכבוש בפעם השניה. ובפעם השלישית קל עוד יותר, וכך יצר הרע נכבש והולך תחתיך)] – פתח עינים

יצה"ר נקרא צפוני – [עיקר הישוב הוא בצפון של העולם, לכן שם ניכר יותר ההפסד. ויצר הרע הוא שגורם אל ההפסד] – רמ"א, תורת העולה ח"ב, כה

יצה"ר נקרא צפוני - ערוך לנר, ד"ה שנתן עיניו במקדש ראשון

הצפוני ארחיק - נצח 12 (ב)

והדחתיו אל ארץ ציה – [כי בעוה"ז הוא שט בארץ ומשטין על בני אדם, ולעתיד יגורש למקום שאין שם בני אדם] –מהרש"א

מניח אוה"ע ומתגרה בישראל - נתיב ב' 127 (כח היצר, ב); נצח 14 (ב)

מניח אוה"ע ומתגרה בישראל - הנצי"ב, דברים כח, נט

ובתלמידי חכמים יותר מכולם – [כי מי שיש לו מעלה גדולה יותר ממה שהוא לשאר אדם, נחשב דבר זה כאילו הוא יוצא מהסדר והשיעור, ובשביל זה דבק בהם כח הבא לבטל מעלתם] – נצח ישראל 12 פרק ב

ובתלמידי חכמים יותר מכולם - גר"א על משלי (ז, יב) וכן (כב, יג)

[אביי] תלא נפשיה בעיברא דדשא – [למה נתלה בשער הדלת, ולא בקיר? אלא לרמוז לעצמו שטרם נכנס להיכל היראה (ע"פ שבת לא ע"ב "חבל על דלית ליה דרתא, ותרעא לדרתא עביד"] - בן יהוידע

כל הגדול מחברו, יצרו גדול ממנו – ["גדול מחבירו" בחכמה, והוא משתמש בחכמתו להסביר לעצמו כי הטובות והרעות שפקדו אותו אינם מה' ובהשגחה, כי אם מפני סיבות טבעיות. ומפני זה הוא ממשיך לחטוא. והרי חכמתו היתה לרעתו] – רמ"א, תורת העולה, ח"ג פרק טו

כל הגדול מחברו, יצרו גדול ממנו – [כי יותר דבק ההעדר כאשר יש מדריגה עליונה לאדם, במה שאין ראוי לכל אדם מדריגה זאת; ממה שהוא דבק ההעדר במדריגה הפחותה השפלה שהיא נמצאת לכל] - מהר"ל, תפארת ישראל 148 (מח) וכן כתב ב"נצח ישראל", פרק ב 13; [ולכן בחג עצרת, מתן תורה, הביאו ב' לחמי חמץ] - דרשה לשבת הגדול 224; גור אריה, בראשית ח, כא

כל הגדול מחברו, יצרו גדול ממנו – [כדי להרבות שכר לצדיקים. ועוד שתהיה לו כח בחירה בין טוב לרע, לפי גדולת יצרו הטוב] – י' מאמרות, חקור דין, ח"ב פרק ז

כל הגדול מחברו, יצרו גדול ממנו - של"ה דף סח. שער האותיות, אות יצר

כל הגדול מחברו, יצרו גדול ממנו – נפש החיים, פרקים שאחרי שער ג', פרק ד

כל הגדול מחברו, יצרו גדול - ערוך לנר, ד"ה ומתגרה בשונאיהם של ישראל

כל הגדול מחברו, יצרו גדול ממנו – [כשם שהיצר מתגרה יותר בספק עבירה מאשר ודאי עבירה, רש"י על סנהדרין (קג, א) כך ת"ח המוצא אופנים כיצד להקל בשעת הדחק, יצרו מתגרה בו יותר משאר האדם] - דברי שאול, מהדו"ב, בנדפס דף כ"ג

כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו – [כיון שהוא יודע ממעלתו, יש בו גם גאוה. וזה המכשיל אותו בעוונות נוספים] – יין הרקח, ממחבר "ישמח משה", ר' משה טייטלבוים אדמו"ר מאהעל

כל הגדול מחברו, יצרו גדול ממנו – [כח נפשי זה נברא כדי לעורר חשק לתורה] - פרי צדיק (ח"ב 152 תרומה, ח')

כל הגדול מחברו, יצרו גדול ממנו - צדקת הצדיק, רמח

כל הגדול מחברו, יצרו גדול ממנו - ר"א דסלר ח"א 164

כל הגדול מחברו, יצרו גדול ממנו - ר"ח שמואלביץ (ח"ג כו)

יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום – [בקידושין דף ל ע"ב הגירסא "מתחדש עליו בכל יום", עיי"ש מהרש"א ובדברי "יערות דבש" שהבאנו]

דף נב ע"ב

אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש –

יצר הרע מסית לאדם בעוה"ז ומעיד עליו לעוה"ב –

בתחילה קראו הלך –

אבר קטן יש לו לאדם –

כל יום יצה"ר מתחדש עליו – [כיון שאין ליצר הרע מציאות בעצם, הוא כלה בכל יום. ולכן צריך להתחדש בכל יום] - אגדות ב' 136

כל יום יצה"ר מתחדש עליו; מתגבר עליו – [ההבדל בין הביטוים] – מהרש"א, על קידושין ל ע"ב

כל יום יצה"ר מתחדש עליו; מתגבר עליו – [יש ב' סוגי חטא. יש שגוף האדם מתאוה אליהם כמו מאכלות וזנות; ויש שאין הגוף מתאוה כמו לבישת שעטנז וכיו"ב. בראשון אע"פ שהאדם נכשל בחטאים, במשך הזמן הוא רגיל ושבע וכבר קץ בה. בזה היצר צריך לחדש את הגירוי. אבל בסוג השני אין לו לאדם משיכה לחטוא לכן בהם צריך הוא להתגבר עליו] – יערות דבש, דרוש ה, עמ' קיז-קיח

כל יום יצה"ר מתחדש עליו - הרב אלעזר לנדא, נכד הנודע ביהודה, יד המלך, שנת תקפ"ו (בהקדמה)

כל יום יצה"ר מתחדש עליו – [מה ההבדל בין לשון "מתחדש" ללשון "מתגבר". אלא כל יום ויום האדם משלים תיקון מסוים של ניצוח הרע, והשלים בחינתו. ומחר באה בחינה שונה וחדשה. אבל לשון "מתגבר" הוא כאשר לא השלים את מלאכתו מאתמול] - בן יהוידע, על קידושין ל ע"ב

כל יום יצה"ר מתחדש עליו - ענף יוסף על קידושין ל ע"ב, (בשם גר"ח ולוז'ין)

בכל יום יצה"ר מתגבר, מתחדש - אגדות ב' 136

אלמלי הקב"ה עוזרו – [ההעדר דבר במציאות החומרי. ולכן גם דבק בו יצר הרע. ואלמלא הקב"ה עוזר לחדש את המציאות, לא היה האדם יכול לעמוד] – אגדות ב' 136

אלמלי הקב"ה עוזרו – ['עזר' רק בשיתוף הנעזר, 'ישועה' מבלעדיו] - דברי שאול, על קידושין ל ע"ב

אלמלי הקב"ה עוזרו – [האדם כשלעצמו אין לו שום כח למלחמה, אלא בידיו הברירה לבחור לו לאדון או הקב"ה או ח"ו סט"א, ואז ה' יגמור בעדו] – מו"ר ר"ש דביר

אלמלי הקב"ה עוזרו – [ה' עוזר למי שיש לו אהבת ישראל] - פרי צדיק (ח"ג 156 קדושים, סוף י"א)

אם פגע בך מנוול זה, משכהו לבית המדרש – [סגולה זו מועילה רק ללומדי בית המדרש ולא ללומדים גלמוד] - יערות דבש (ח"ב עמ' מח דרש ג')

אם פגע בך מנוול זה - גר"א, בראשית (ד, כג). וכן משלי (כה, כא). וכן איוב (ה, ב)

אם פגע בך מנוול זה - פרי צדיק (ח"ג 64 פסח כ"ט, זה יצה"ר של עריות)

אם פגע בך מנוול זה, משכהו לבית המדרש – [צ"ע מה יעשה אתו שם? היה צ"ל "ברח ממנו". אלא יש צורך ליצה"ר לא רק לשם מעשה זיווג, אלא גם לשם חידוד הלימוד כמ"ש בזוהר (ח"א דף קלח ע"א) "הכי אצטריך יצר הרע לעולם כמטרא לעולם, דאלמלא יצר הרע חדוותא דשמעתא לא ליהוי". א"כ תמשוך את יצה"ר להשתמש בו לדבר טוב] - בן יהוידע, על קידושין ל ע"ב

אם פגע בך מנוול זה – [התועלת היא רק למעיינים בעיון התורה, ולא בלומדים ברפרוף] - הנצי"ב, דברים ד, מו

אם פגע בך מנוול זה – [מדוע הוסיפו חז"ל לשון "זה"? כי בבית המדרש עצמו יש מנוול אחר נוסף, שהוא מפתה את הלומד לעסוק בדברים בטלים ולא להתמיד בלימוד] – אדמו"ר ר' מנחם מנדל מקאצק

משכהו לבית המדרש – מהר"ל, דרשה על התורה 21

משכהו לבית המדרש – [ניצוח יצר הרע הוא ע"י שלומדים דברי מוסר שבמאמרי חז"ל] – פלא יועץ, תחילת ערך: מוסר; וכך משמע ב"משנה ברורה" סי' א סוף ס"ק יב "תוכחת מאמרי רז"ל".

משכהו לבית המדרש – [ניצוח יצר הרע הוא ע"י שלומדים דברי מוסר שבמאמרי חז"ל. זו לשונו: "ותבלין היצר הרע הוא תוכחת מאמרי חז"ל] - "משנה ברורה", סי' א', סוף ס"ק יב

אם אבן הוא נימוח – [אבן נגד יצר של עריות; ברזל נגד יצר של ע"ז. ויש מפרשים אבן נגד מצות עשה, ברזל נגד לא תעשה] - אגדות ב' 136; נתיב ב' 121 (כח היצר, א)

אם אבן הוא נימוח – [אבן הוא קשה לקבל, אבל הברזל מחתך] – מהר"ל, תפארת ישראל, 148 (מח)

אם אבן הוא נימוח, אם ברזל מתפוצץ – [אבן מצד הגוף החומרי, וברזל מצד כח הנשמה] – מהרש"א

אם אבן הוא נימוח - גר"א, אדרת אליהו, בראשית (ד, כג) ועל איוב (ה, ב)

אם אבן הוא נימוח – [לימוד אגדה הוא טוב לכבוש בו יצה"ר של תאוה; ובלימוד הלכות שנמשלו לאש ונצרך לזה חימום רב, טוב לכבוש על ידו הכעס] – גר"א, אבן שלימה, פרק ב פסקא ה

אם אבן הוא נימוח, אם ברזל הוא מתפוצץ – [יצר הרע של אבן, שיש באדם קרירותמלקיים מצוותעשה; וברזלנגד חימום לעבור על לא תעשה] – ערוך לנר

אם אבן הוא נימוח, אם ברזל הוא מתפוצץ – [יש עבירות הדומות לאבן, ויש לברזל (כמו ע"ז, גלוי עריות ושפיכת דמים) – בן יהוידע

וכפטיש יפוצץ סלע - גור אריה, שמות ו, ט

(קידושין ל ע"ב) יצר הרע מתחדש בכל יום - נתיב ב' 126 (כח היצר, ב)

(קידושין ל ע"ב) יצר הרע מתחדש בכל יום - בינה לעתים, עת קץ, דרוש ג' לאלול, פ' תצא (שפ)

(קידושין ל ע"ב) יצר הרע מתחדש בכל יום - נודע ביהודה, אהבת ציון, דרוש ג'

(קידושין ל ע"ב) יצר הרע מתחדש בכל יום - ערוך לנר

מתגבר בכל יום - בינה לעתים (דרוש נ"ח ודרוש ס"ג, עמ' שפא, תכו)

מתגבר בכל יום - יערות דבש (ח"א עמ' קיז דרש ה')

מתגבר בכל יום - גר"א על אסתר (א, א); על רות (א, יח)

מתגבר בכל יום – [אע"פ שה' הוא המציל, שכר האדם על יגיעתו בתחילה] - עיני כל חי
ע"ע קידושין ל'

אלמלי הקב"ה עוזרו – [ה' עוזר למי שיש לו אהבת ישראל] - פרי צדיק (ח"ג 156 קדושים, סוף י"א)

אלמלי הקב"ה עוזרו – [צ"ע אם הקב"ה עוזרו, כיצד יש אנשים הנכשלים בחטאים? אלא הקב"ה עוזר רק למי שמכין תחבולות מעצמו נגד יצר הרע, ואם השתדל האדם מצידו, אז הקב"ה עוזר לו] – שער בת רבים, מובא ב"לקוטי בתר לקוטי"

אם פגע בך מנוול זה – [סגולה זו מועילה רק ללומדי ביהמד"ר ולא ללומדים גלמוד] - יערות דבש (ח"ב עמ' מח דרש ג')

אם פגע בך מנוול זה - גר"א (בראשית ד, כג משלי כה, כא, איוב ה, ב)

אם פגע בך מנוול זה - פרי צדיק (ח"ג 64 פסח כ"ט, זה יצה"ר של עריות)

משכהו לבית המדרש – [ניצוח יצר הרע הוא ע"י שלומדים דברי מוסר שבמאמרי חז"ל] – דרך חיים 89 (פ"ב, דרך ישרה שיבור האדם)

משכהו לבית המדרש – [ניצוח יצר הרע הוא ע"י שלומדים דברי מוסר שבמאמרי חז"ל] – פלא יועץ, ערך: מוסר

משכהו לבית המדרש – [ניצוח יצר הרע הוא ע"י שלומדים דברי מוסר שבמאמרי חז"ל] – משנה ברורה, סי' א, סוף ס"ק יב

אם אבן הוא נימוח – [אבן הוא משל לתאוה, ונימוח במים של תורה "אבנים שחקו מים". וברזל הוא משל לכעס] - גר"א, אדרת אליהו, בראשית ד, כג ועל איוב ה, ב

אם אבןהוא נימוח – [זה מול עצלות מלקיים מצוות עשה, והאדם מרגיש כובד כאבן. וברזל הוא חימום לעבור על לא תעשה] – אורח ישרים, מובא ב"לקוטי בתר לקוטי"

יצר הרע מסית לאדם בעוה"ז - נתיב ב' 126 (כח היצר, ב)

מפנק מנוער עבדו - [זה יצה"ר, ע"פ מדרש בראשית רבה, וכן רש"י כאן] - פרי צדיק (וישלח 111 ד')

שכן באטב"ח דבי ר' חייא – עיין מהרש"א

תחילה קראו הלך, ולבסוף קראו אורח, ולסוף קראו איש- [כיצד זה נראה במכשולו של דוד] – מהרש"א

אבר קטן יש באדם, משביעו רעב, מרעיבו שבע – [כיצד זה נרמז בפסוק "כמרעיתם וישבעו" וכו' (הושע יג, ו)] – מהרש"א

ד' מתחרט עליהם הקב"ה שבראם - נתיב ב' 133 (כח היצר, ד); [כי הכשדים אין מציאותם נחשבים, כעמו התולעים שאינם בריה לעצמם אלא נמשכים אחר בריות אחרים, ויצר הרע שאינו בריאה בפני עצמו אלא נמשך אחר החומר, וכן הגלות שאין לה מציאות, וכן ישמעאל שהוא יושב אהלים במדבר, אינו בכלל עיקר המציאות. וכשדים הוא ארם בודאי. וזהו אמרם שאין מלאכי השרת נזקקים ללשון ארמית (שבת יב:) כי אינה נחשבת תוך ע' לשונות] - גבורות השם, 238 (נד); נצח 153 (לג); גור אריה, בראשית א, א

ד' מתחרט עליהם הקב"ה שבראם - ערוך לנר

ד' מתחרט עליהם הקב"ה שבראם – [ביאור לשון "חרטה" בכל אחד מאלו] - בן יהוידע

ד' מתחרט עליהם הקב"ה שבראם – [כדי ללמד לבני אדם דרך תשובה כי גם ה' מקיים את התורה] - פרי צדיק (וירא 53 ד'; חלק חמישי 203 ראש השנה ט"ז)

ד' מתחרט עליהם הקב"ה שבראם – [תמוה לומר על הקב"ה שמתחרט, והרי הכל צפוי לפניו מראש? אלא כמו שכתוב בתורה "וינחם ה' כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו" (בראשית ו, ו) ושם כוונת התורה כי באו בני אדם וקלקלו ע"י בחירה חופשית שלהם, כן ביאר המלבי"ם שם, כן יש לפרש בעניננו. אילולא חטאי בני ישראל, לא היו ד' מיני פורענות אלו פועלות בעולם] – נ"ל המלקט

גלות, דכתיב "ועתה מה לי פה נאום ה', כי לוקח (ו' שרוקה) עמי חינם" (ישעיה נב, ה) – ["למה אני שוהה ומשהה בני כאן?"] רש"י על ישעיה נב, ה

גלות, דכתיב "ועתה מה לי פה נאום ה', כי לוקח (ו' שרוקה) עמי חינם" (ישעיה נב, ה) – [על דרך "עמו אנכי בצרה" (תהלים צא, טו)] – מהרש"א

כשדים – [קוראים לארצם "בבל" ולא "כשדים" כי אינם ראויים שתקרא על שמם] – מהרש"א
ישמעאלים – [כי אברהם רק בקש "לו ישמעאל יחיה לפניך" אבל הקב"ה הוסיף "ונתתיו לגוי גדול" (בראשית יז, כ) ועל זה התחרט ה' שהוסיף על בקשתו של אברהם] – מהרש"א

ויצר הרע –

אלמלא ג' מקראות הללו - מהרש"א על ברכות לב ע"א ד"ה נתמוטטו

אלמלא ג' מקראות הללו - ערוך לנר

אלמלא ג' מקראות הללו – [מדוע צריכים כאן ג' מקראות] - בניהו

ארבעה חרשים – ["בשעה שפותח בדברי תורה, הכל נעשים כחרשים לפניו" (חגיגה יד.) (נ"ל המלקט: כי אין ביכולת של חכם אחר למצוא חולשה או פגם בדבריו. לכן שותקים)] – מהרש"א

ארבעה חרשים - ערוך לנר, ד"ה ואליהו כהן צדק

ארבעה חרשים - פרי צדיק (ח"ב, 236, החודש, ג')

ז' רועים – [מי הם?] – רמ"ע מפאנו, מאה קשיטה, חתימת המאמר

ז' רועים – [קרא להם "רועים" כי רובם היו רועי צאן] – מהרש"א

ז' רועים – [למה לא הוזכר כאן יצחק] - ערוך לנר

דף נג

חסידים ואנשי מעשה - של"ה, דף טו., בית חכמה

חסידים ואנשי מעשה - הנצי"ב, העמק דבר, שמות ה, ג

אשרי ילדותינו שלא ביישה את זקנותינו, אלו חסידים ואנשי מעשה – [כל חסיד הוי חסיד מעיקרו (מהתחלת חייו)] – רש"י (נ"ל המלקט: ראיה לכך מן בבא קמא קג ע"ב. ולכן גם בימינו אין לכנות "חסיד" למי שהיה חילוני וחזר בתשובה)

אשרי זקנותנו שכיפרה את ילדותנו, אלו בעלי תשובה –

ומי שחטא, ישוב וימחול לו - ערוך לנר

ומי שחטא, ישוב וימחול לו – [צ"ע מה חידוש בזה? אלא אחרי שהזכירו "אשרי זקנותנו שכיפרה על ילדותינו, המשיכו ואמרו זה לבחורים שנכשלו בחטא ועדיין לא שבו, כי יותר מעלה לאדם להתגבר על יצרו כשהיא איש צעיר, ולא להמתין עד זיקנה שממילא נחלש יצרו בלי מאמץ מצד האדם] - מהרש"א

ומי שחטא, ישוב וימחול לו – [צ"ע מה חידוש בזה? אלא ידוע ע"פ אריז"ל שאע"פ שנחתם גזר דין האדם ביום הכפורים, עדיין יש שהות עד סוף סוכות, אז נמסרים פתקאות למלאכים (זהר ח"ב קמב. וכן ח"ג צט ע"ב). ולכן עושים תשובה רבתית בהושענא רבה. ולכן כאן הזהירו שעדיין יש אפשרות לתיקון ע"י תשובה] - בן יהוידע

אם אני כאן, הכל כאן - רבנו בחיי, כד הקמח, סוף ערך: עצרת (דף רצו)

אם אני כאן, הכל כאן - ריטב"א

אם אני כאן, הכל כאן - דרך אמונה (לר"מ בן גבאי), מאמר ב' שער ד'

אם אני כאן, הכל כאן – ["אני" הוא כינוי לכנסת ישראל (וכן הוא בזוהר ח"ג דף רעו.) והכל הוא כינוי להקב"ה (כן הוא בר"א אבן עזרא, במדבר כ, ח "כאשר ידע החלק את הכל, ידבק בכל"] – מהרש"א

אם אני כאן, הכל כאן – [אם באתם להכנע לפני שכינה, אז אפשר להשפיע עליכם ברכה. אבל באתם רק כדי לקבל ברכה, ולא נכנעתם לפני מצוותיה של תורה והשכינה, מי כאן?] - ערוך לנר

אם אני כאן, הכל כאן – [עולה בדעת החוקרים שאין שום שייכות לאדם לעבוד את קונו כי הוא ית"ש נשגב מעל הכל, ומה יועילו מעשינו? ענה הלל הנשיא מתוך רוב ענוה שלו אם אדם פשוט כמוני יכול לשרת את קונו, כל שכן החשובים ממני, והם כל אדם שבכלל ישראל. ועל כולם ללמוד ממנו. ואם אין אני כאן, ואין תועלת בשירותי, אז גם למלאכי מעלה אין בכוחם לשרת] – ההפלאה, מובא ב"לקוטי בתר לקוטי"

אם אני כאן, הכל כאן - דברי שאול, על פסחים קט"ו

אם אני כאן, הכל כאן - הנצי"ב, העמק דבר, שמות ה, ג הרח"ד

אם אני כאן, הכל כאן - משך חכמה (שמות כ, יח)

למקום שאני אוהב, שם רגלי מוליכות אותי –

למקום שאני אוהב, שם רגלי מוליכות אותי – [מכלהיצוריםאין בחירה חופשית לאף אחד מהם חוץ ממין האדם, ובזה גדולתו. וזה מה שאמר כאן] – חמדת יהושע, מובא ב"לקוטי בתר לקוטי"

אם תבוא אל ביתי, אני אבוא אל ביתך. אם אתה לא תבוא אל ביתי, אני לא אבוא אל ביתך -

אם אתה תבוא לביתי, אבוא לביתך – [גופו של אדם נקרא "בית"] - בן יהוידע

אף הוא ראה גלגולת אחת שצפה על פני המים – עיין מפרשים על אבות (פרק ב)

רגלוהי דאינשי אינון ערבין ליה. לאתר דמיתבעי תמן מובילין יתיה – [פעמים שהאדם צריך למות או לקבל עונש במקום מסויים למען שאנשי המקום ההוא יזדעזעו וישובו בתשובה. ולכן העיר הקרובה אל החלל צריכים להביא כפרה, למרות ששמא בא הרוצח ממקום רחוק, אלא שנהרג כאן כדי לעוררם בתשובה] – קול יעקב,מובא ב"לקוטי בתר לקוטי

שדרינהו למחוזא דלוז – [על תכונת העיר לוז] – מהרש"א על סוטה מו ע"ב

פתח שלמה ואמר: רגלוהי דבר איניש אינון ערבין ליה – [ביאור למה אמר "פתח", כי כל הבריות לא ידעו סוד זה עד שהוא גילה] - בן יהוידע ד"ה פתח שלמה

ח' אבוקות של אור – [נגד שמונה מצוות שקיימו באותו היום] - עיון יעקב

ח' אבוקות של אור - עוללות אפרים, מאמר ק"ע

ח' אבוקות של אור – [רמז לשמונה חלקי התורה, והיה שמח שכולן אחוזות בידו. "אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו". אבל לא היו מעורבות אצלו, אלא למד אותם לפי הסדר ולא חבילות חבילות. ולוי היה עושה כן בשמונה סכינים, כלומר היה מקשה קושיות חריפות בכל אחד משמונה מקצועות התורה] - ענף יוסף, על עין יעקב, בשם מטה משה (תלמיד מהרש"ל)

זורק אחת ונוטל אחת - ערוך לנר

וכשהוא משתחוה, נועץ ב' גודליו בארץ ושוחה ונושק את הרצפה וזוקף – [אין כאן צניחה שכיבה הנהוג באימוני צבא בימינו, כאשר כל הגוף מאוזן. אלא מדובר שהראש למטה ורגליו בגובה האויר, והאדם מאונך, ורק נעמד על ב' גודליו שבקרקע. ונ"ל הרעיון בדבר לחנך כל בית ישראל הצופים בתרגיל זה, כי האדם בסיסו האמתי בשמים ורק ראשו מושפל כאן בארץ, כמ"ש מהר"ל (על אבות, עמ' קנו-קנז "חכמתו מרובה ממעשיו"; נצח ישראל 47 פרק ז; חדושי אגדות על סוטה דף לו, ודף מה; גיטין נח ונדה כה). ונ"ל רמז בקידושין (מ:) "לאילן שכולו עומד במקום טהרה, ונופו נוטה למקום טומאה"] – נ"ל המלקט

לוי אחוי קידה - ערוך לנר, ד"ה הא והא גרמה ליה

בית השואבה, לא ראינו שינה בעינינו - דברי שאול

לתמיד של שחר ומשם לתפילת השחר וכו' וכו' ומשם לתפילת המנחה ומשם לתמיד של בין הערבים – [צ"ע כאן הקדימו קרבן לתפילה ושם הקדימו תפלה לקרבן, והיישוב לזה] – מהרש"א

בשעה שכרה שיתין – [רש"י על מכות (יא.) הקשה כי קניית מקום המזבח היתה רק אחרי מיתת אחיתופל? ועיי"ש מהרש"א. ויישובו של רבי יוסף חיים] – בניהו

בשעה שכרה שיתין – [ביאור ט"ו שיר המעלות לענין השיתין] - מהרש"א

בשעה שכרה שיתין - פרי צדיק (ח"א 100 ויצא, ז; חלק חמישי 249 סוכות, כ"א)

מי איכא דידע אי שרי למכתב שם אחספא – [צ"ע הרי גם משה רבנו כתב שם כדי להוציא ארונו של יוסף מהנילוס? (תנחומא, בשלח, ב)] - בן יהוידע ד"ה איכא דידע למכתב שם אחספא

אמר דוד מי איכא דידע אישרי למכתב שם אחספא ונשדיה בתהומא ומנח? – [צ"ע הרי אין לך דבר שעומד לפני פקוח נפש, ואפילו אם יש בזה איסור הרי מותר מפני סכנת חיי העולם? אלא אין השימוש בשם קודש מועיל אם נעשה באיסור, ולכן שאל אם עצם המעשה מותר] – שיח יצחק, מובא ב"לקוטי בתר לקוטי"

האומר שמע שמע כאומר מודים מודים - ע"ע ברכות לג:

אנו ליה משתחוים, וליה עינינו מיחלות – [הראשון במעשה, והשניבדיבור] – מהרש"א

דף נה
שיר של יום בחגים - עיין מהרש"א

ע' פרים - בינה לעתים, עת האסף, תחילת דרוש לשמיני חג העצרת (קל"ב)

ע' פרים - פרי צדיק (חלק חמישי 258-259 הושענא רבה לב, לג)

עשה לי סעודה קטנה שאהנה ממנה – [מדוע דוקא "קטנה"? אלא ללמד שלא בא לשם הסעודה אלא לשם ידידות וחיבה. כן הנמשל בישראל, אין לה' שום צורך בקרבנות שמקריבים לו, אלא בא לשם ידידות] - בן יהוידע

דף נו
לוקוס לוקוס – [אמרה ב' פעמים מול מקדש ראשון ומול מקדש שני. וטעם "זאב" (עיין רש"י ד"ה לוקוס) כי בית המקדש בחלקו של בנימין הנקרא "זאב" (בראשית מט, כז)] – בן יהוידע

אוי לרשע, אוי לשכנו – [אמנם זה כבר כתוב במקרא "כהתחברך עם אחזיהו פרץ ה' את מעשיך" (דהי"ב כ, לז) אבל בא לומר שזה המצב תמיד, ואינו חד פעמי. והטעם בזה כי המצטרף אל דבר, שייך אליו ויש לו ענין אחד אתו] – מהר"ל, נתיבות עולם ב' 141 נתיב הצדק, פרק ג