סד. שלא להונות הגר בממון - ספר החינוך

שנמנענו שלא להונות הגר בממון, שאם יהיה לנו עמו משא ומתן שלא להונות אותו, שנאמר (שמות כב כ) ולא תלחצנו.
ואמרו במכלתא לא תלחצנו בממונו. וזה הלאו נוסף על הלאו שיכללהו עם ישראל כולם, שהם בלאו דאונאת ממון, ונזהרו עליו בדברים ובממון מן הטעם שכתבנו כל משפטיה במצוה הקודמת לזו. ובלאו דאונאת ממון בישראל נכתוב קצת פרטי ההונאה בעזרת ה’ (שם).

מצווה סד: מצוות לא תעשה, שלא להונות גר בממון - ספר מצוות ה'

[לא תעשה לד] ומצוות לא תעשה, שלא להונות גר צדק בממון.
שנאמר: "ולא תלחצנו" שמות כב, כ.

מראי מקומות:
בבא מציעא דפים נ"ח, נ"ט;
רמב"ם הלכות מכירה פרק יד';
רמב"ם, ספר המצוות לא תעשה רנ"ג;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול לאוין קע"ב, קע"ג;
שו"ע חושן משפט סימן רכ"ח;
רבי יצחק מקורביל, ספר מצוות קטן סימן פ"ח.

המצווה הרנ"ג ממצוות לא עשה - ספר המצוות לרמב"ם

האזהרה שהוזהרנו מלהונות גר צדק ומלהזיקו במקחו וממכרו,
והוא אומרו:

"ולא תלחצנו" (שמות שם).

ולשון המכילתא:

"ולא תלחצנו – בממון".

וכבר נתבאר בגמרא בבא מציעא שהמאנה את הגר עובר משום "לא תונו איש את אחיו", ומשום "וגר לא תונה" (שם).
וכן הלוחצו – עובר משום "[ו]לא תלחצנו" (שם), נוסף על הלאו הכוללו עם כל ישראל, כלומר: אונאת ממון.