שבת פרק ח

אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: כָּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ, לֹא בָּרָא דָּבָר אֶחָד לְבַטָּלָה; בָּרָא שַׁבְּלוּל לְכָתִית, בָּרָא זְבוּב לְצִרְעָה. יַתּוּשׁ לְנָחָשׁ. וְנָחָשׁ לַחֲפָפִית, וּסְמָמִית לְעַקְרָב. הֵיכִי עָבִיד לֵיהּ? מַיְתִּי חֲדָא אוּכְמָא וַחֲדָא חִיוְרָא, וְשַׁלְקִי לֵיהּ וְשַׁיְפִי לֵיהּ. תָּנוּ רַבָּנָן: חֲמִשָּׁה אֵימוֹת הֵן, אֵימַת חַלָּשׁ עַל גִּבּוֹר, אֵימַת מַפְגִּיעַ עַל אֲרִי, אֵימַת יַתּוּשׁ עַל הַפִּיל, אֵימַת סְמָמִית עַל עַקְרָב, אֵימַת סְנוּנִית עַל הַנֶּשֶׁר, אֵימַת כִּלְבִּית עַל לִוְיָתָן. אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: מַאי קְרָאָהּ? (עמוס ה) "הַמַּבְלִיג שֹׁד עַל עָז". רַבִּי זֵירָא אַשְׁכַּח לְרַב יְהוּדָה, דַּהֲוָה קָאִי אַפִּיתְחָא דְּבֵי חֲמוּהָ, וְחַזְיֵהּ דַּהֲוָה בְּדִיחָא דַּעְתֵּיה, וְאִי בָּעִי מִינֵיהּ כָּל חֲלָלֵי עָלְמָא, הֲוָה אָמַר לֵיהּ. אָמַר לֵיהּ: מַאי טַעְמָא, עִזֵּי מַסְגָן בְּרֵישָׁא, וַהֲדָר אִימְרֵי? אָמַר לֵיהּ: כִּבְרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם, דִּבְרֵישָׁא חֲשׁוּכָא וַהֲדָר נְהוֹרָא. מַאי טַעְמָא, הַנֵי מִיכַסְּיָין וְהַנֵי מִיגַלְּיָין? הַנֵי (דמכסין) [דִּמְכַסִּינָן] מִינַיְהוּ, מְכַסְּיָין, וְהַנֵי דְּלָא (מכסין) [מְכַסִּינָן] מִינַיְהוּ, מִיגַלְּיָין. מַאי טַעְמָא, גַּמְלָא, זוּטְרָא גְּנוּבְתֵּיהּ? מִשּׁוּם דְּאָכַל כִּיסֵי. מַאי טַעְמָא, תּוֹרָא, אֲרִיכָא גְּנוּבְתֵּיהּ? מִשּׁוּם דְּדָיִר בְּאַגְמֵי, וּבָעִי לְכַרְכּוּשֵׁי בַּקֵּי. מַאי טַעְמָא, קַרְנָא דְּקַמְצָא, רַכִּיכָא? מִשּׁוּם דְּדָיְרָא בְּחִילְפֵי, וְאִי קַשְׁיָא, נָדְיָא וּמִתְעַוְּרָא, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: הַאי מַאן דְּבָעִי דְּלִסְמֵיהּ לְקַמְצָא, לִשְׁלוּפִינְהוּ לְקַרְנָא. מַאי טַעְמָא, הַאי תִּימְרָא דְּתַרְנְגוֹלְתָּא, מִדְלִי לְעֵילָא? דְּדָיְרִי אַדַּפֵּיהּ, וְאִי עַיִיל קִטְרָא, מִתְעַוְּרָא. 'דָּשָׁא' דֶּרֶךְ שָׁם. 'דַּרְגָּא' דֶּרֶךְ גַּג. 'מַתְכּוֹלִיתָא' (אימתי) [מָתַי] תִּכְלֶה דָּא. 'בֵּיתָא' בּוֹא וְאֵיתִיב (בהו) [בָּהּ]. 'בִּיקְתָּא' בֵּי עַקְתָּא. 'כּוּפְתָּא' כּוּף וְתִיב. 'לִבְנֵי' לִבְנֵי־בְּנֵי. 'הוּצָא' חֲצִיצָא. 'חַצְבָּא' שֶׁחוֹצֵב מַיִם מִן הַנָּהָר. 'כּוּזָא' כָּזֶה. 'שׁוּטִיתָא' שְׁטוּתָא. 'מְשִׁיכְלָא' מָאשִׁי כּוּלָא. 'מְשִׁיכְלָתָא' מָשְׁיָא כַּלְתָּא. 'אָסִיתָא' חֲסִירְתָּא. 'בּוּכְנָא' בּוֹא וְאַכֶּנָהּ. 'לְבוּשָׁא' לֹא בּוּשָׁה. 'גְּלִימָא' שֶׁנַּעֲשֶׂה בּוֹ כְּגֹלֶם. 'גּוּלְתָא' גַּלִי וְאֵיתִיב. 'פּוּרְיָא' שֶׁפָּרִין וְרָבִין עָלֶיהָ. 'בּוֹר זִינְקָא' בּוֹר זֶה נָקִי. 'סוּדְרָא' סוֹד ה' לִירֵאָיו. 'אַפַּדְנָא' אַפִּיתְחָא דֵּין. תָּנוּ רַבָּנָן: שְׁלֹשָׁה, כָּל זְמַן שֶׁמַּזְקִינִין, מוֹסִיפִין גְּבוּרָה, וְאֵלּוּ הֵן: דָּג וְנָחָשׁ וַחֲזִיר.

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: דָּם, כְּדֵי לִכְחֹל עַיִן אַחַת, שֶׁכֵּן כּוֹחֲלִין לְבַרְקִית, וּמַאי נִיהוּ? דָּמָא דְּתַרְנְגוֹלְתָּא בְּרָא. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: דָּם, כְּדֵי לִכְחֹל בּוֹ עַיִן אַחַת, שֶׁכֵּן כּוֹחֲלִין לְיָארוּד, וּמַאי נִיהוּ? דָּמָא דִּכְרוּשְׁתִּינָא, וְסִימָנִיךְ, גַּוָּא לְגַוָּא, וּבְרָא לְבָרָא.

סִיד, כְּדֵי לָסוּד. תָּנָא: כְּדֵי לָסוּד אֶצְבַּע קְטַנָּה שֶׁבַּבָּנוֹת. אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁהִגִּיעוּ לְפִרְקָן, וְלֹא הִגִּיעוּ [לְשָׁנִים], בְּנוֹת עֲנִיִּים טוֹפְלוֹת אוֹתָן בְּסִיד, בְּנוֹת עֲשִׁירִים טוֹפְלוֹת אוֹתָן בְּסֹלֶת, בְּנוֹת מְלָכִים טוֹפְלוֹת אוֹתָן בְּשֶׁמֶן הַמֹּר, שֶׁנֶּאֱמַר: (אסתר ב) "שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בְּשֶׁמֶן הַמֹּר". מַאי "שֶׁמֶן הַמֹּר"? רַב הוּנָא בַּר חִיָּא אָמַר: סַטְכַּת. רַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר: שֶׁמֶן זַיִת שֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁלִישׁ. תַּנְיָא: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַנְפִּיקְנוֹן, שֶׁמֶן זַיִת שֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁלִישׁ. וְלָמָּה סָכִין אוֹתוֹ? שֶׁמַּשִּׁיר אֶת הַשֵּׂעָר, וּמְעַדֵּן אֶת הַבָּשָׂר. רַב בֵּיבָי הֲוָה לֵיהּ בְּרַתָּא, טָפְלָהּ אֵבֶר אֵבֶר, שָׁקִיל בָּהּ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּזֵי. הֲוָה הַהוּא כּוּתִי בִּשְׁבָבוּתֵיהּ, הַוְיָא לֵיהּ בְּרַתָּא, טָפְלָהּ בְּחַד זִימְנָא וּמֵתָה. אָמַר: קַטְלָה רַב בֵּיבָי לִבְרַתִּי. אָמַר רַב נַחְמָן: רַב בֵּיבָי, דְּשָׁתִי שִׁיכְרָא, בַּעְיָן בַּנְתֵּיהּ טַפְלָא. אַנָן, דְּלָא שַׁתִּינָן שִׁיכְרָא, לָא בַּעְיָן בַּנְתִּין טַפְלָא.

כִּי הָא דְּהַהוּא גְּלִילָא, דְּאָמְרוּ לֵיהּ: קוּם דְּרֹשׁ לָנוּ בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה. אָמַר לְהוּ: אִידְּרוֹשׁ לְכוּ כִּדְדָרַשׁ רַבִּי נְחֶמְיָה לְחַבְרֵיהּ, וְנָפְקַת עַרְעִיתָא מִן כּוֹתְלָא, מַחְתִּי בְּאַנְדִּיפִי [וּמִית]. אָמַר לֵיהּ: מִן דִּילֵיהּ דָּא לֵיהּ.

אָמַר לֵיהּ מַר בְּרֵיהּ דְּרַבִינָא לִבְרֵיהּ: מִי שְׁמִיעַ לָךְ, "בֵּיצָה קַלָּה" מַאי הִיא? אָמַר לֵיהּ: בֵּיעֲתָא דְּצִלְצְלָא. מַאי טַעְמָא, מִשּׁוּם דְּזוּטְרָא? אֵימָא, דְּצִפֵּירְתָּא! אִישְׁתִּיק. אָמַר לֵיהּ: מִידִי שְׁמִיעַ לָךְ בְּהָא? [אָמַר לֵיהּ: הָכִי] אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: בֵּיצַת תַּרְנְגֹלֶת.

אַמַּאי קָרוּ לֵיהּ: "בֵּיצָה קַלָּה"? שִׁעֲרוּ חֲכָמִים, אֵין לְךָ בֵּיצָה קַלָּה לְבַשֵּׁל יוֹתֵר מִבֵּיצַת תַּרְנְגֹלֶת.
עֲשָׂרָה דְּבָרִים מְבִיאִין אֶת הָאָדָם לִידֵי תַּחְתּוֹנִיּוֹת, וְאֵלּוּ הֵן: הָאוֹכֵל עֲלֵי קָנִים, וַעֲלֵי גְּפָנִים, וְלוּלְבֵי גְּפָנִים, וּמוֹרִיגֵי בְּהֵמָה בְּלֹא מֶלַח, וְשִׁדְרוֹ שֶׁל דָּג, וְדָג מָלִיח שֶׁלֹּא בִּשֵּׁל כָּל צָרְכּוֹ, וְהַשּׁוֹתֶה שִׁמְרֵי יַיִן, וְהַמְקַנֵּחַ בְּסִיד וּבְחַרְסִית, [וְהַמְקַנֵּחַ] בִּצְרוֹר שֶׁקִּנֵּחַ בּוֹ חֲבֵרוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף הַתּוֹלֶה עַצְמוֹ בְּבֵית הַכִּסֵּא.

רַב חִסְדָּא וְרַבָּה בַּר רַב הוּנָא, הֲווּ קָאַזְלֵי בְּאַרְבָּא. אָמְרָה לְהוּ הַהִיא מַטְרוֹנִיתָא: אוּתְבַן בַּהֲדַייְכוּ, וְלָא אוּתְבוּהָ. אָמְרָה אִיהִי מִלְּתָא, אֲסַרְתָּהּ לְאַרְבָּא. אָמְרוּ אִינְהוּ מִלְּתָא, שַׁרְיוּהָ. אָמְרָה לְהוּ: מַאי אַעָבִיד לְכוּ, דְּלָא מְקַנַּח לְכוּ בְּחַסְפָּא, וְלָא קָטִיל לְכוּ כִּנָּה אַמָּנַיְכוּ, וְלָא שָׁלִיף לְכוּ יַרְקָא וְאָכִיל לְכוּ, מִכִּישָׁא דְּאַסִּיר גִּינָאָה.

אמר לֵיהּ רַב הוּנָא (לרבא) [לְרַבָּה] בְּרֵיהּ: מַאי טַעְמָא לָא שְׁכִיחַת קַמֵּיהּ דְּרַב חִסְדָּא, דִּמְחַדְּדָן שְׁמַעְתֵּיהּ? אָמַר לֵיהּ: מַאי אֵיזִיל לְגַבֵּיהּ? דְּכִי אַזִילְנָא לְגַבֵּיהּ, מוֹתִיב לִי בְּמִילֵי דְּעָלְמָא, אָמַר לִי: מַאן דְּעַיִיל לְבֵית הַכִּסֵּא, לָא לֵיתִיב בְּהֶדְיָא, וְלָא לִיטְרַח טְפֵי, דְּהַאי כַּרְכַּשְׁתָּא, אַתְּלָת שִׁינֵי יָתִיב, דִּלְמָא מְשַׁמְטֵי שִׁינֵי דְּכַרְכַּשְׁתָּא, וְאַתִּי לִידֵי סַכָּנָה. אָמַר לֵיהּ: הוּא עָסִיק בְּחַיֵּי דִּבְרִיָּתָא, וְאַתְּ אָמַרְתְּ: בְּמִילֵי דְּעָלְמָא? כָּל־שֶׁכֵּן זִיל לְגַבֵּיהּ. [הַנִּצְרָךְ לִפָּנוֹת וְאֵינוֹ נִפְנֶה, רַב חִסְדָּא וְרַבִינָא, חַד אָמַר: רוּחַ רָעָה שׁוֹלֶטֶת בּוֹ. וְחַד אָמַר: רוּחַ זֻהֲמָא שׁוֹלֶטֶת בּוֹ. תַּנְיָא כְּמַאן דְּאָמַר: רוּחַ זֻהֲמָא שׁוֹלֶטֶת בּוֹ, דְּתַנְיָא: הַנִּצְרָךְ לִנְקָבָיו וְאוֹכֵל, דּוֹמֶה לְתַנּוּר שֶׁהִסִּיקוּהוּ עַל גַּב אֶפְרוֹ, וְזוֹ הִיא תְּחִלַּת רוּחַ זֻהֲמָא. הֻצְרַךְ לִפָּנוֹת וְאֵינוֹ יָכוֹל לִפָּנוֹת. אָמַר רַב חִסְדָּא: יַעֲמֹד וְיֵשֵׁב, יַעֲמֹד וְיֵשֵׁב. רַב חָנָן מִנְּהַרְדְּעָא אָמַר: יִסְתַּלֵּק לִצְדָדִין. רַב הַמְנוּנָא אָמַר: יְמַשְׁמֵשׁ בִּצְרוֹר בְּאוֹתוֹ מָקוֹם. וְרַבָּנָן אַמְרֵי: יָסִיחַ דַּעְתּוֹ. אָמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אַשִּׁי: כָּל־שֶׁכֵּן, דְּכִי מַסַח דַּעְתֵּיהּ, לָא מִפְנֵי. אָמַר לֵיהּ: יָסִיח דַּעְתּוֹ מִדְּבָרִים אֲחֵרִים. אָמַר רַב יִרְמְיָה מִדִּיפְתִּי: לְדִידִי חָזִי לִי הַהוּא טַיְּיעָא, דְּקָם וְיָתִיב וְקָם וְיָתִיב, עַד דְּשָׁפַךְ כִּקְדֵרָה. תָּנוּ רַבָּנָן: הַנִּכְנָס לִסְעוּדַת קֶבַע, יְהַלֵּךְ עֶשֶׂר פְּעָמִים שֶׁל אַרְבַּע אַמּוֹת, וְאַמְרֵי לָהּ: אַרְבַּע פְּעָמִים שֶׁל עֶשֶׂר אַמּוֹת, וְנִפְנָה וְנִכְנָס וְיוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ].