נחנך בית המקדש
מלכת שבא מלאת התלהבות. צי שלמה חזר מאופיר. מכרות שלמה - לשיא היצור.
אם גיליון 18 בא להמחיש את גדולתה הצבאית של מלכות ישראל, כלומר את העם בשיא הדינאמיות החיצונית שלו בימי דוד, מוקדש גיליון 19 לשיא שני, שהוא פריו הבשל של הראשון: ימי שלמה בשנות בנין בית המקדש: שפע ועושר ושלום: בניית בית אלוהים מכאן ופיתוח מכרות הנגב מכאן. תפילת הלב הטהורה ביותר, תפילתו של שלמה, וחיי ארמון מפוארים מכאן.
הגיליון כולו בנוי על פסגות אלה של עושר ועוצמה מתוך הצבעה ברורה על התהומות הרובצות לרגלי הפסגות. כבר ניכרים בקיעים שסכנה אורבת מהן: נטל המסים, מותרות החצר, ריטון שבטי הצפון.
במרכז עומד בנין בית המקדש. תיאורו של המקדש כולל את התמונות שנלקחו מתוך עבודתו הגדולה של האדריכל איש ירושלים, יעקב יהודה, שעבד עשר שנים על המודל והציגו בתערוכה הבינלאומית הגדולה בני-יורק בשנת 1939. זהו כנראה הניסיון המשוכלל ביותר עד כה לשחזר את דמות בית המקדש בהתאם למקורות.
העיתון משקף את הצד הרוחני של מטבע-שלמה הגדולה ובית המקדש ובשפע החומרי: מכרות שלמה ואורוות שלמה.
תיאורם המדויק של המכרות ודרכי ההפקה מהם ניתנים פה מתוך מחקריו המיוחדים של פרופסור נלסון גליק.
פרשת מלכת שבא מובאת כמובן ללא אסמכתא כלשהי שבדיוק בימי חנוכת הבית היה הדבר, אף כי אין זה מן הנמנע, שאכן הזמין שלמה מלכים רבים לחגיגה זו.