אגדות חז"ל | תמיד פרק א

[פִּסְקָא]. פִּרְחֵי כְּהֻנָּה, אִישׁ כְּסוּתוֹ בָּאָרֶץ, אַמַּאי הָתָם קָרִי לְהוּ 'רוֹבִים' וְהָכָא קָרִי לְהוּ 'פִּרְחֵי כְּהֻנָּה'? אַמְרֵי: אִין, הָתָם דְּלָא מַטוּ לְמֶעֱבָד עֲבוֹדָה, קָרוּ לְהוּ 'רוֹבִים', וְהָכָא דְּמָטוּ לְמֶעֱבָד עֲבוֹדָה, קָרִי לְהוּ 'פִּרְחֵי'.

רַב סַפְרָא הֲוָה יָתִיב בְּבֵית הַכִּסֵּא, אָתָא רַבִּי אַבָּא, נָחַר לֵיהּ, אָמַר לֵיהּ: לִיעוֹל מַר, בָּתַר דְּנָפִיק, אָמַר לֵיהּ רַבִּי אַבָּא: עַד כָּאן לָא סְלִיקַת לְשֵׂעִיר, גָּמַרְתְּ מִילֵי דְּשֵׂעִיר, לָאו הָכִי תְּנָן: מְצָאוֹ נָעוּל, בְּיָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ שָׁם אָדָם. לְמֵימְרָא דְּלָא מִיבָּעִי לֵיהּ לְמֵיעַל. וְרַב סַפְרָא סָבַר: דִּלְמָא מְסֻכָּן הוּא, כִּדְתַנְיָא, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: עַמּוּד הַחוֹזֵר מֵבִיא אֶת הָאָדָם לִידֵי הִידְרוֹקָן, סִלּוֹן הַחוֹזֵר מֵבִיא אֶת הָאָדָם לִידֵי יֵרָקוֹן]. אָמַר לֵיהּ רַב לְחִיָּא בְּרֵיהּ, [וְכֵן אָמַר לֵיהּ רַב הוּנָא לְרָבָא בְּרֵיהּ]: חֲשִׁיךְ, תָּקִין נַפְשָׁךְ, וְקַדִּים, תָּקִין נַפְשָׁךְ, כִּי הֵיכִי דְּלָא תִּרְחַק. תִּיב וְגַלִּי, וְכַסִּי וְקוּם. שְׁטוֹף וּשְׁתִי, שְׁטוֹף וְאַחִית, וּכְשֶׁאַתָּה שׁוֹתֶה מַיִם, שְׁפוֹךְ מֵהֶן, וְאַחַר כֵּן תֵּן לְתַלְמִידְךָ, כִּדְתַנְיָא: לֹא יִשְׁתֶּה אָדָם מַיִם וְיִתֵּן לְתַלְמִידָיו, אֶלָּא אִם כֵּן שָׁפַךְ מֵהֶם. מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁשָּׁתָה מַיִם, וְלֹא שָׁפַךְ מֵהֶם, וְנָתַן לְתַלְמִידוֹ וְאוֹתוֹ תַּלְמִיד אִסְטְנִיס הָיָה, וְלֹא רָצָה לִשְׁתּוֹת וּמֵת בַּצָּמָא. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרוּ: לֹא יִשְׁתֶּה אָדָם מַיִם וְיִתֵּן לְתַלְמִידוֹ, אֶלָא אִם כֵּן שָׁפַךְ מֵהֶם. אָמַר רַב אַשִׁי: הִלְכָּךְ, הַאי תַּלְמִידָא דְּשָׁפִיךְ קַמֵּי רַבֵּיהּ, לֵית (ליה) [בֵּיהּ] מִשּׁוּם אַפְקִירוּתָא.

תְּנָן הָתָם: אִישׁ הַר הַבַּיִת הָיָה מְחַזֵּר עַל כָּל מִשְׁמָר וּמִשְׁמָר, וַאֲבֻקּוֹת דּוֹלְקוֹת לְפָנָיו, וְכָל מִשְׁמָר שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד וְאוֹמֵר לוֹ: "אִישׁ הַר הַבַּיִת, שָׁלוֹם עָלֶיךָ", נִכָּר שֶׁהוּא יָשֵׁן. חוֹבְטוֹ בְּמַקְלוֹ, וּרְשׁוּת הָיְתָה לוֹ לִשְׂרֹף כְּסוּתוֹ, וְהֵם אוֹמְרִים: מַה קּוֹל בַּעֲזָרָה? קוֹל בֶּן לֵוִי לוֹקֶה, וּבְגָדָיו נִשְׂרָפִין, שֶׁיָּשַׁן לוֹ עַל מִשְׁמַרְתּוֹ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: פַּעַם אַחַת מָצְאוּ אֶת אֲחִי (אימא) [אִמִּי] יָשֵׁן, וְשָׂרְפוּ אֶת כְּסוּתוֹ. אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא: כִּי מָטוּ רַבִּי יוֹחָנָן בְּהָא מַתְנִיתִין, אָמַר הָכִי: אַשְׁרֵיכֶם לָרִאשׁוֹנִים, שֶׁאֲפִלּוּ עַל אֹנֶס שֵׁנָה, עוֹשִׂין דִּין, שֶׁלֹּא עַל אֹנֶס שֵׁנָה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

תַּנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: אֵיזוֹ הִיא דֶּרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, יֶאֱהַב אֶת הַתּוֹכֵחוֹת, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁתּוֹכֵחוֹת בָּעוֹלָם, נַחַת רוּחַ (בעולם) [בָּאָה לָעוֹלָם], טוֹבָה וּבְרָכָה (באה) [בָּאִין] לָעוֹלָם, וְרָעָה מִסְתַּלֶּקֶת מִן הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: (משלי כד) "וְלַמּוֹכִיחִים יִנְעָם, וַעֲלֵיהֶם תָּבוֹא בִרְכַּת טוֹב". וְיֵשׁ אוֹמְרִים: יַחֲזִיק בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהלים קא) "עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי אֶרֶץ" וְגוֹ. אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: כָּל הַמּוֹכִיחַ אֶת חֲבֵרוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹכֶה (לפלגו) [לְחֶלְקוֹ] שֶׁל מָקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: (משלי כח) "מוֹכִיחַ אָדָם אַחֲרַי" (חן ימצא ממחליק לשון".) וְלֹא עוֹד, אֶלָא שֶׁמּוֹשְׁכִין (אחריו) [עָלָיו] חוּט שֶׁל חֶסֶד, שֶׁנֶּאֱמַר: "חֵן יִמְצָא [מִמַּחֲלִיק לָשׁוֹן"].