נזיר פרק ו
שלושה מינין
אִיבָּעְיָא לְהוּ: הַאי מַזְיָא, מִלְּתַחַת רַבִּי, אוֹ מִלְּעֵיל? לְמַאי נַפְקָא מִינָהּ? לְנָזִיר שֶׁגִּלְּחוּהוּ לִסְטִים וְשִׁיְּרוּ בּוֹ כְּדֵי לָכוֹף רֹאשׁוֹ לְעִקָּרוֹ, [אִי אָמַרְתְּ: מִלְּתַחַת רַבִּי, נְזִירוּת, הָא שַׁקְלֵיהּ, אֶלָא אִי אָמַרְתְּ: מִלְּעֵיל רַבִּי, מַאי דְּאַקְדִּישׁ הָא קָאִים. תָּא שְׁמַע: מֵהָא אִינְבָּאחַיָּה, דְּקָאִים בְּעוּקְבָא דְּבִינְתָּא, וְאִי סַלְקָא דַּעְתָּךְ, מִלְּתַחַת רַבִּי, בְּרֵישָׁא דְּבִינְתָּא בָּעִי לְמֵיקַם? [לְעוֹלָם מִלְּתַחַת רַבִּי, וְאַגָּב חִיּוּתָא נָחִית וְאָזִיל אִינְבָּא. תָּא שְׁמַע: אִינְבָּא מֵתָה בְּרֵישָׁא דְּבִינְתָּא, וְאִי סַלְקָא דַּעְתָּךְ, מִלְּעֵיל רַבִּי, בְּעִיקְבָא דְּבִינְתָּא בָּעִי לְמֵיקַם! הָתָם נַמִּי מִשּׁוּם דְּלֵית בָּהּ חֵילָא, שְׁרוּגֵי שְׁרִיגָא וְאָזִיל. תָּא שְׁמַע: מִבְּלוֹרִיתדְּכוּשִׁיִּים, דְּבָתַר דִּמְגַדְּלִין לָהּ, רַפְיָא מִלְּתַחַת. הָתָם נַמִּי אַיְדִי דְּקַמְטָא הִיא, מִשִּׁיכְבָא דְּרַפְיָא. תָּא שְׁמַע: מִסְּקַרְתָּא דְּרַפִי עַמְרָא מִלְּתַחַת, וְתַנְיָא]. וְתוּ, כַּד צַבְעִין סַבְיָא דִּיקְנְהוֹן, חַוְרִין עִקְבֵי נִימְהוֹן, שְׁמַע מִינָהּ מִלְּתַחַת רַבִּי, שְׁמַע מִינָהּ.
|