סימן תרעא
ויען כי אירע הנס בנרות, תקנוה להדליק נרות בכל לילה כדי להזכיר הנס. וצריך כל אדם ליזהר בהן מאד, ואפילו עני המתפרנס מן הצדקה שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן להדליק. והזהיר בהן יהיו לו בנים ת"ח.
וכמה נרות הם בליל ראשון מדליק אחד מכאן ואילך מוסיף והולך אחד בכל לילה עד שבאחרונה יהיו שמנה ואפילו אם רבים בני הבית לא יעשה יותר. נר שיש לו ב' פיות עולה בשביל שנים כגון מליל ראשון ואילך. ואם מילא קערה שמן והקיפה פתילות אם כפה עליה כלי כל פתילה עולה בשביל נר אחד, לא כפה עליה כלי אפילו לנר אחד אינו עולה לפי שהיא כמדורה.
וכתב אדוני אבי הרא"ש ז"ל מסתברא שלא הרחיקם זה מזה עד כאצבע אבל אם הרחיקם זה מזה עד כאצבע, שאינו נעשה כמדורה יצא.
ונראה לי דאפילו הרחיקם אין להתיר בלא כפיית כלי, דמה גבול יש בהרחקה אם הפתילות גסות והלהב גדול אפילו יותר מכאצבע מתחברות, ואם הם דקות אפילו פחות מאצבע סגי. להכי קאמרינן כפיית כלי דהוא מלתא דפסיקא.
ומניחה על פתח הסמוך לרשות הרבים מבחוץ אם הבית פתוח לרשות הרבים מניחה על פתחו ואם החצר פתוח לרשות הרבים מניחה על פתחה. ואם הוא דר בעלייה שאין לו פתח פתוח לרשות הרבים, מניחה בחלון הסמוך לרשות הרבים. ובשעת הסכנה שאינו רשאי לקיים המצוה, מניחה על שולחנו ודיו.
וצריך נר אחר להשתמש לאורו. ואם יש מדורה אין צריך נר אחר שיוכל להשתמש לאור המדורה ואם הוא אדם חשוב, שאין דרכו להשתמש לאור המדורה, צריך נר אחר אפילו אם יש מדורה.
מצוה להניחה למטה מי' טפחים. ואם הניחה למעלה מי' יצא. אבל אם הניחה למעלה מכ' אמה, אפילו בדיעבד לא יצא דלא שלטא ביה עינא וליכא פירסומי ניסא.
וכתב ה"ר יואל הלוי דוקא כשמניחה בחוץ אבל כשמניחה בבית אפילו למעלה מעשרים אמה כשירה כדאמרינן גבי סוכה אם דפנות מגיעות לסכך אפילו למעלה מכ' אמה כשירה דשלטא ביה עינא.
ונראה לי שאין הנידון דומה לראייה דהתם בעינן שתשלוט עינו בגג וכיון שהמחיצות מגיעות לגג על ידם ישלוט עינו בגג אבל הכא שצריך שישלוט עינו בנרות כיון שהוא למעלה מכ' דלא שלטא ביה עינא מאי נפקא מינה בגג שהוא עדיין למעלה ממנו בשבילו לא שלטא ביה עינא טפי.
וה"ר מאיר מרוטנבורג ז"ל היה מדקדק להניחה למעלה מג' טפחים ולמטה מי'.
ומצוה להניחה בטפח הסמוך לפתח משמאל כדי שתהא מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל.
וכתב אבי העזרי שאם אין מזוזה בפתח מניחה מימין ובספר המצות הקטן כתב שאם מניחה בדלת עצמה יניחנה מחציו של כניסה לצד שמאל ובבהכנ"ס מניחה לדרום זכר למנורה שהיתה בדרום ע"כ.
חצר שיש לה ב' פתחים מב' רוחות צריך להדליק בב' פתחים שלא יחשדוהו העוברים לומר כשם שלא הדליק בזה הפתח כך לא הדליק באחרת. הילכך אם ב' הפתחים מרוח אחת שיכולין לראות כאחד די לו באחד מה.ן וכתב בעל התרומה לדידן שמדליקין בפנים אפילו בב' רוחות די לו באחד מהן שאין היכירא אלא לבני הבית, והם יודעים ששני הפתחים של איש אחד. ונראה שאין להקל ואף לדידן איכא חשש כיון שמדליקין בפתח הבית העוברין רואין שלא הדליק ואיכא חשד.