אגדות חז"ל | בכורות פרק ז

אָמַר רַב: מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עֶשֶׂר אַמּוֹת הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות מ) "וַיִפְרֹשׂ אֶת הָאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן". מִי פְּרָשׂוֹ? מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם פְּרָשׂוֹ, וּכְתִיב: (שם כו) "עֶשֶׂר אַמּוֹת אֹרֶךְ הַקֶּרֶשׁ". אָמַר לוֹ רַב שִׁימִי בַּר חִיָּא לְרַב: אִם כֵּן, עֲשִׂיתוֹ לְמֹשֶׁה בַּעַל מוּם. דִּתְנָן: גּוּפוֹ גָּדוֹל מֵאֵבָרָיו אוֹ קָטָן מֵאֵבָרָיו. אָמַר לוֹ: (רב) שִׁימִי, בְּאַמָּה שֶׁל קֶרֶשׁ קָאַמְרִינָן.

תַּנְיָא: מַשְׁתִּינִין מַיִם בִּפְנֵי רַבִּים, וְאֵין שׁוֹתִין מַיִם בִּפְנֵי רַבִּים. וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁבִּקֵשׁ לְהַשְׁתִּין מַיִם וְלֹא הִשְׁתִּין, וְנִמְצָא כְּרֵסוֹ צָבָה. שְׁמוּאֵל אִיצְטְרִיךְ [לֵיהּ] בְּשַׁבְּתָא דְּרִיגְלָא, נַגְדוּ לֵיהּ גְּלִימָא. אָתָא אָמַר לֵיהּ לַאֲבוּהָ. אָמַר לוֹ: אִיתִיב לָךְ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּזֵי, וְזִיל הֲדַר עוּבְדָא לְמָארֵיהּ. אַתְּ אֶפְשָׁר לָךְ, דְּלָא אֶפְשָׁר לֵיהּ, מִיסְתַּכִּין. מַר בַּר רַב אַשִׁי אִיצְטְרִיךְ אַגוּדָא דְּגַמְלָא, אִישְׁתִּין. אַמְרֵי לֵיהּ חֲמָתְךָ קָא אַתְּיָא, אָמַר לְהוּ: בְּאוּנָהּ. וְתֵפּוּק לֵיהּ מִשּׁוּם עֲלוּקָה. בְּשׁוֹתֵת. תָּנוּ רַבָּנָן: שְׁנֵי נְקָבִים יֵשׁ בּוֹ בָּאָדָם, אֶחָד מוֹצִיא (מים) [שֶׁתֶן], וְאֶחָד מוֹצִיא זֶרַע, וְאֵין בֵּין זֶה לְזֶה אֶלָּא כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם. בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם נִצְרָךְ, (ומשתין) אִם נִקְּבוּ זֶה לְתוֹךְ זֶה נַעֲשָׂה עָקוּר. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: מַאי דִּכְתִיב: (דברים ו) "לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה וּבִבְהֶמְתֶּךָ". אֵימָתַי לֹא יִהְיֶה בְּךָ עָקָר? בִּזְמַן שֶׁבִּבְהֶמְתֶּךָ. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: לֹא יִהְיֶה בְּךָ עָקָר, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בֵּיתְךָ עָקוּר מִן הַתַּלְמִידִים. 'עֲקָרָה', שֶׁלֹּא תְּהֵא תְּפִלָּתְךָ עֲקָרָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם, וְאֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁאַתָּה מֵשִׂים עַצְמְךָ כִּבְהֵמָה.

תְּנָן הָתָם: רֹב בִּנְיָנוֹ וְרֹב מִנְיָנוֹ שֶׁל מֵת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ רֹבַע, טְמֵאִין. תָּנוּ רַבָּנָן: [אֵיזֶהוּ רֹב בִּנְיָנוֹ? שְׁנֵי שׁוֹקַיִם וְיָרֵךְ אֶחָד. הוֹאִיל וְרֹב גָּבְהוֹ בְּגָדוֹל], וְאֵיזֶהוּ רֹב מִנְיָנוֹ? מֵאָה עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה. אָמַר לוֹ רַבִינָא לְרָבָא: תָּנָא, מִנְיָנָא אָתָא לְאַשְׁמוּעִינָן? [קָא מַשְׁמַע לָן, כִּדְתַנְיָא: 'חָסֵר', שֶׁאֵין בּוֹ אֶלָּא מָאתַיִם, וְ'יָתֵר', שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מָאתַיִם וּשְׁמוֹנִים וְאֶחָד, כֻּלָּן עוֹלִין לְמִנְיַן מֵאָה עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה. זִיל בָּתַר רוּבָּהּ דְּאִינְשֵׁי]. אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר שְׁמוּאֵל: מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִידָיו שֶׁל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל שֶׁשָּׁלְקוּ זוֹנָה אַחַת שֶׁנִּתְחַיְּבָה שְׂרֵפָה לַמֶּלֶךְ, בָּדְקוּ וּמָצְאוּ בָּהּ מָאתַיִם חֲמִשִּׁים וּשְׁנַיִם. אָמַר לָהֶם: שֶׁמָּא בְּאִשָּׁה בְּדַקְתֶּם? שֶׁהוֹסִיף לָהּ הַכָּתוּב שְׁנֵי צִירִים וּשְׁתֵּי דְּלָתוֹת. תַּנְיָא רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁצִּירִים לְבַּיִת, כָּךְ צִירִים לָאִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: (ש"א ד) "וַתִּכְרַע וַתֵּלֶד כִּי נֶהֶפְכוּ עָלֶיהָ צִרֶיהָ". רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁדְּלָתוֹת לַבַּיִת, כָּךְ דְּלָתוֹת לָאִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: (איוב ג) "כִּי לֹא סָגַר דַּלְתֵי בִטְנִי". רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁמַּפְתֵּחַ לַבַּיִת, כָּךְ מַפְתֵּחַ לָאִשָּׁה. שֶׁנֶּאֱמַר: (בראשית כט) "וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ". [לְרַבִּי עֲקִיבָא קַשְׁיָא דְּתַלְמִידֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. דִּילְמָא אַיְדִי דְּזוּטְרָא, אַתְמוּחִי מִתְמַח].

פִּסְקָא. יָתֵר בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו. (שש ושש עשרים וארבע, רבי יהודה מכשיר וחכמים פוסלין) אָמַר רַבִּי יִצְחָק: וּשְׁנֵיהֶם מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ: (ש"ב כח) "וַתְּהִי עוֹד מִלְחָמָה". וּכְתִיב: (שם) "וַיְהִי אִישׁ מָדוֹן וְאֶצְבְּעוֹת יָדָיו וְאֶצְבְּעֹת רַגְלָיו שֵׁשׁ וָשֵׁשׁ". מַר סָבַר: בִּגְנוּתֵיהּ מִשְׁתָּעִי, מַר סָבַר: בְּשִׁבְחֵיהּ מִשְׁתָּעִי וְכוּ'. תַּנְיָא: אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁבָּא לִפְנֵי רַבִּי טַרְפוֹן, יָתֵר בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו שֵׁשׁ
וָשֵׁשׁ, עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע. אָמַר לוֹ: כְּמוֹתְךָ יִרְבּוּ בְּיִשְׂרָאֵל. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי: מִשָּׁם רְאָיָה, כָּךְ אָמַר לוֹ, כְּמוֹתְךָ יִתְמָעֲטוּ מַמְזְרֵי וּנְתִינֵי מִיִּשְׂרָאֵל.

הַקִּפֵּחַ [וְכוּ' פְּסוּלִים בָּאָדָם]. תָּנִי רַב זְבִיד: 'גָּבוֹהַּ']. אֵינִי? וְהָתָּנִי רַבִּי אַבָּהוּ: מִנַּיִן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשְׁתַּבֵּחַ בְּבַעֲלֵי קוֹמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (עמוס ב) "וְאָנֹכִי הִשְׁמַדְתִּי אֶת הָאֱמֹרִי מִפְּנֵיהֶם, אֲשֶׁר כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ". אָמַר רַב פָּפָּא: בַּאֲרִיכָא שְׁמִיטָא סַנְיָא. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: גָּבֹהַּ לֹא יִשָּׂא גְּבוֹהִית, שֶׁמָּא יֵצֵא מֵהֶן תֹּרֶן. נַנָּס לֹא יִשָּׂא נַנֶּסֶת, שֶׁמָּא יֵצֵא מֵהֶן אֶצְבָּעִי. לָבָן לֹא יִשָּׂא לְבָנָה, שֶׁמָּא יֵצֵא מֵהֶם בֹּהַק. שָׁחוֹר לֹא יִשָּׂא שְׁחוֹרָה, שֶׁמָּא יֵצֵא מֵהֶם טָפוּחַ.