סדום ועמורה הושמדו

 מצרים בידי ההיקסוסים. לרסה נפלה בידי צבאות בבל. צורת המשפטים בסדום. איך הוכה חמורבי ע"י אברהם.

גיליון זה "מופיע" 26 שנה אחר הקודם, גיליון עלותו של אברהם על בימת ההיסטוריה. העולם עומד בסימן גדולתו של חמורבי בבבל ונפילתה של מצרים בידי ההיקסוס.

ובארצנו - מהפכת סדום ועמורה. מצד אחד עובדה שבטבע: לפי מיטב המחקרים היה פעם דרומו של ים-המלח (החל מן ה"לשון" ומטה) יבשה. המים שם רדודים הם בניגוד מפתיע למים אשר צפונה מה"לשון, גם הרכבם הגיאולוגי ומבנם של שני עברי הים בדרום מוכיחים על איחודם בעבר. שם באותו שטח, סבורים החוקרים: היו סדום ועמורה. בהסברה שבע"פ שניתנה במערכת "דברי הימים" מפי פרופסור לאודר-מילק, אין גם להטיל ספק בפוריותו של "עמק השידים", כלומר של שטח זה אשר הוצף. הפוריות באה מהמים המתוקים והרבים היורדים מן ההרים, ובעיקר מהעבר המזרחי של הים. ומצד שני עובדה מכריעה שבהיסטוריה ובתולדות האמונה: אברהם שוכן בהרי חברון ומשקיף משם על הפיכת סדום ועמורה והוא רואה והוא נותן בה את הטעם המוסרי. אמנם הוא נאבק על הצלת הערים בשם הטוב המעט אשר בהן, כי מאמין הוא שבסופו של דבר הטוב המועט יש בכוחו לנצח את הרע המרובה, אך מידת הדין אינה יודעת רחם, ההיסטוריה תקיפה וחמורה, ואין צריך לומר שהטבע בהתפרצותו אינו מבחין בין צדיק לרשע.

מכיוון שגיליון זה מוצא לא על ידי בית אברהם העברי כי אם על ידי תושבי ירושלים באותה העת, ניתנים הדברים באספקלריה האפשרית שלהם, והדברים נראים בזוית אחרת במקצת מאשר בתורה, אם כי ראיית התורה מפורשת, אך עדיין היא בבחינת תמיהה.

דמותו של אברהם ידועה בכל הארץ משני הצדדים גם יחד: מאצילותו הרוחנית ומפעילותו המדינית-צבאית בשעת הצורך (בממדי הימים ההם), כגון בימי מלחמת ארבעת המלכים.

הזיהוי חמורבי-אמרפל עדיין שרוי במחלוקת בין החוקרים. בעיקר אין זיהוי זה מתקבל על לב חוקרים מסוימים, כי קשה להם להשלים עם הרעיון שחמורבי הגדול, שליט כל המזרח, יסתבך ואף יוכה במלחמה בארץ קטנה, והם מחפשים למצוא את אמרפל באחד המלכים הקטנים בצפון סוריה.

אולם ספק זה אין בו כדי להכריע, שכן חמורבי לא ירש מלכות גדולה; ובטרם היה לחמורבי הגדול, היה מלך על ממלכת בבל הקטנה. עם נפילת מצרים נוצר חלל ריק באותו אזור שחשיבותו הייתה בדרך המלך ובאוצרות הטבעיים שבדרום. ומי יודע אם לא הייתה זאת הקדמה להגיע גם עד מצרים, על כל פנים להשתלט על מבואותיה (דברים שנשנו פעמים רבות בהיסטוריה שלאחר מכן). בלוחות שנתגלו לא מכבר במארי מוצאים אנו ידיעות על "צבאות" בעלי ברית המוניים ... 400 איש. וכן גם מספר חניכיו של אברהם נראה באור ריאלי ביותר.

הפתעה רבה ודאי תגרום לקורא הידיעה על שבט בנימין. אכן, גם זה פרי התגליות במארי. מכאן מסתבר שינוי השם אצל יעקב, לבן-אוני מפי רחל, לבנימין בפי יעקב. בנימין על שם אותו שבט חבירי ידוע. ומפתיעה כמובן מסורת הגבורה של שבט זה מאז תקוות מארי קדומה זו ועד לימיו האחרונים של השבט. נוסח האיגרת שבעיתון על שיטת האיתות היא מקורית ותורגמה על ידינו. פרשת הגר ושרה מובאת בגיליון על רקע המשפט השומרוני והבבלי.