"והנה שתים נשים יוצאות ורוח בכנפיהם"...
שיחות בספר זכריה
מחבר: יהושע רוזנברג
זכריה ה'
מבחר שיחות ששודרו ב"קול ישראל" במסגרת "פרקי היום בתנ"ך"
הקורא את חטיבת נבואות המראות של זכריה לא יכול שלא לשים לב אל עולם המלאכים שבחזונו.
"המלאך הדובר בי" - המלווה את כל המראות ומפרש אותן לנביא,
"האיש העומד בין ההדסים" - בפרק א',
מלאך אחר היוצא לקראת המלאך הדובר בי - בפרק ב',
המלאך שלפניו עומד יהושע הכהן הגדול, והשטן העומד על ימינו לשטנו - בפרק ג'.
בפרקנו מופיעים מלאכים בדמות נשים:
"והנה שתים נשים יוצאות ורוח בכנפיהם,
ולהנה כנפים ככנפי החסידה,
ותשאנה את האיפה בין הארץ ובין השמים".
מלאכים מצויים כבר בתורה, והם מופעים גם אצל הנביאים. המלאך הוא יצור רוחני עליון, המשמש שליח לביצוע דבר ה'. למלאכים כינויים רבים כמו: שרפים, כרובים, אראלים. לאחר שגורש האדם מגן-עדן מספר הכתוב:
"וישכן מקדם לגן עדן את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת."
במדרש בראשית רבה דרשו:
"מקדם - קודם לגן עדן נבראו המלאכים, הדא הוא דכתיב (ביחזקאל פרק י') 'היא החיה אשר ראיתי תחת אלוהי ישראל בנהר כבר, ואדע כי כרובים המה'.
ואת להט - על שם 'משרתיו אש לוהט',
המתהפכת - שהם מתהפכים, פעמים אנשים, פעמים נשים, פעמים רוחות, פעמים מלאכים".
על הפסוק בהושע: "וה' אלוהי הצבאות ה' זכרו" נדרש בשמות רבה פרשה כ"ה:
"שהוא עושה צביונו במלאכיו, כשהוא מבקש הוא עושה אותם יושבים, שנאמר: 'ויבא מלאך ה' וישב תחת האלה' (שופטים ו' יא), ופעמים עושה אותן עומדים, שנאמר 'שרפים עומדים' וכתיב: 'ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה' (זכריה ג' ז), ופעמים עושה אותן בדמות נשים, שנאמר: 'והנה שתים נשים יוצאות ורוח בכנפיהם' (זכריה ה' ט), ופעמים בדמות אנשים שנאמר: 'והנה שלושה אנשים' (בראשית י"ח ב), ופעמים עושה אותן רוחות ,שנאמר: 'עושה מלאכיו רוחות' (תהלים ק"ד ד), ופעמים אש, שנאמר: 'משרתיו אש לוהט' (תהלים ק"ד ד).
בהלכות יסודי התורה פרק ב' הלכה ב' קובע הרמב"ם:
"ומהו זה שהנביאים אומרים שראו המלאך אש ובעל כנפים, הכל במראה הנבואה ודרך חידה, לומר שאינו גוף ואינו כבד כגופות הכבדים, כמו שנאמר: 'ה' אלוהיך אש אוכלה הוא' ואינו אש אלא משל, וכמו שנאמר: 'עושה מלאכיו רוחות'."
במקומות רבים, כשמדובר בתנ"ך על מלאכים, הכוונה לה' בכבודו ובעצמו, אלא מכיוון שלא רצו להגשים את הבורא העבירו את התפקיד למלאך.
במורה נבוכים חלק א' פרק מ"ט מביא הרמב"ם את תמצית דברי מדרש בראשית רבה שהזכרנו - "שהם מתהפכים: פעמים אנשים, פעמים נשים, פעמים רוחות, פעמים מלאכים" ומפרשם:
"הנה בארו בלשון זה שאינם בעלי חומר ואין להם תואר גשמי קבוע מחוץ למחשבה. אלא כל זה במראה הנבואה וכפי פעולת הכח המדמה, כפי שנזכיר בעניין אמיתת הנבואה. אבל אמרם 'פעמים נשים' שהנביאים פעמים רואים את המלאכים במראה הנבואה צורת נשים, רומז לדברי זכריה ע"ה 'והנה שתים נשים יוצאות ורוח בכנפיהם' וכו' "
לפי פירושו של הרמב"ם, רק בחזונו של האדם מצטייר המלאך המופשט כאיזה שהוא גוף מוחשי כי אין תפישת האדם מסוגלת לתפוס דברים מופשטים לגמרי, אך במציאות אין למלאכים גוף.
לנשים שראה זכריה כנפים ככנפי חסידה. במעשה המרכבה של יחזקאל רואה הנביא דמות ארבע חיות שלהן דמות אדם "וארבעה פנים לאחת וארבע כנפים לאחת להם". ובהמשך החזון מתאר יחזקאל: "ואשמע את קול כנפיהם כקול מים רבים כקול שדי בלכתם קול המולה כקול מחנה, בעמדם תרפינה כנפיהן". ומעיר הרמב"ם במורה נבוכים :
"דברו ספרי הנביאים בלשונות שאפשר להבין מפשוטם גשמות המלאכים ותנועותיהם, ושהם צורת אדם, ושהם מצווים מאת ה' וכו' כל זה כדי להדריך את המחשבה על מציאותם... ולא צירפו להם מתארי בעלי החיים את הפנים כי אם הכנפים, כי אין לתאר תעופה ללא כנפים כמו שאין לתאר הליכה ללא רגלים... ודע שכל נע תנועה מהירה מאד מתואר בתעופה להורות על מהירות התנועה, אמר 'כאשר ידאה הנשר', כי הנשר מהיר תעופה וטישה מכל העופות לפיכך ממשלים בו".
לנשים שבחזון זכריה כנפים ככנפי החסידה, שכן עיקר תפקידן הוא לשאת את האיפה הכבדה ולהוליכה אל ארץ שנער. כל מלאך מתאים לשליחותו ואין מלאך אחד עושה שתי שליחויות.