ה"וידוי" לפני אוסיריס
לחץ כאן לתצוגת הדפסה

ה"וידוי" לפני אוסיריס

"מספר המתים", פרק קכ"ה
ה"וידוי" לפני אוסיריס

 וכך יאמר בבואו אל בית המשפט, כאשר יכופרו כל עוונותיו של (שמו ותארו של המנוח), וכאשר יראה את פני האלים:

 

"שלום לך, אל גדול, בעל המשפט והצדק! באתי לפניך, אדוני, לראות את יופייך. מכיר אני אותך ומכיר אני את שמך ואת שמות ארבעים-ושנים האלים היושבים אתך בבית המשפט הרי סאטי-מרטיפי בעל הצדק שמך. באתי לפניך להתקין את מאזני גורלי. הבאתי צדק, גירשתי כזב:

 

לא הרעתי לבריות.

לא השתמשתי בבעלי חי לרעתם.

לא חטאתי במקדש.

לא גידפתי אל.

לא הרמתי יד נגד עני.

לא עשיתי את אשר תועבה לפני האלים.

לא גרמתי לאיש מחלה.

לא גרמתי לאיש בכיה.

לא הרגתי נפש.

לא נתתי לאחר פקודה להרוג נפש.

לא גרמתי לאיש סבל.

לא קצצתי בתרומת האכל במקדשים.

לא הזקתי ללחם האלים

לא עשיתי מעשה מגונה בנער.

לא רימיתי במשקל הדגן.

לא לקחתי חלב מפיותיהם של תינוקות.

לא עצרתי מים בעונת הגאות.

לא בניתי סכר לעצור מים חיים.

לא הזנחתי את המועדים וקורבנותיהם.."

 

"טהור אנכי!" (ארבע פעמים).

 

אחר כך פונה המנוח אל ארבעים ושנים האלים האחרים, אחד אחד, ו"מתוודה" אליהם, כדלקמן:

"בן פסיעה-גסה אשר באת מאון: לא עשיתי מעל.

מחבק-להבות אשר באת מבבל: לא גנבתי.

נע ונד אשר באת מפי-בסת: לא הלכתי רכיל.

אדון-האצילים אשר באת מאי-מאו: לא הטלתי על אנשים אימה ופחד.

בעל-החותם..: לא חמדתי.

בולע-צללים: לא גזלתי.

פנים-מסוכנים: לא רצחתי.

שובר-עצמות: לא שיקרתי."

 

אחר כך נושא המנוח נאום בו הוא מצהיר לפני השופטים שהוא טהור וחף מפשע ויודע את שמותיהם וכו'. הוא מוסיף ומבקש רחמים, בזכות מעשיו הטובים בימי חייו.

 

"אני חי על האמת":, אומר המנוח. "מילאתי אחרי אלים ואדם נתתי לחם לרעבים ומים לצמאים. הלבשתי ערומים. הבאתי סירה לאיש אשר נעזב לנפשו על אי שומם ובודד. הבאתי קורבנות לאלים ולמתים. לכן הגנו עלי והצילוני משליחי ההרס והאבדון שאינם יודעים רחמים"