בבא קמא פרק ו

הַכּוֹנֵס פֶּרֶק שִׁשִּׁי

תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: אַרְבָּעָה דְּבָרִים, הָעוֹשֶׂה אוֹתָם פָּטוּר מִדִּינֵי אָדָם וְחַיָּב בְּדִינֵי שָׁמַיִם, וְאֵלּוּ הֵן: הַפּוֹרֵץ גָּדֵר בִּפְנֵי בֶּהֱמַת חֲבֵרוֹ, וְהַכּוֹפֵף קָמָתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ בִּפְנֵי הַדְּלֵקָה, וְהַשּׂוֹכֵר עֵדֵי שֶׁקֶר לְהָעִיד, וְהַיּוֹדֵעַ עֵדוּת לַחֲבֵרוֹ וְאֵינוֹ מֵעִיד לוֹ.

(אלעזר) [אֱלִיעֶזֶר] זְעִירָא הֲוָה סַיִּים מְסָאנֵי אוּכְמֵי (והוה אזיל) [וְקָאִי] בְּשׁוּקָא דִּנְהַרְדְּעָא. אַשְׁכְּחוּהָ דְּבֵי רֵישׁ גָּלוּתָא, וְאַמְרֵי לֵיהּ: מַאי שְׁנָא הַנֵי מְסָאנֵי? אָמַר לְהוּ: דְּקָא מְאַבִּילְנָא אַיְרוּשְׁלֶם. אָמְרוּ לֵיהּ: אַתְּ חֲשִׁיבַת לְאִתְאַבּוּלִי אַיְרוּשְׁלֶם? סָבוּר, יוּהֲרָא הוּא, אַתְיוּהָ וְחַבְשׁוּהָ. אָמַר לְהוּ: גַּבְרָא רַבָּה אֲנָּא. אָמְרוּ לֵיהּ: מְנָא יַדְעִינָן? אָמַר לְהוּ: אוֹ אַתּוּן בָּעוּ מִינָאִי מִלְּתָא, אוֹ אֲנָא אִיבָּעִי מִינַיְכוּ מִלְּתָא. אָמְרוּ לֵיהּ: בָּעִי אַתְּ. אָמַר לְהוּ: הַאי מַאן דְּקָץ כּוּפְרָא, מַאי מְשַׁלֵּם? אָמְרוּ לֵיהּ: מְשַׁלֵּם דְּמֵי כּוּפְרָא. וְהָא הֲווּ תַּמְרֵי? (אלא) [אָמְרוּ לֵיהּ:] מְשַׁלֵּם דְּמֵי תַּמְרָא. אָמַר לְהוּ: וְהָא, לָאו תַּמְרֵי שָׁקִיל מִינֵיהּ? אָמְרוּ לֵיהּ: אֵימַר לָן אַתְּ. אָמַר לְהוּ: בְּשִׁשִּׁים. אָמְרוּ לֵיהּ: מַאן אָמַר כְּוָתִיךְ? אָמַר לְהוּ: הָא שְׁמוּאֵל חַי וּבֵית דִּינוֹ קַיָּם, שָׁדְרוּ קַמֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל, אָמַר לְהוּ: שַׁפִּיר קָאָמַר לְכוּ: בְּשִׁשִּׁים, וְשָׁבְקוּהָ.

אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: אֵין פּוּרְעָנוּת בָּאָה לָעוֹלָם אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהָרְשָׁעִים בָּעוֹלָם, וְאֵינָהּ מַתְחֶלֶת אֶלָּא מִן הַצַּדִּיקִים תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות כב) "כִּי תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה קוֹצִים", אֵימָתַי אֵשׁ יוֹצְאָה? בִּזְמַן (שהעצים) [שֶׁהַקּוֹצִים] מְצוּיִין לָהּ, וְאֵינָהּ מַתְחֶלֶת אֶלָּא מִן הַצַּדִּיקִים תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "וְנֶאֱכַל גָּדִישׁ", "וְאָכַל גָּדִישׁ" לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא: "וְנֶאֱכַל גָּדִישׁ", שֶׁנֶּאֱכַל גָּדִישׁ כְּבָר. תָּנִי רַב יוֹסֵף: מַאי דִּכְתִיב: (שם יב) "וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר". כֵּיוָן שֶׁנִּתָּן רְשׁוּת לַמַּשְׁחִית, אֵינוֹ מַבְחִין בֵּין צַדִּיקִים לִרְשָׁעִים. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּתְחִיל מִן הַצַּדִּיקִים תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: (יחזקאל כא) "וְהִכְרַתִּי מִמֵּךְ צַדִּיק וְרָשָׁע". בָּכִי רַב יוֹסֵף: כּוּלֵי הַאי נַמִּי לְאַיִן דּוֹמִין? אָמַר לֵיהּ אַבַּיֵי: טִיבוּתָא הוּא לְגַבַּיְהוּ, דִּכְתִיב: (ישעיה נז) "כִּי מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק". אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: לְעוֹלָם יִכָּנֵס אָדָם בְּכִי־טוֹב וְיֵצֵא בְּכִי־טוֹב, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות יב) "וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר". תָּנוּ רַבָּנָן: דֶּבֶר בָּעִיר, כַּנֵּס רַגְלֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר", וְאוֹמֵר: (ישעיה כו) "לֵךָ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וּסְגֹר דְּלָתְךָ בַּעֲדֶךָ", וְאוֹמֵר: (דברים לב) "מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב וּמֵחֲדָרִים אֵימָה". מַאי 'וְאוֹמֵר'? וְכִי תֵּימָא: הַנֵּי מִילֵי, בְּלֵילְיָא, אֲבָל בִּימָמָא לָא, תָּא שְׁמַע: "לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וּסְגֹר דְּלָתְךָ בַּעֲדֶךָ". וְכִי תֵּימָא: הַנֵּי מִילֵי [הֵיכָא] דְּלֵיכָּא אֵימָה מִגַּוָּאִי, אֲבָל הֵיכָא דְּאִיכָּא אֵימָה מִגַּוָּאִי, כִּי נָפִיק יָתִיב בֵּינֵי אִינְשֵׁי בְּצַוְתָא דְּעָלְמָא, טְפֵי מַעֲלֵי, תָּא שְׁמַע: "מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב וּמֵחֲדָרִים אֵימָה", אַף עַל גַּב דְּ'מֵחֲדָרִים אֵימָה', 'מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב'. רָבָא, בְּעִידָן רִיתְחָא הֲוָה סָכַר כַּוֵי, דִּכְתִיב: (ירמיה ט) "כִּי עָלָה מָוֶת בְּחַלּוֹנֵינוּ". תָּנוּ רַבָּנָן: רָעָב בָּעִיר, פַּזֵּר רַגְלֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: (בראשית יב) "וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ, וַיֵּרֵד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם", וְאוֹמֵר: (מ"ב ז) "אִם אָמַרְנוּ: נָבוֹא הָעִיר, וְהָרָעָב בָּעִיר, וָמַתְנוּ שָׁם". מַאי 'וְאוֹמֵר'? וְכִי תֵּימָא: הַנֵּי מִילֵי, הֵיכָא דְּלֵיכָּא סְפֵק נְפָשׁוֹת, אֲבָל הֵיכִי דְּאִיכָּא סְפֵק נְפָשׁוֹת, לָא, תָּא שְׁמַע: (שם) "לְכוּ וְנִפְּלָה אֶל מַחֲנֵה אָרָם, אִם יְחַיוּנוּ נִחְיֶה". תָּנוּ רַבָּנָן: דֶּבֶר בָּעִיר, אַל יְהַלֵּךְ אָדָם בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ, מִפְּנֵי שֶׁמַּלְאַךְ הַמָּוֶת מְהַלֵּךְ בְּאֶמְצַע הַדְּרָכִים. דְּכֵיוָן דְּיָהִיבָא לֵיהּ רְשׁוּתָא, מַסְגִּי לְהֶדְיָא. שָׁלוֹם בָּעִיר, אַל יְהַלֵּךְ אָדָם בְּצִדֵּי דְּרָכִים, דְּכֵיוָן דְּלֵית לֵיהּ רְשׁוּתָא, מִחְבָּא חֲבוּיֵי וּמַסְגִּי. תָּנוּ רַבָּנָן: דֶּבֶר בָּעִיר, אַל יִכָּנֵס אָדָם יְחִידִי לְבֵית הַכְּנֶסֶת, שֶׁמַּלְאַךְ הַמָּוֶת מַפְקִיד שָׁם כֵּלָיו. וְהַנֵּי מִילֵי, הֵיכָא דְּלָא קָרוּ בֵּיהּ דַּרְדְּקֵי, וְלָא מַצְלוּ בֵּיהּ עֲשָׂרָה. תָּנוּ רַבָּנָן: כְּלָבִים בּוֹכִים, מַלְאַךְ הַמָּוֶת (בעיר) [בָּא לָעִיר]. כְּלָבִים מְשַׂחֲקִים, אֵלִיָּהוּ [הַנָּבִיא] בָּא לָעִיר. וְהַנֵּי מִילֵי, דְּלֵית בְּהוּ נְקֵבָה.

יָתִיב רַב אַמִי וְרַב אַסִי קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יִצְחָק נַפְחָא, מַר אָמַר לֵיהּ: לֵימָא מַר שְׁמַעְתְּתָא, וּמַר אָמַר לֵיהּ: לֵימָא מַר אַגַּדְתָּא. פָּתַח לְמֵימַר אַגַּדְתָּא וְלָא שָׁבִיק מַר. פָּתַח לְמֵימַר שְׁמַעְתְּתָא וְלָא שָׁבִיק מַר. אָמַר לָהֶם: אֶמְשֹׁל לָכֶם מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים, אַחַת יַלְדָּה וְאַחַת זְקֵנָה, יַלְדָּה מְלַקֶּטֶת לוֹ לְבָנוֹת, זְקֵנָה מְלַקֶּטֶת לוֹ שְׁחוֹרוֹת, נִמְצָא קֵרֵחַ מִכָּאן וּמִכָּאן. אָמַר לָהֶם: אִי הָכִי אֵימָא לְכוּ מִלְּתָא דְּשַׁוְיָא לְתַרְוַיְכוּ: (שמות כב) "כִּי תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה קֹצִים", 'תֵּצֵא', מֵעַצְמָהּ, "שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִיר אֶת הַבְּעֵרָה", אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: עָלַי לְשַׁלֵּם אֶת הַבְּעֵרָה שֶׁהִבְעַרְתִּי, אֲנִי הִצַּתִּי אֵשׁ בְּצִיּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: (איכה ד) "וַיַּצֶּת אֵשׁ בְּצִיּוֹן וַתֹּאכַל יְסֹדֹתֶיהָ", וַאֲנִי עָתִיד לִבְנוֹתָהּ בָּאֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: (זכריה ב) "וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהּ, [נְאֻם ה'] חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב, וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ". שְׁמַעְתְּתָא, פָּתַח הַכָּתוּב בְּנִזְקֵי מָמוֹנוֹ וְסִיֵּם בְּנִזְקֵי גּוּפוֹ, לוֹמַר לְךָ: אִשּׁוֹ מִשּׁוּם חִצָּיו.

"וַיִּתְאַוֶּה דָּוִד, וַיֹאמַר: מִי יַשְׁקֵנִי מַיִם מִבֹּאר בֵּית לֶחֶם אֲשֶׁר בַּשָּׁעַר. וַיִּבְקְעוּ שְׁלֹשֶׁת הַגִּבֹּרִים [בְּמַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים, וַיִּשְׁאֲבוּ מַיִם מִבֹּאר בֵּית לֶחֶם אֲשֶׁר בַּשַּׁעַר" וְגוֹ']. (ש"ב כג) מַאי קָא מִיבָּעְיָא לֵיהּ? אָמַר רָבָא [אָמַר רַב נַחְמָן]: "טָמוּן בָּאֵשׁ" קָא מִיבָּעְיָא לֵיהּ, אִי כְּרַבִּי יְהוּדָה, אִי כְּרַבָּנָן, וּפָשְׁטוּ לֵיהּ מַאי דְּפָשְׁטוּ לֵיהּ. רַב הוּנָא אָמַר: גְּדִישִׁים דִּשְׂעוֹרִים דְּיִשְׂרָאֵל הֲווּ, דַּהֲווּ מִטַּמְרֵי פְּלִשְׁתִּים בְּהוּ, וְקָא מִיבָּעְיָא לֵיהּ: מַהוּ לְהַצִּיל עַצְמוֹ בְּמָמוֹן חֲבֵרוֹ? שָׁלְחוּ לֵיהּ: אָסוּר לְהַצִּיל עַצְמוֹ בְּמָמוֹן חֲבֵרוֹ, אֲבָל אַתָּה, מֶלֶךְ אַתָּה, [וּמֶלֶךְ] פּוֹרֵץ לַעֲשׂוֹת (לך) [לוֹ] דֶּרֶךְ וְאֵין מוֹחִין בְּיָדְךָ. וְרַבָּנָן וְאִיתֵּימָא רַבָּה בַּר מָרִי אָמַר: גְּדִישִׁים דִּשְׂעוֹרִים דְּיִשְׂרָאֵל הֲווּ, וּגְדִישִׁים דַּעֲדָשִׁים דִּפְלִשְׁתִּים, וְקָא מִיבָּעְיָא לְהוּ: מַהוּ לִטֹּל גְּדִישִׁים שֶׁל שְׂעוֹרִים דְּיִשְׂרָאֵל, לִתֵּן לִפְנֵי בְּהֶמְתּוֹ, עַל מְנָת לְשַׁלֵּם גְּדִישִׁים שֶׁל עֲדָשִׁים דִּפְלִשְׁתִּים? שָׁלְחוּ לֵיהּ: (יחזקאל לג) "חֲבֹל יָשִׁיב רָשָׁע, גְּזֵלָה יְשַׁלֵּם". אַף עַל פִּי שֶׁ"גְּזֵלָה מְשַׁלֵּם", רָשָׁע הוּא, אֲבָל אַתָּה, מֶלֶךְ אַתָּה, [וּמֶלֶךְ] פּוֹרֵץ לַעֲשׂוֹת (לך) [לוֹ] דֶּרֶךְ וְאֵין מוֹחִין (בידך) [בְּיָדוֹ].

[בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר: הַנֵּי תַּרְתֵּי, הַיְנוּ דִּכְתִיב: (ש"ב כג) "וְלֹא אָבָה [דָּוִד] לִשְׁתּוֹתָם", אָמַר: כֵּיוָן דְּאִיכָּא אִיסוּרָא לָא נִיחָא לִי. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר]: "טָמוּן בָּאֵשׁ" קָא מִיבָּעְיָא לֵיהּ, מִכְּדִי, גְּמָרָא הוּא דְּשָׁלְחוּ לֵיהּ, מַאי: "לֹא אָבָה דָּוִד לִשְׁתּוֹתָם"? דְּלָא אַמְרִינְהוּ מִשְּׁמַיְהוּ. אָמַר: כָּךְ מְקֻבְּלַנִי מִבֵּית דִּינוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל הָרָמָתִי: כָּל הַמּוֹסֵר עַצְמוֹ לָמוּת עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה, אֵין אוֹמְרִים דְּבַר הֲלָכָה מִשְּׁמוֹ.

אָמַר לֵיהּ רַב אַדָא בְּרֵיהּ דְּרַב אַוְיָא לְרַב אַשִׁי: מַה בֵּין 'גַּזְלָן' לְ'חַמְסָן'? אָמַר לֵיהּ: 'חַמְסָן', יָהִיב דְּמֵי, 'גַּזְלָן', לָא יָהִיב דְּמֵי. אָמַר לֵיהּ: יָהִיב דְּמֵי, 'חַמְסָן' קָרִית לֵיהּ?! וְהָא אָמַר רַב הוּנָא: תַּלְיוּהָ וְזָבִין, זְבִינֵיהּ זְבִינָא? לָא קַשְׁיָא, הָא דְּאָמַר, רוֹצֶה אֲנִי, הָא דְּלָא אָמַר רוֹצֶה אֲנִי.