זבחים פרק א

אָמַר רָבָא: עוֹלָה, דּוֹרוֹן הִיא. הֵיכִי דָּמִי? אִי דְּלֵיכָּא תְּשׁוּבָה, (משלי כא) "זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֵבָה". וְאִי דְּאִיכָּא תְּשׁוּבָה, הָתַּנְיָא: עָבַר עַל מִצְוַת עֲשֵׂה וְשָׁב, לֹא זָז מִשָּׁם עַד שֶׁמּוֹחֲלִים לוֹ. אֶלָּא שְׁמַע מִינָהּ: דּוֹרוֹן הִיא. תַּנְיָא נַמִּי הָכִי: אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: חַטָּאת לָמָּה בָּאָה? לָמָּה בָּאָה? לְכַפֵּר! אֶלָּא לָמָּה בָּאָה לִפְנֵי עוֹלָה? לִפְרַקְלִיט שֶׁנִּכְנָס, [רִצָּה פְּרַקְלִיט, נִכְנָס] דּוֹרוֹן אַחֲרָיו: