המצווה הש"ו ממצוות לא עשה - ספר המצוות לרמב"ם
האזהרה שהוזהרנו מלקחת בשעת ציד את קן העוף כולו, האם והאפרוחים.
והוא אומרו יתעלה:
"לא תקח האם על הבנים" (דברים כב, ו).
ולאו זה נתק לעשה
והוא אומרו:
"שלח תשלח את האם" (שם, ז).
וכל זמן שלא ישלח ולא קיים עשה שבה, כגון שמתה האם קודם שישלחנה – לוקה.
וכבר נתבארו דיני מצווה זו בסוף חולין.
תקמד. שלא לקח אם על בנים - ספר החינוך
שלא נקח קן צפור האם והאפרוחים או הביצים בכללו, אלא שנשלח האם, ועל זה נאמר
(דברים כב ו) לא תקח האם על הבנים.
וקצת דיניה וכל ענינה כתבתי בעשה שלו שבסדר זה
(מצוה תקמה), תראנו משם.
ושם דיברנו גם כן על הלאו הזה שהוא ניתק לעשה ד'שלח תשלח את האם'. וכבר למדונו זכרונם לברכה במסכת מכות פרק אלו הן הלוקין
(טו, ב) שכל מצות לא תעשה שיש בה קום עשה, קיים עשה שבה פטור, לא קיים עשה שבה, ואי אפשר לו לקיימו עוד - חייב מלקות. וכדאתמר התם, דאמר לה רבי יוחנן לתנא, תני קיימו ולא קיימו, וזו היא הגרסא הנכונה.
ומן הדעת הזו למדנו, שכל זמן שמתה האם או שלחה אדם אחר שחייב, ואף על פי שעכשיו לא ביטל הוא העשה בידיו, שהרי לא המיתה הוא אלא שמתה מאליה. ואין צריך לומר שאם המיתה הוא בידיו שחייב לכולי עלמא. אבל כל זמן ששלחה קודם שתמות, אף על פי שלא שלחה בשעה שלקחה מן הקן, לא ביטל הלאו ולא העשה, מכיון שהתורה נתקו לעשה, והרי קימו. ואף על פי כן אין ראוי לעשות כן, דשמא תמות האם או המשלח קודם שילוח ולא יוכל לתקן, ועוד שהזריזין מקדימין למצוות, ודבר בעתו מה טוב
(משלי טו, כג).
מצווה תקמד: מצוות לא תעשה, שלא ליקח אם על בנים - ספר מצוות ה'
[לא תעשה שכג] מצוות לא תעשה, שאם יקרא קן צפור לפניך לא יקח האם עם הבנים.
שנאמר: "כי יקרא קן צפור לפניך וגו' והאם רובצת על האפרוחים או על הביצים לא תקח האם על הבנים"
דברים כב, ו.
מראי מקומות:
מסכת חולין פרק י"ב;
רמב"ם הלכות שחיטה פרק י"ג;
רמב"ם, ספר המצוות לא תעשה, ש"ו;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול לאוין ק"נ;
שו"ע יורה דעה סימן רצ"ב;
רבי יצחק מקורביל, ספר מצוות קטן סימן רע"ד.
