בה' חסיתי
מחבר: יהושע רוזנברג
תהלים יא
מתוך: מבחר שיחות ששודרו ב"קול ישראל" במסגרת "פרקי היום בתנ"ך"
פרק י"א הוא מפרקי הביטחון בה'. המשורר פותח את המזמור בהכרזה:
"בה' חסיתי".
המשורר מביע את בטחונו בה' הרואה הכל ושופט צדק בעולמו:
"ה' בהיכל קודשו, ה' בשמים כסאו,
עיניו יחזו, עפעפיו יבחנו בני אדם.
ה' צדיק יבחן, ורשע ואוהב חמס שנאה נפשו".
המזמור בנוי כתשובה לאנשים האומרים לו לברוח מן הרשעים האורבים לו. המשורר אינו מציין מי הם האומרים האלה. יתכן שהם אוהביו וידידיו המזהירים אותו מן האויבים המבקשים את נפשו, ואולי הם שונאיו ואויביו הלועגים לו ושמחים במפלתו. תחילה מצטט, כביכול, המשורר את דבריהם:
"נודי הרכם צפור.
כי הנה הרשעים ידרכו קשת, כוננו חצם על יתר
לירות במו אופל לישרי לב.
כי השתות יהרסון,
צדיק מה פעל?"
הם מייעצים לנפשו, כלומר למשורר, לנדוד כציפור ולנוס אל ההרים. או אולי הם טוענים, הרכם, מה שאתם מתבססים עליו כעל הר, הוא רעוע ועף כציפור. ואם מדובר בשונאיו הם מצווים עליו לנדוד והוא שואלם: איך אתם מצווים עלי לנדוד מהריכם? אוהביו מזהירים אותו מפני הרשעים האורבים לו עם קשת דרוכה ורוצים לירות בו מן המארב, במחשכים. הרשעים הרסו את יסודות החברה, את האחווה עליה מושתתת החברה, הם שונאים את הצדיק, ומה עוד נותר לו לעשות, מלבד לברוח?
אם האומרים לו לברוח היו שונאיו הרי מפסוק ב' מתחילה תשובתו: הרשעים נמצאים בכל מקום, הם יארבו לי בכל עת, ואין טעם לבריחה. ה' יהיה לי למחסה בכל מקום, ועל כן אינני רוצה . לברוח יסודות הרשעים, השתות, יהרסו והצדיק יקבל כפעלו:
"כי השתות יהרסון, צדיק מה פעל".
יש המבארים שאלה הם דברי השונאים האומרים: כי השתות יהרסון, אם השתות- עליהם צריך העולם, צריכה החברה, לעמוד - הם רעועים, צדיק, כלומר צדיקו של עולם, הקב"ה מה פעל? אם הצדק אינו שולט בעולם מה הועיל ה'? חיזוק לפירוש זה יכול לשמש פסוק ז' המסיים את הפרק:
"כי צדיק ה', צדקות אהב, ישר יחזו פנימו".
ומשיב להם המשורר:
"ה' בהיכל קודשו, ה' בשמים כסאו,
עיניו יחזו, עפעפיו יבחנו בני אדם.
ה' צדיק יבחן, ורשע ואוהב חמס שנאה נפשו".
שלא כאדם הרואה לעיניים, ה' חוזה ממרום, ובוחן את בני האדם. את הכתוב: "ה' צדיק יבחן" דורש ר' יונתן בבראשית רבה פרשה ל"ב:
"היוצר הזה (כלומר: הקדר) אינו בודק קנקנים מרועעים, שאינו מספיק לקוש עליהם אחת עד שהוא שוברם. (כלומר קנקן חלש, רעוע נשבר אחר מכה אחת שמכים עליו). ובמי הוא בודק? בקנקנים יפים, שאפילו מקיש עליהם כמה פעמים, אינם נשברים. כך אין הקב"ה מנסה את הרשעים אלא את הצדיקים שנאמר: 'ה' צדיק יבחן'."
אברהם נבחר כיוון שהיה יכול לעמוד בניסיונות. הרמב"ן בפירושו לבראשית כ"ב, א, מסביר את עניין ניסיונו של הצדיק, עניין הבחינה. לדעתו מנסה הקב"ה את הצדיק, כדי לתת לו שכר טוב על מעשיו, על הוצאת הדברים מן הכוח אל הפועל, ולא על לב טוב, מחשבה טובה בלבד.
ומוסיף רמב"ן:
"ודע, כי ה' צדיק יבחן, כשהוא יודע בצדיק שיעשה רצונו וחפץ להצדיקו, יצווה אותו בניסיון, ולא יבחן את הרשעים אשר לא ישמעו. והנה כל הניסיונות שבתורה לטובת המנוסה".
הו"יו שבפסוק: "ה' צדיק יבחן, ורשע ואוהב חמס שנאה נפשו". היא ו"יו הניגוד: ה' צדיק יבחן ובניגוד לכך את הרשע האוהב חמס שנאה נפשו. המשורר משיב ליועצים לו לברוח: ה' הוא מחסי ועל כן איני מתיירא מן הרשעים. אני יודע שה' משגיח על מעשי בני האדם ועתיד להביא פורענות גדולה על הרשעים ולקרב אליו את הצדיקים:
"ימטר על רשעים פחים, אש וגפרית ורוח זלעפות מנת כוסם".
את המצב שעליו מבוסס המזמור אפשר לבאר כפשוטו: המשורר ועדתו היו נתונים בסכנה של אויבים שזממו לירות בהם מן המארב, וביקשו להרסם. במצב זה היו שייעצו למשורר לברוח. יש המבארים שמדובר כאן בלשון משל. הרשעים מסיתים את המשורר לעזוב את ביטחונו בה'. הרכם - הוא אולי רמז להר בית ה', להר הבית. הם מציעים לצדיקים עזבו, נודו, מהרכם. הרשעה מתפשטת בעולם, ונשאלת השאלה: מה מועילות פעולות הצדיק? המשורר מחזק את עצמו באמונה בה' ובטוב העתיד לבוא לצדיקים. והוא מסיים דבריו:
"ישר יחזו פנימו"
החוסה בה' זוכה ורואה את פני ה'.