אגדות חז"ל | סוטה פרק ה

מִשְׁנָה. בּוֹ בַּיּוֹם דָּרַשׁ רַבִּי עֲקִיבָא: (שמות טו) "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה', וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר". שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר 'לֵאמֹר', מַה תַּלְמוּד לוֹמַר 'לֵאמֹר'? מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל עוֹנִין שִׁירָה אַחֲרָיו שֶׁל מֹשֶׁה וְכוּ'. (בברייתא מפורש יותר) תָּנוּ רַבָּנָן: (את זו) [בּוֹ בַּיּוֹם] דָּרַשׁ רַבִּי עֲקִיבָא: בְּשָׁעָה שֶׁעָלוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַיָּם, נָתְנוּ עֵינֵיהֶם לוֹמַר שִׁירָה, וְכֵיצַד אָמְרוּ שִׁירָה? כְּגָדוֹל הַמַּקְרִיא אֶת הַהַלֵּל, וְהֵם עוֹנִים אַחֲרָיו רָאשֵׁי פְּרָקִים. מֹשֶׁה אוֹמֵר: (שם) "אָשִׁירָה לַה'", וְיִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: "אָשִׁירָה לַה'". מֹשֶׁה אוֹמֵר: "כִּי גָאֹה גָּאָה", וְיִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: "אָשִׁירָה לַה'". רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: כְּקָטָן הַמַּקְרִיא אֶת הַהַלֵּל, וְהֵם עוֹנִים אַחֲרָיו מַה שֶּׁהוּא אוֹמֵר, מֹשֶׁה אָמַר: "אָשִׁירָה לַה'", וְהֵם אוֹמְרִים: "אָשִׁירָה לַה'". מֹשֶׁה אָמַר: "כִּי גָאֹה גָּאָה", וְהֵם אוֹמְרִים: "כִּי גָאֹה גָּאָה". רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: כְּסוֹפֵר הַפּוֹרֵס עַל שְׁמַע בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, שֶׁהוּא פּוֹתֵחַ תְּחִלָּה וְהֵם עוֹנִין אַחֲרָיו. בְּמַאי קָא מִיפְלְגֵי? רַבִּי עֲקִיבָא סָבַר: 'לֵאמֹר', אַמִלְּתָא קַמַיְתָא. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי סָבַר: 'לֵאמֹר', אַכֹּל מִלְּתָא וּמִלְּתָא. וְרַבִּי נְחֶמְיָה סָבַר: 'וַיֹּאמְרוּ', דְּאָמוּר כּוּלְּהוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי. 'לֵאמֹר', דְּפָתַח מֹשֶׁה בְּרֵישָׁא. תָּנוּ רַבָּנָן: דָּרַשׁ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: בְּשָׁעָה שֶׁעָלוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַיָּם, נָתְנוּ עֵינֵיהֶם לוֹמַר שִׁירָה, וְכֵיצַד אָמְרוּ שִׁירָה? עוֹלֵל מֻטָּל עַל בִּרְכֵּי אִמּוֹ, וְתִינוֹק יוֹנֵק מִשְּׁדֵי אִמּוֹ. כֵּיוָן שֶׁרָאוּ אֶת הַשְּׁכִינָה, עוֹלֵל הִגְבִּיהַּ צַוָּארוֹ, וְתִינוֹק שָׁמַט דַּד (אמו) מִפִּיו, וְאָמְרוּ: (שמות טו) "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ". שֶׁנֶּאֱמַר: (תהלים ח) "מִפִּי עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז". (תַּנְיָא), הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁאֲפִלּוּ עֻבָּרִין שֶׁבִּמְעֵי אִמָּן אָמְרוּ שִׁירָה? שֶׁנֶּאֱמַר: (שם סח) "בְּמַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱלֹהִים, אֲדֹנָי מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל". [וְהָא לָא חָזוּ? אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם: כֶּרֶס נַעֲשָׂה לָהֶם כְּאַסְפַּקְלַרְיָא הַמְּאִירָה וְרָאוּ].

מִשְׁנָה. בּוֹ בַּיּוֹם דָּרַשׁ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן הוֹרְקְנוּס: לֹא עָבַד אִיּוֹב אֶת הַמָּקוֹם אֶלָּא מֵאַהֲבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (איוב יג) "הֵן יִקְטְלֵנִי לוֹ אֲיַחֵל". וַעֲדַיִן הַדָּבָר שָׁקוּל, "לוֹ אֲנִי מְיַחֵל", אוֹ "אֵינִי מְיַחֵל לוֹ". תַּלְמוּד לוֹמַר: (שם כז) "עַד אֶגְוָע לֹא אָסִיר תֻּמָּתִי מִמֶּנִּי", לִמֵּד, שֶׁמֵּאַהֲבָה עָשָׂה. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: מִי יְגַלֶּה עָפָר מֵעֵינֶיךָ רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, שֶׁהָיִיתָ דּוֹרֵשׁ כָּל יָמֶיךָ: לֹא עָבַד אִיּוֹב הַמָּקוֹם אֶלָּא מִיִּרְאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם א) "אִשׁ תָּם וְיָשָׁר, וִירֵא אֱלֹהִים, וְסָר מֵרָע", וַהֲלֹא יְהוֹשֻׁעַ בֶּן הוֹרְקְנוּס תַּלְמִיד תַּלְמִידְךָ לִמֵּד, שֶׁמֵּאַהֲבָה עָשָׂה.

וְנֵחְזִי הַאי 'לֹא', הֵיכִי כְּתִיב? אִי בְּלָמֶ"ד אָלֶ"ף כְּתִיב, 'לֹא' הוּא! וְאִי בְּלָמֶ"ד וָא"ו כְּתִיב, 'לוֹ' הוּא! וְכָל הֵיכָא דִּכְתִיב בְּלָמֶ"ד אָלֶ"ף, 'לֹא' הוּא? אֶלָּא מֵעַתָּה: (ישעיה סג) "בְּכָל צָרָתָם לֹא צָר", דִּכְתִיב בְּלָמֶ"ד אָלֶף, הָכִי נַמִּי, דְּ'לֹא' הוּא? וְכִי תֵּימָא הָכִי נַמִּי? וְהָכְּתִיב: (שם) "וּמַלְאַךְ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם וְגוֹ' וַיְנַשְּׂאֵם כָּל יְמֵי עוֹלָם". אֶלָּא, מַשְׁמַע הָכִי וּמַשְׁמַע הָכִי.

תַּנְיָא, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: נֶאֱמַר: (איוב א) "יְרֵא אֱלֹהִים" בְּאִיּוֹב, וְנֶאֱמַר: (בראשית כב) "יְרֵא אֱלֹהִים" בְּאַבְרָהָם, מַה "יְּרֵא אֱלֹהִים" הָאָמוּר בְּאַבְרָהָם, מֵאַהֲבָה, אַף "יְרֵא אֱלֹהִים" הָאָמוּר בְּאִיּוֹב, מֵאַהֲבָה. וְאַבְרָהָם גּוּפֵיהּ מְנָא לָן? דִּכְתִיב: (ישעיה מא) "זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי". (אי הכי) מַאי אִיכָּא בֵּין עוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה לְעוֹשֶׂה מִיִּרְאָה? אִיכָּא הָא דְּתַנְיָא: רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: גָּדוֹל הָעוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה יוֹתֵר מִן הָעוֹשֶׂה מִיִּרְאָה, שֶׁזֶּה תָּלוּי לְאֶלֶף דּוֹר וְזֶה תָּלוּי לְאַלְפַּיִם דּוֹר. הָכָא כְּתִיב: (שמות כ) "וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי", וְהָתָם כְּתִיב: (דברים ז) "וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָו לְאֶלֶף דּוֹר". הָתָם נַמִּי כְּתִיב: "לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָו לְאֶלֶף דּוֹר"? הַאי, לִדְסָמִיךְ לֵיהּ, וְהַאי, לִדְסָמִיךְ לֵיהּ. הַנְהוּ תְּרֵי תַּלְמִידֵי דַּהֲווּ קַיְמֵי קַמֵּיהּ דְּרָבָא, חַד אָמַר לֵיהּ: אַקְרְיוּןבְּחֶלְמָאִי: (תהלים לא) "מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ". וְחַד אָמַר לֵיהּ: אַקְרְיוּן בְּחֶלְמָאִי: (תהלים ה) "וְיִשְׂמְחוּ כָל חוֹסֵי בָךְ לְעוֹלָם יְרַנֵּנוּ" וְגוֹ'. אָמַר לְהוּ: תַּרְוַיְכוּ [רַבָּנָן] צַדִּיקֵי גְּמוּרֵי אַתּוּן, מַר, מֵאַהֲבָה, וּמַר, מִיִּרְאָה.