סנהדרין פרק ה

אָמַר רַב אַחָא בַּר חֲנִינָא, אָמַר רַבִּי אַסִי, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: עַד (מתי) [כַּמָּה] מְבָרְכִין עַל הַחֹדֶשׁ? עַד שֶׁתִּתְמַלֵּא פְּגִימָתָהּ. וְכַמָּה? אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי, אָמַר רַב יְהוּדָה: עַד שִׁבְעָה. נְהַרְדְּעֵי אַמְרֵי: עַד שִׁשָּׁה עָשָׂר. וְתַרְוַיְהוּ, כְּרַבִּי יוֹחָנָן סְבִירָא לְהוּ, הָא, לְמֶהֱוֵי כִּי יַתִּירָא, הָא, לְמֶהֱוֵי כִּי (כפיא) *))[נַפְיָא]אָמַר לֵיהּ רַב אַחָא מִדִּפְתִּי לְרַבִינָא: וְלִיבְרִיךְ 'הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב'?! אָמַר לֵיהּ: אַטּוּ כִּי חָסֵר, מִי מְבָרְכִינָן 'דַּיָּן הָאֱמֶת', [דְּלִיבְרִיךְ 'הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב']? וְלִיבְרְכִינְהוּ לְתַרְוַיְהוּ! כֵּיוָן דְּהַיְנוּ אוֹרְחֵיהּ, לָא מְבָרְכִינָן.

אָמַר רַב אַחָא בְּרַבִּי חֲנִינָא, [אָמַר רַב אַסִי], אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל הַמְבָרֵךְ עַל הַחֹדֶשׁ בִּזְמַנּוֹ, כְּאִלּוּ מְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה. כְּתִיב הָכָא: (שמות יב) "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה", וּכְתִיב הָתָם: (שם טו) "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ". תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אִלְמָלֵא לֹא זָכוּ יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא לְהַקְבִּיל פְּנֵי אֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם כָּל חֹדֶשׁ וְחֹדֶשׁ, דַּיָּן. אָמַר אַבַּיֵי: הִלְכָּךְ נֵמְרִינְהוּ מְעֻמָּד. מְרֵימַר וּמַר זוּטְרָא, מְכַתְּפֵיאַהֲדָדֵי וּמְבָרְכֵי. אָמַר לֵיהּ רַב אַחָא לְרַב אַשִׁי: בְּמַעֲרָבָא מְבָרְכֵי: "בָּרוּךְ מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים". אָמַר לֵיהּ: הַאי, נָשֵׁי דִּידָן נַמִּי מְבָרְכֵי, אֶלָּא כִּדְרַב יְהוּדָה, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֲשֶׁר בְּמַאֲמָרוֹ בָּרָא שְׁחָקִים, [וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם, חֹק וּזְמַן נָתַן לָהֶם שֶׁלֹּא יְשַׁנּוּ אֶת תַּפְקִידָם, שָׂשִׂים וּשְׂמֵחִים לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנָם, פּוֹעֲלֵי אֱמֶת, שֶׁפְּעֻלָּתָן אֱמֶת, וְלַלְּבָנָה אָמַר שֶׁתִּתְחַדֵּשׁ עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת לַעֲמוּסֵי בָטֶן, שֶׁהֵן עֲתִידִין לְהִתְחַדֵּשׁ כְּמוֹתָהּ, וּלְפָאֵר לְיוֹצְרָם עַל שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ, בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים"].

"כִּי בְתַחְבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה לְּךָ מִלְחָמָה", (משלי כד) אָמַר רַב אַחָא בְּרַבִּי חֲנִינָא, אָמַר רַב אַסִי, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּמִי אַתָּה מוֹצֵא מִלְחַמְתָּה שֶׁל תּוֹרָה? בְּמִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ חֲבִילוֹת שֶׁל מִשְׁנָה. קָרִי רַב יוֹסֵף אַנַפְשֵׁיהּ: (שם יד) "וְרָב תְּבוּאוֹת בְּכֹחַ שׁוֹר".

מָצְאוּ לוֹ זְכוּת וְכוּ'. וְלֹא הָיוּ שׁוֹתִין יַיִן כָּל הַיּוֹם וְכוּ'. יַיִן, מַאי טַעְמָא לָא? אָמַר רַבִּי אַחָא בַּר חֲנִינָא: אָמַר קְרָא: (שם לא) "וּלְרוֹזְנִים אֵי שֵׁכָר"; הָעוֹסְקִין בְּרָזוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַל יִשְׁתַּכְּרוּ.