אמונת אחנאתון ואמונת העברים
לחץ כאן לתצוגת הדפסה

אמונת אחנאתון ואמונת העברים

האם "כבשו" בני ישראל את מצרים?

אמונת אחנאתון ואמונת העברים

הדבר המתרחש בארץ מצרים אין לו תקדים בדברי ימי אנוש ועל כן מתקשים רבים להבינו ועוד יותר מתקשים לנחש עתידות.

 

מאז היות אדם, מאז נרצח הבל בידי קין אם בגלל התחרות על אדמה וצמר, אם בגלל קנאה אמונתית, לא פסו מלחמות וכיבושים בעולם. מצביא מוכשר בראש צבא גדול יכול להשתלט אף על ארץ גדולה. אם היא מוחלשת מבפנים, ולשלוט בה בכוח הזרוע והפחד.

 

אולם מה שהתרחש היום במצרים שונה הוא מכל זה. כבר מזמן ניכרות השפעות תרבות כנען על מצרים. מצריים קנאים אף טוענים שאם מצרים כבשה את כנען, כבשו נשים כנעניות את מצרים; ועמן באו ערכי יצירה ותרבות כנענים רבים. אך הפעם ארע דבר עמוק יותר.

 

אל זר ומשונה מאוד בעיני המצרים הוכרז כאל אחד ויחיד שאין עמו שני (מי יתפוש זאת במצרים?). כמעט פה אחד טוענת כל מצרים שאתון זה אינו אלא "אדון" העברים, הלא הם בני ישראל, הוא יעקב, היושבים בארץ גושן. לא חלפו מאה שנה מאז מותו של יוסף העברי שהאכיל את מצרים לחם והנה חזרו בני אחים ובני בנים שלו, לאחר שהורחקו מהשפעה מדינית והטילו על מצרים את אמונתם.

 

בני ישראל עצמם עדיין מסתייגים מאמונה זו בטענם שאין הם רואים בשמש את האל היחיד, אך בלי ספק התקרבות ישנה כאן.

 

בראש וראשונה האמונה באל אחד. אם גם לא כאל האחד של בני אברהם, יצחק ויעקב האל האחד של אחנאתון. ה"אדון" העברי הפך להיות "אתון" מצרי. המושג "אל אחד" העברי, שהוא מופשט לגמרי, שאין לו דמות ואין הוא חלק מחלקי הטבע, תורגם ועובד לתפישה המצרית, עשה מעין פשרה עם האמונה האלילית: אחד האלים, אחד מכוחות הטבע שבהם מאמינים בני אדם, נעשה לאל אחד, אבל עדיין הוא חלק מהטבע, עדיין הוא טבע עצמו ולא מעל הטבע, כאלוהי אברהם שברא את השמים ואת הארץ ואין הוא עצמו גוף.

 

הבדל שני הוא בחוסר הצו המוסרי שאלוהי אברהם מצווה אותו לאדם. דבר חדש זה לא נקלט באמונת אחנאתון. הוא מעריץ את האל האחד כאל חיים, הנותן חיים ואושר לכל אך אין אצלו רמז לתביעות מוסר מצד האל לאהבת הצדיק ולהענשת הרשע.

 

ושלישית: אחנאתון נשאר נאמן למושג "בן אלוהים". כל פרעה היה כידוע בן לרע. אחנאתון מכריז על עצמו כעל "בן אתון" החי לנצח. באמונת בני ישראל אין זכר לדבר זה. אדם אינו חי לנצח ואין הוא בן לאלוהים.

 

האם פשרות אלו בין האמונה הטהורה באל אחד והאמונה בשמש כאל אחד, האם היא תשמש גשר בו יעברו המצרים מריבוי האלים לאל אחד? או שמא ידבקו המצרים בצד החומרי של השמש והאל יזדהה אצלם עם כל העולם החומרי? אתון מצרי זה לאן פניו מועדות? לאדון או לחמור?