משאת כפי מנחת ערב / יהודה איזנברג
לחץ כאן לתצוגת הדפסה

משאת כפי מנחת ערב

שיחות בספר תהלים

מחבר: יהודה איזנברג

תהילים קמא

מתוך: מבחר שיחות ששודרו ב"קול ישראל" במסגרת "פרקי היום בתנ"ך"

משאת כפי מנחת ערב

מזמור קמ"א בתהילים הוא מזמור תפילה. אבל בשונה ממזמורים אחרים, בהם המשורר מתפלל בלבד, במזמור זה המשורר מתפלל, ומגדיר את מעשיו כתפילה.
 
מזמור לדוד:
ה' קראתיך חושה לי,
האזינה קולי בקראי לך.
תיכון תפילתי קטורת לפניך,
משאת כפי מנחת ערב.
 
המשורר משווה את תפילתו לקורבנות. ההשוואה כפולה: תפילתי - קטורת; משאת כפי - מנחת ערב. יש כאן שני ביטויים לתפילה, ושני ביטויים הקשורים בעבודת האלוהים שבבית המקדש: תפילתי, משאת כפי - הם ביטויי התפילה; קטורת ו-מנחת ערב - הם ביטויי עבודת הקורבנות.
 
מהי הקטורת? מדוע מצפה המשורר כי תתקבל תפילתו כקטורת?
אנו נזכרים בעבודת הקטורת של אהרן הכהן:
 
"והקטיר עליו אהרן קטורת סמים בבקר בבקר,
בהיטיבו את הנרות יקטירנה,
ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה,
קטורת תמיד, לפני ה' לדורותיכם."
 
הקטורת היא מהעבודות הראשונות שבמקדש, כמוה כקורבן התמיד של הבוקר, והיא גם מהעבודות האחרונות שבמקדש, כמוה כתמיד של בין הערבים.
המשורר מדמה את תפילתו לעבודות הפותחות והמסיימות את עבודת המקדש.
 
מה מאפיין של הקטורת? הקטורת מסמלת את המיוחד בעבודת הכוהנים. כאשר קרח ועדתו טוענים נגד משה כי "כל העדה כולם קדושים", נותן להם משה להקטיר קטורת, ובכך לבחון "את אשר יבחר בו". הקטורת היא אפוא תמציתה של עבודת המקדש.
 
זאת ועוד: הקטורת היא גם סמל החומרה וההקפדה, וגם סמל ההצלה. בהמשך למרד קרח ועדתו, יוצאת אש ושורפת את מאתים וחמישים מקטירי הקטורת, וכאשר פורצת מגיפה בעם, אומר משה לאהרן:
 
"קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח,
ושים קטורת והולך מהרה אל העדה וכפר עליהם,
כי יצא הקצף מלפני ה', החל הנגף" (י"ז, יא).
 
הקטורת היא החלק העדין ביותר של עבודת האלוהים במקדש. היא המייחדת את הכוהנים, היא המכלה את אלה שאינם ראויים, והיא גם המצילה את הראויים להינצל.
 
לקטורת זו מדמה המשורר את תפילתו:
 
"תיכון תפילתי, קטורת לפניך.
משאת כפי - מנחת ערב."
 
משאת כפי, היא נשיאת כפים. המתפלל נושא את כפיו בתפילתו. אנו מכירים תנועה זו מן הכוהנים הנושאים את כפיהם כשהם מברכים את ישראל. כאן, המתפלל הוא הנושא כפיו בתפילה.
 
מהי מנחת הערב? עמדנו על כך בתחילת דברנו: קורבנות התמיד קרבים בבקר ובערב; כמו הקטורת הקרבה בבוקר ובערב. מעבודת המקדש בבוקר לקח המשורר את הקטורת, ומעבודת הערב לקח את קרבן התמיד, מנחת הערב.
 
הציור המובא בפסוק מובן לנו עכשיו: "תיכון תפילתי קטורת לפניך, משאת כפי מנחת ערב". אני מתפלל, אני נושא את כפי בתפילה. תתקבל תפילתי לפניך, כשם שאתה מקבל את הקטורת בבקר ובערב; תתקבל תפילתי לפניך, כשם שאתה מקבל את קורבנות התמיד בבוקר ובערב. תיכון תפילתי קטורת לפניך, משאת כפי - מנחת ערב.
 
אנו מכירים את דברי חז"ל על התפילות שנתקנו כנגד הקורבנות. רמב"ם מסכם את ההקבלה וכותב:
 
"שתי תפילות בכל יום כנגד שני תמידין;
וכל יום שיש בו קרבן מוסף, תקנו בו תפילה שלישית כנגד קרבן מוסף..." (תפילה א, ח).
 
הפסוק שלנו נותן ביטוי שירי להקבלה שבין הקורבנות לתפילות: תיכון תפילתי קטורת לפניך, משאת כפי מנחת ערב.