דרך כוכבה של אשור
לחץ כאן לתצוגת הדפסה

דרך כוכבה של אשור

בני חם ויפת – בירידה, בני שם – בעליה

- מאת צופי בן אלקנה -

דרך כוכבה של אשור

בעוד ששתי המעצמות הגדולות ביותר של ימינו – מצרים ומלכות החתים – הולכות ומתערערות, מגיעות ידיעות על עלייתה המהירה של מעצמה עולמית חדשה: אשור.

 

מאות בשנים הייתה אשור נתונה לשעבוד או ללחץ בלתי-פוסק מצד שכנותיה האדירות, מלכות החתים, בבל ומלכות מיטאני (מלכות החורים) החזקה שהתבצרה על הפרת ממערב לאשור. בתקופות שונות הייתה אשור פורקת את עול המלכויות הללו או נלחמת נגדן מלחמת-מגן, והודות לכוננות מלחמתית מתמדת זו אשר הייתה בשבילה בחינת הכרח-קיום נהפך העם האשורי {לעם צבאי מלא עוז וגבורה.}

 

 

חורבן מיטאני, ירידת המעצמות האחרות

מלכות מיטאני הייתה הראשונה שירדה מזירת העולם. היא הגיעה בזמנו לעוצמה גדולה הודות לחיל הפרשים המצוין שהוטל על ידה בשדות הקרב. במשך תקופה ארוכה נלחמה מיטאני במצרים, אולם לכשגברו החתים, כרתה שלום עם הפרעונים והפנתה את נשקה כלפי האויב המשותף שבצפון. לפני מאה ועשרים שנה לערך נכבשה מלכות מיטאני ע"י החתים. היא הוסיפה להתקיים, בהיותה כפופה לחתים, עוד כמאה שנה – ואז נכבשה סופית ע"י שלמנאסר הראשון מלך אשור.

 

בינתיים חלה, כידוע ירידה גדולה כיום מגיעות ידיעות שאשור הגבירה את לחצה בכיוון לגבול החתי, וכן את פשיטותיה בכיוון לבבל ולהגסיסה. אשר לבבל - הרי נתונה מלכות אורארטו (אררט) השוכנת בצפון, הגדולה אמנם בשטחה אך חלשה בכוחה הצבאי.

 

עם תרבותי ונושך נשך...

האשורים הם עם שמי בעל תרבות גבוהה. הם התחילו לקבל ברזל מהחתים ולהתקין ממנו רכבי-מלחמה. מלכיהם למדו מהמיטאנים ומבני כאשו לגדל סוסים. הבניינים שלהם בנויים על יסודות-אבן (בניגוד לשיטת-הבנייה הבבלית: שהרי בבל אין כמעט אבן), אם כי החלק העילי של המבנה האשורי מוסיף להיות מלבנים. האשורים מצטיינים גם במלאכת הפיסול והחיטוב ועבודות-נוי אחרות. הם למדו מהחתים לחטב תבליטים נאים בבהטי שפתם דומה מאוד לשפת אכד, וכתבה – כתב-יתדות.

 

מכל האמור לעיל אפשר להסיק את המסקנה, שהאשורים שקדו ללמוד את הטעון למוד אצל עמים אחרים וחזקה השפעתם של אלה האחרונים על התרבות האשורית המקורית. ואין זה דבר שבמקרה: סייעה לכך העובדה שבאשור קיימת שכבה חשובה של סוחרים העומדים בקשרים עם ארצות עשירות.

 

עוד לפני מאות שנים רבות נמשכו הסוחרים האשוריים לאסיה הקטנה, בעיקר למכרות-הכסף שבחלקה הדרומי-מזרחי, והקימו שם מושבות מסחריות עשירות.

 

המלך שלמנאסר הראשון שיגר – באחת מתקופות-השלום הקצרות – משלחת "מדעית" (בעלת תוכניות ריגול...) למלכות החתים, כדי "לחקור את שרידי המושבות האשוריות" העתיקות, שחוסלו כבר מזמן. משלחת זו גילתה ארכיונים מסחריים חשובים – אלפי חרסים אשוריים בכתב-היתדות. מחרסים אלה מתברר שעם ניצול מכרות-הכסף הנהיגו האשורים את מטבעות המתכת הראשונים בתולדות העולם וקראו להם "שקלים". יתר על כן: נמצאו חרסים שהם בבחינת "המחאות": היה כתוב עליהם שערכם הוא כך וכך שקלי-כסף, וכנראה היו הסוחרים האשוריים משתמשים בהמחאות האלה לתשלום דמי-קדימה בעד סחורה שצריכה הייתה להישלח אליהם.

 

בטבלאות אחרות רשומים עסקים רבים של מתן הלוואות בריבית – ובריבית קצוצה: 24 עד 30 אחוז! על חרס אחד היה רשום אפילו עסק שכזה: הלווה קיבל 15 שקלי-כסף וצריך היה לשלם 1 וחצי שקל לחודש, כלומר 18 שקל לשנה, כלומר 120 אחוז!

 

כידוע, לדעתו של משה רבנו, נשך שכזה הוא בבחינת פשע והוא לא יורשה בישראל.