המצווה הצ"ג ממצוות לא עשה - ספר המצוות לרמב"ם

האזהרה שהוזהרנו מלזרוק דם בעלי מומין על גבי המזבח.
והוא אומרו יתעלה בבעלי מומין גם:

"לא תקריבו לה'" (שם, כד).

ובא בקבלה שלאו זה מזהיר על זריקת דם בעלי מומין – וזהו דעת תנא קמא, וכן הלכה. ור' יוסי ביר' יהודה אומר, שלאו זה אינו מזהיר אלא על קבלת דם.

והוא אומרם בספרא:

"לא תקריבו לה'" – משום בל תקבל את הדם.

ובגמרא תמורה אמרו:

לתנא קמא האי 'לא תקריבו לה' למה לי?
מבעי ליה לזריקת דמים.
והא נפקא ליה מ'על המזבח'?

כלומר: ממה שאמר עוד: "ואשה לא תתנו מהם על המזבח לה' " (שם, כב),
שמשמע שכל מה שינתן על גבי המזבח לא יהיה מהם?
והשיב:

ארחיה דקרא הכי משתעי,

כלומר: שלאו זה שהוא "ואשה לא תתנו מהם על המזבח" לא בא אלא בהקטר אמורין, ואל תלמד באומרו "המזבח", לפי שלא יסתדר הלשון אלא בכך, כי היאך היה לו לומר: "ואשה לא תתנו" בלבד – הרי בזה לא ישלם הדבור!

הנה נתבאר מכל מה שקדם שאמרו: לא תקריבו לה' – אזהרה על זריקת הדם.

רפח. שלא נזרוק דם בעל מום על המזבח - ספר החינוך

שלא נזרוק דם בעלי מומין על גבי המזבח, שנאמר (ויקרא כב כב) עורת או שבור או חרוץ או יבלת או גרב או ילפת לא תקריבו אלה לה’, ובאה הקבלה שזה הלאו הוא מונע מזריקת דם בעלי מומין.
וזהו דעת תנא קמא בגמרא תמורה (ו, ב), וכן הלכה, שאמר שם ותנא קמא האי לא תקריבו לה’ למה לי? מבעי ליה לזריקת דמים. כל עניין אזהרה זו כאזהרת נתינת מום בקודשים (מצוה רפז) ושחיטת בעל מום (מצוה רפט) והקטורת אימורין (מצוה רצ). אבל אין לחשבו עם האיסורים הנוהגים היום, לפי שאין לנו מזבח בעוונותינו.

מצווה רצא: מצוות לא תעשה, שלא לזרוק דם בעל מום - ספר מצוות ה'

[לא תעשה קפג] מצוות לא תעשה, שלא לזרוק דם בעל מום על המזבח.
שנאמר: "ומעוך וכתות וגו' לא תקריבו לה'" ויקרא כב, כד.
מראי מקומות:
תמורה דף ו'; בכורות דף ל"ג;
רמב"ם הלכות איסורי המזבח פרק א';
רמב"ם, ספר המצוות לא תעשה צ"ד;
(עשה רמב"ן בסוף השגותיו מנה מצוות רפ"ז, רפ"ט, ר"צ, רצ"א כולן ללאו אחד);
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול לאוין שי"ג; ועיין
רמב"ם הלכות ביאת ה מקדש פרק ו'; והלכות אסורי המזבח פרק ב', מה הן המומין.