המצווה הרמ"ו ממצוות לא עשה - ספר המצוות לרמב"ם

האזהרה שהוזהרנו מלגנוב גבולות הקרקעות,
והוא שלא נשנה את הגבול שבינינו לבין זולתנו עד שיהא אפשר לטוען לטעון [לעצמו] את קרקע זולתו.
והוא אומרו יתעלה:

"לא תסיג גבול רעך',

ובספרי אמרו:

לא תשיג גבול רעך,
והלא כבר נאמר: 'לא תגזל'.
ומה תלמוד לומר 'לא תסיג'?
מלמד שכל העוקר תחומו של חברו – עובר בשני לאווין.
יכול אף בחוצה לארץ?
תלמוד לומר: 'בנחלתך אשר תנחל בארץ' (שם).
בארץ ישראל עובר בשני לאווין;
בחוצה לארץ אינו עובר אלא משום לאו אחד" –

כלומר: לא תגזל.

הנה נתבאר שלאו זה אינו אלא בארץ ישראל.

תקכב. שלא להסיג גבול - ספר החינוך

שלא נסיג גבול. והעניין הוא, שלא נשנה גבול שיהיה בינינו ובין זולתנו עד שיתכן למשקר שיאמר שארץ זולתו היא שלו. וכן אם שנה סימני הגבול וקבעם בתוך קרקע של חברו ויאמר שלא שנהו ושהקרקע הוא שלו עד הגבול, על כל זה נאמר (דברים יט יד) לא תסיג גבול רעך וגו'.
ואמרו בספרי לא תסיג גבול - והלא כבר נאמר לא תגזל. ומה תלמוד לומר לא תסיג? מלמד שכל העוקר תחומו של חברו עובר בשני לאוין. יכל אף בחוצה לארץ? תלמוד לומר בנחלתך אשר תנחל, בארץ ישראל עובר בשני לאוין, בחוצה לארץ עובר בלאו אחד. נמצא העניין כן, המסיג גבול אפילו מלוא אצבע, אם בחזקה עשה, עבר על לא תגזול, ואם בסתר, עובר על לא תגנוב, וזה יהיה בחוצה לארץ. ובארץ ישראל עובר בשני לאוין.

שורש המצוה
בכל עניין גזל ידוע הוא, כי הוא דבר שהשכל מעיד עליו, ותועלת הכל הוא.

דיני המצוה
קצרים [ח''מ סימן שעו].

ונוהגת בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות.
והעובר על זה עבר על לאו, אבל אין לוקין עליו, מן הכלל הידוע לנו, שלאו הנתן לתשלומין אין לוקין עליו.

מצווה תקכב: מצוות לא תעשה, שלא להשיג גבול - ספר מצוות ה'

[לא תעשה שי] מצוות לא תעשה, שלא להשיג גבול רעהו.
שנאמר: "לא תשיג גבול רעך וגו'דברים יט, יד.

מראי מקומות:
ספרי;
רמב"ם הלכות גניבה פרק ז' הלכה יא';
רמב"ם, ספר המצוות לא תעשה רמ"ו;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול לאוין קנ"ג;
שו"ע חושן משפט סימן שע"ו.