יורה דעה

הלכות שחיטה

• סימן א: מי הם הכשרים לשחוט
• סימן ב: אם שחיטת עובד כוכבים ומומר כשרה
• סימן ג: שחיטה אינה צריכה כוונה
• סימן ד: השוחט לשם עבודת כוכבים או לשם דבר אחר מה דינו
• סימן ה: השוחט לשם קדשים מה דינו
• סימן ו: במה שוחטין
• סימן ז: הקובע סכין בגלגל אם מותר לשחוט בו
• סימן ח: שיעור סכין של שחיטה
• סימן ט: השוחט בסכין מלובנת
• סימן י: יתר דיני סכין
• סימן יא: באיזה זמן שוחטין, ודין השוחט בתוך המים
• סימן יב: שלא לשחוט בתוך גומא
• סימן יג: בעלי חיים שאינם צריכים שחיטה
• סימן יד: דין עובר במעי בהמה
• סימן טו: שלא לשחוט בהמה עד יום שמיני ללידתה
• סימן טז: דין אותו ואת בנו
• סימן יז: דין השוחט בהמה המסוכנת למות
• סימן יח: דין בדיקת הסכין ופגימותיו
• סימן יט: דין ברכת השחיטה
• סימן כ: מקום השחיטה בצואר
• סימן כא: שיעור השחיטה בכמותה
• סימן כב: באיזו מין צריך לשחוט הורידין
• סימן כג: דיני שהייה בשחיטה
• סימן כד: דיני דרסה וחלדה הגרמה ועיקור
• סימן כה: שצריך לבדוק אחר השחיטה
• סימן כו: דין נקב בוושט או בבני מעים קודם השחיטה
• סימן כז: שלא לחתוך אבר מהבהמה בעודה מפרכסת
• סימן כח: דיני כסוי הדם

הלכות טריפות

• סימן כט: שמונה מיני טריפות וסימנם
• סימן ל: דין מכה בעצם הגלגולת
• סימן לא: דין נקיבת המוח וקרומיו
• סימן לב: דין מכה בחוט השדרה
• סימן לג: דין אם ניטל הלחי, ומכה בוושט
• סימן לד: דין מכת הגרגרת
• סימן לה: דין טריפות הריאה ואונותיה
• סימן לו: כמה דיני טריפות בריאה
• סימן לז: דיני אבעבועות וסרכות הריאה
• סימן לח: דיני מראות הריאה
• סימן לט: דיני בדיקת הריאה
• סימן מ: דיני טריפות הלב
• סימן מא: דיני טרפות הכבד
• סימן מב: דיני טריפות המרה
• סימן מג: דיני טריפות בטחול
• סימן מד: דיני טריפות בכליות
• סימן מה: דין אם ניטל השליא
• סימן מו: דיני טריפות בבני מעים
• סימן מז: דין אם נמצאו בני מעיים יתרים
• סימן מח: דיני טריפות בקיבה ובכרס
• סימן מט: דיני טרפות בקורקבן
• סימן נ: דינים כללים בנקיבת האברים
• סימן נא: דין מחט או קוץ שנמצא בבהמה
• סימן נב: דין עוף שנפל לאור, ושינוי מראה באיברים
• סימן נג: דין שבר או מכה בבהמה ובעוף
• סימן נד: דיני טרפות בצלעותיה
• סימן נה: דיני טריפות ברגל ובפרקיו
• סימן נו: דיני טריפות בצומת הגידים
• סימן נז: דין בהמה דרוסה מחיה הדורסת
• סימן נח: דין בהמה נפולה
• סימן נט: בהמה שנפשטה בחייה
• סימן ס: דין בהמה שאכלה סם המות

הלכות מתנות כהונה

• סימן סא: דיני מתנות זרוע לחיים וקיבה לכהן

הלכות אבר מן החי

• סימן סב: דיני אבר מן החי

הלכות בשר שנתעלם מן העין

• סימן סג: דין בשר הנמצא ולא נודע מהו

הלכות חלב

• סימן סד: דין איזו חלבים הם המותרין והאסורין לאכילה

הלכות דם

• סימן סה: חוטין האסורים משום דם ומשום חלב ודיני ג"ה
• סימן סו: דברים האסורים משום דם
• סימן סז: כמה דברים האסורים משום דם
• סימן סח: דיני מליגת הראש והעופות

הלכות מליחה

• סימן סט: דיני מליחה והדחה
• סימן ע: דין מליחת בשר ביחד
• סימן עא: דין מליחת הראש והטלפים והמוח
• סימן עב: דין מליחת הלב והריאה
• סימן עג: דין צליית הכבד
• סימן עד: הטחול דינו כשאר בשר
• סימן עה: דין מליחת המעיים
• סימן עו: דין בשר לצלי
• סימן עז: עופות שנמלאו בשר שלא נמלח
• סימן עח: דין שלא לדבק בצק בבשר שלא נמלח

הלכות בהמה וחיה טהורה

• סימן עט: סימני בהמה וחיה טהורה
• סימן פ: דין חיה טהורה

הלכות דברים היוצאים מן החי

• סימן פא: שכל היוצא מן הטמא, טמא, (ודברים היוצאים מן החי והם מותרים)

הלכות עופות

• סימן פב: סימני עוף טהור

הלכות דגים

• סימן פג: דין סימני דגים ודגים מלוחים

הלכות תולעים

• סימן פד: דין שרצים הנמצאים במים, בפירות, בקמח ובגבינה
• סימן פה: סימני חגבים

הלכות ביצים

• סימן פו: סימני ביצים ודיניהם

הלכות בשר בחלב

• סימן פז: דין באיזו בשר נוהג דין בשר בחלב, והיאך נקרא בשול
• סימן פח: שלא להעלות בשר על השלחן כשאוכלין גבינה
• סימן פט: שלא לאכול גבינה אחר בשר
• סימן צ: דיני כחל
• סימן צא: דין בשר וחלב שנתערבו
• סימן צב: דינין אם נפל חלב לקדירה של בשר
• סימן צג: קדירה שבשל בה בשר לא יבשל בה חלב
• סימן צד: דין התוחב כף חולבת בקדירה של בשר
• סימן צה: דגים וביצה שנתבשלו בקדירה של בשר אם מותר לאכלן עם גבינה
• סימן צו: דין מאכל חריף שנחתך בסכין של בשר
• סימן צז: שלא ללוש עיסה בחלב

הלכות תערובות

• סימן צח: דין איסור שנתערב בהיתר ואופן ביטולו
• סימן צט: דין העצמות אם מצטרפין לבטל איסור, ושלא לבטל איסור לכתחלה
• סימן ק: בריה אפילו באלף לא בטיל
• סימן קא: דין חתיכה הראויה להתכבד
• סימן קב: דין דבר שיש לו מתירין
• סימן קג: דין נותן טעם לפגם
• סימן קד: דין עכבר שנמצא ביין או בשכר
• סימן קה: דין איסור שנפל לתוך היתר
• סימן קו: דין היאך מבטלין בששים
• סימן קז: דין המבשל ביצה, ודבר מיאוס הנמצא בתבשיל
• סימן קח: שלא לאפות היתר ואיסור בתנור א'
• סימן קט: דין יבש ביבש שנתערב
• סימן קי: דין ספק טריפות שאירע בבשר
• סימן קיא: דין כלים טריפות שנתערבו בכשרות

הלכות תמאכלי עובדי כוכבים

• סימן קיב: דיני פת של עובדי כוכבים
• סימן קיג: דיני בשולי עובדי כוכבים
• סימן קיד: דיני שכר ושאר משקין של עובד כוכבים
• סימן קטו: דין חלב שחלבו עובד כוכבים ואין ישראל רואהו, וגבינה וחמאה
• סימן קטז: דברים האסורים משום גלוי
• סימן קיז: שלא לעשות סחורה מדבר איסור
• סימן קיח: דין חתיכת בשר או דבר מאכל הנשלח על ידי עובד כוכבים
• סימן קיט: החשוד לדבר איסור אין לסמוך עליו בדברים הנאכלים

הלכות הכשר וטבילת כלים

• סימן קכ: דיני טבילת הכלים
• סימן קכא: סדר הכשר כלים הנקנים מן העובד כוכבים
• סימן קכב: דין נותן טעם לפגם בכלים

הלכות יין נסך

• סימן קכג: כמה דינין מיין נסך, (ואיזו יין נאסור משום יין נסך)
• סימן קכד: מי הוא העושה יין נסך, ודיני נגיעת העובד כוכבים בחבית
• סימן קכה: דין יין הבא מכח עובד כוכבים וכח כחו
• סימן קכו: דין יין שנתערב ביין נסך, ודין נצוק חבור
• סימן קכז: אם נאמן האדם לאסור יינו של חבירו
• סימן קכח: דין מקום שיש בו יין ונתיחד עובד כוכבים שמה
• סימן קכט: דין המניח יין ביד עובד כוכבים וישראל יוצא ונכנס
• סימן קל: דין חתימת היין
• סימן קלא: דין יין כשר שנעשה ברשות עובד כוכבים
• סימן קלב: שלא ליהנות מיין נסך
• סימן קלג: שלא להשתכר ביין נסך ולא לעשות ממנו סחורה
• סימן קלד: דין יין שנתנסך ונתערב
• סימן קלה: באיזו כלים יש לחוש משום ניסוך
• סימן קלו: השולח כלי יין ביד עובד כוכבים צריך לחתמו
• סימן קלז: דין יין כשר שהושם לתוך כלי שלא נכשר
• סימן קלח: דיני הכשר כלי היין

הלכות עבודת כוכבים

• סימן קלט: דיני אלילים וביטולם ומשמשיהם וכליהם
• סימן קמ: דין תקרובת עבודת כוכבים שנתערב
• סימן קמא: דין הצלמים והצורות של עבודת כוכבים
• סימן קמב: שהאלילים ותשמישיהם אסורים בהנאה
• סימן קמג: שלא לבנות ביתו סמוך לבית עבודת כוכבים ובאיזה אופן מותר ליהנות מעבודת כוכבים
• סימן קמד: דמי עבודת כוכבים מה דינם
• סימן קמה: איזו עבודת כוכבים של עובדי כוכבים המותרים בהנאה
• סימן קמו: איזו עבודת כוכבים יש לה ביטול ואיזו אין לה ביטול
• סימן קמז: שלא להשביע בשם עבודת כוכבים של עובדי כוכבים, ודיני הזכרת שמה
• סימן קמח: דיני חגי העובדי כוכבים
• סימן קמט: דיני יריד מעובדי כוכבים
• סימן קנ: להתרחק מדרך עבודת כוכבים ושלא לשחות בפניה
• סימן קנא: דברים המוצרכים לעבודת כוכבים אסור לישראל למוכרם
• סימן קנב: שלא יאכל הישראל עם העובד כוכבים, אף על פי שאוכל משלו
• סימן קנג: דיני יחוד ישראל וישראלית עם עובדי כוכבים
• סימן קנד: מיילדת עובדת כוכבים וישראלית
• סימן קנה: אם מותר להתרפאות מעובד כוכבים
• סימן קנו: אם מותר להסתפר מעובד כוכבים
• סימן קנז: על איזה עבירות יהרג ואל יעבור
• סימן קנח: דין עובדי עבודת כוכבים להצילם מהמות

הלכות רבית

• סימן קנט: שמותר להלוות לעובד כוכבים ולמומר ברבית
• סימן קס: גודל איסור הרבית ועד היכן צריך ליזהר ממנו
• סימן קסא: דין אבק רבית ואיזו נקרא רבית דאורייתא
• סימן קסב: שלא להלוות סאה בסאה
• סימן קסג: דין הפוסק חיטין לחייבו כשער של עכשיו
• סימן קסד: הממשכן שדה לא יחכירנו
• סימן קסה: דין המלוה על המטבע והוסיפו עליו
• סימן קסו: המלוה לחבירו לא יעשה מלאכה בעבדו ולא ידור בחצרו
• סימן קסז: באיזה אופן מותר להלוות מעות בתנאי שיתעסק בו לריוח
• סימן קסח-קסט: כמה דיני רבית הנעשות באמצעות העובד כוכבים
• סימן קע: שלא יוכל ישראל להיות ערב לישראל שלוה מן העובד כוכבים ברבית
• סימן קעא: דין עובד כוכבים שהלוה ברבית ונתגייר
• סימן קעב: דין הממשכן בית או שדה על מנת שיאכל פירות
• סימן קעג: הרבה פרטי דיני רבית
• סימן קעד: דין המוכר לחבירו על מנת להחזיר
• סימן קעה: דין הפוסק על הפירות כפי השער
• סימן קעו: איזהו השכרה מותרת ואיזו אסורה
• סימן קעז: שלא לקבל צאן ברזל מישראל, וכמה דיני משא ומתן האסורים משום רבית

הלכות חוקות העובדי כוכבים

• סימן קעח: שלא ללבוש כמלבושי עובדי כוכבים

הלכות מעונן ומכשף

• סימן קעט: שלא לכשף, לעונן ולנחש

הלכות כתובת קעקע וקריחה

• סימן קפ: איסור כתובת קעקע וקריחה על מת

הלכות גילוח

• סימן קפא: איסור גילוח הפאות

הלכות לא ילבש גבר שמלת אשה

• סימן קפב: דברים האסורים משום לא ילבש גבר שמלת אשה (דברים כב, ה)

הלכות נדה

• סימן קפג: אשה שרואה טיפת דם צריכה לישב ז' נקיים
• סימן קפד: שצריך לפרוש מהאשה עונה קודם לוסתה
• סימן קפה: דין אשה שאמרה טמאה אני ואחר כך אמרה טהורה אני
• סימן קפו: דיני בדיקת אשה בין לפני תשמיש בין לאחר תשמיש
• סימן קפז: דיני אשה הרואה דם מחמת תשמיש
• סימן קפח: דיני מראות הדם
• סימן קפט: דיני אשה שיש לה וסת קבוע ושאין לה וסת קבוע
• סימן קצ: דיני כתמים ובדיקת האשה
• סימן קצא: דין אשה שמצאה דם בהשתנה
• סימן קצב: דיני כלה הנכנסת לחופה
• סימן קצג: דין דם בתולים
• סימן קצד: דיני יולדת ומפלת
• סימן קצה: דברים האסורים בזמן נדותה
• סימן קצו: דיני לבישת הלבון ובדיקתה
• סימן קצז: דין שלא תטבול האשה ביום
• סימן קצח: דיני טבילה וחציצתה
• סימן קצט: שצריכה האשה לבדוק בית הסתרים ודיני חפיפה בשבת ובחול
• סימן ר: אימתי תעשה ברכת הטבילה

הלכות מקואות

• סימן רא: דיני המקוה ומימיו
• סימן רב: דברים החוצצים בטבילה

הלכות נדרים

• סימן רג: איזה דברים משובחים ואיזה הם מגונים
• סימן רד: דין המתפיס בנדר
• סימן רה: דין האוסר דבר עליו באיסור תורה
• סימן רו: דיני ידות הנדרים
• סימן רז: דין כנוי נדרים
• סימן רח: דיני סתם נדרים והנודר בחרם
• סימן רט: השומע שחבירו נודר ואמר אמן
• סימן רי: שצריך לפרוט הנדר בשפתיו
• סימן ריא: המתנה שנדריו לא יהיו נדרים
• סימן ריב: דין הנודר בתורה
• סימן ריג: שאין הנדרים חלים על דבר שאין בו ממש
• סימן ריד: לעבור על מנהג צריך התרה
• סימן רטו: שהנדרים חלים על דבר מצוה
• סימן רטז: חלוק בין האומר פירות אלו או לא אמר אלו, ודין הנודר מהמבושל, (וכיצד הולכין בנדרים אחר לשון תורה)
• סימן ריז: דין הנודר מהמבושל, מהמליח, ממעשה קדירה, ודומיהם, וכיצד הולכין בנדרים אחר לשון בני אדם
• סימן ריח: כיצד הולכין אחר כוונת הנודר
• סימן ריט: הנודר בלא קביעות זמן
• סימן רכ: חלוק שבין קונם יין להיום או לזמן, ודין הנודר על דבר שאינו קבוע
• סימן רכא: דיני הנודר הנאה מחבירו
• סימן רכב: מי שחתנו מודר הנאה ממנו ורוצה ליתן מעות לבתו
• סימן רכג: דין המדיר בנו לתלמוד תורה
• סימן רכד: מי שאמר נכסיך עלי חרם
• סימן רכה:
• סימן רכו: שותפים שהדירו זה את זה
• סימן רכז: דין מי שאסר עצמו מכל ישראל
• סימן רכח: דיני התרת נדרים, וההבדל שבין פתח לחרטה, והיאך נקרא דעת רבים
• סימן רכט: דין נדר שהותר מקצתו, או מי שנדר על דבר א' שני פעמים
• סימן רל:
• סימן רלא: הנודר על תנאי, או שתולה נדרו בדעת אחרים
• סימן רלב: דין נדרי זרוזין והבאי ושגגות ואונסין
• סימן רלג: עונות נדרים לזכר ולנקבה
• סימן רלד: מתי האב והבעל מפירין ומתי מפירין שניהם יחד
• סימן רלה: המדיר אשתו מתשמיש או שלא תלך לבית אביה ודומיו

הלכות שבועות

• סימן רלז: הנשבע אם צריך לישבע בשם או בכינוי
• סימן רלו: מה היא שבועת ביטוי ושבועת שוא
• סימן רלח: דין שבועה שלא אוכל, סתם, או אם פירש
• סימן רלט: נשבע על דבר שאין בו ממש או לבטל המצוה

הלכות כבוד אב ואם

• סימן רמ: איזהו כבוד ואיזה מורא ודיניהם
• סימן רמא: דיני מכה ומקלל אביו ואמו

הלכות כבוד רבו ותלמיד חכם

• סימן רמב: שלא להורות בפני הרב, ורב שמחל על כבודו
• סימן רמג: ת"ח היה פטור ממס, ומכירת סחורתו מוקדמת
• סימן רמד: קימה והידור בפני חכם אפילו אינו רבו

הלכות תלמוד תורה

• סימן רמה: חייב כל אדם ללמד לבנו ולהעמיד תלמידים
• סימן רמו: שחייב כל אדם בתלמוד תורה, והיאך לומדים בשכר

הלכות צדקה

• סימן רמז: גודל שכר צדקה, ואם כופין עליה
• סימן רמח: מי חייב בה ומי ראוי לקבלה
• סימן רמט: כמה חייב ליתן וכיצד יתננה
• סימן רנ: כמה ראוי ליתן לכל אחד
• סימן רנא: למי נותנין הצדקה ואיזה קודם לחבירו
• סימן רנב: דין פדיון שבוים וכיצד פודין אותם
• סימן רנג: דין מי הוא הראוי ליטול צדקה
• סימן רנד: שלא לקבל צדקה מן העובדי כוכבים
• סימן רנה: להרחיק מקבלתה
• סימן רנו: קופה ותמחוי היאך נגבים ומתחלקים
• סימן רנז: סדר גביית הצדקה ושלא לאחרה
• סימן רנח: דין המתפיס בצדקה
• סימן רנט: דין אם מותר לשנות צדקה, והנהגת הגבאי עם הצדקה, והממונה עליה

הלכות מילה

• סימן רס:
• סימן רסא:
• סימן רסב: זמן מילה לבריא, לחולה, ולאנדרוגינוס
• סימן רסג: ילד שהוא אדום או ירוק, ומי שבניו מתים מחמת מילה
• סימן רסד: מי ראוי למול, ובמה מלין, וכיצד מלין
• סימן רסה: סדר ברכת המילה ודין מילה ביום התענית
• סימן רסו: איזה מילה דוחה שבת ויום טוב
• סימן רסז: הלוקח עבד כנעני אסור לקיימו ערל, וטבילתו וברכתו ומילתו וכל דיני עבד ושפחה

הלכות גרים

• סימן רסח: כיצד מגיירין הגר והגיורת, ודיני קדושת הגר
• סימן רסט: איסור עריות בגרים, ודינן לענין עדות וחליצה

הלכות ספר תורה

• סימן ער: שכר מצות כתיבת ספר תורה
• סימן רעא: העור שנכתבה עליו ושרטוטה, ודין הדיו
• סימן ערב: דין רוחב הדפין
• סימן רעג: שיעור הגליון, וריוח בין שיטה לשיטה ובין דף לדף
• סימן רעד: שצריך לכתוב אותה לשמה, ודין תקון האותיות וזיונן
• סימן ערה: צורת פרשה פתוחה וסתומה וצורת השירה
• סימן רעו: דין תליית הדילוג, ודין הטועה בכתיבת השם
• סימן רעז: שלא להפוך היריעה על פניה
• סימן רעח: דין תפירת ספר תורה
• סימן רעט: דיני הגהת ספר תורה ושלא ישהנו מוטעה
• סימן רפ: נקרעה היריעה לאחר תפירתה
• סימן רפא: מי כשר לכתיבת ספר תורה, ואם אמר הסופר שלא כתב האזכרות לשמן
• סימן רפב: לנהוג כבוד בספר תורה, ודין תשמישיה
• סימן רפג: שיכול לדבק תורה נביאים וכתובים יחד
• סימן רפד: שלא לכתוב בלא שרטוט

הלכות מזוזה

• סימן רפה: שכר מצות מזוזה
• סימן רפו: מקומות החייבים במזוזה
• סימן רפז: איזה פתח חייב במזוזה
• סימן רפח: במה והיאך נכתבת
• סימן רפט: מקום קביעותה וכיצד נקבעת וברכתה
• סימן רצ: שלא לכתוב אותה על גליון ספר תורה
• סימן רצא: מזוזה מתי נבדקת ומי חייב בה

הלכות שלוח הקן

• סימן רצב: כמה דינים משלוח הקן

הלכות חדש

• סימן רצג: דיני חדש ומתי נוהג

הלכות ערלה

• סימן רצד: דיני ערלה, באיזה מקום נוהגת ובשל מי

הלכות כלאי אילן

• סימן רצה: דיני הרכבת האילן

הלכות כלאי הכרם

• סימן רצו: דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים

הלכות כלאי זרעים

• סימן רצז: דיני כלאי זרעים ופרטיהם

הלכות כלאי בהמה

• סימן רצז-1: דיני הרבעת והנהגת כלאי בהמה

הלכות כלאי בגדים

• סימן רצח: דברים האסורים משום כלאי בגדים
• סימן רצט: באיזו מינים נוהג בהם כלאים
• סימן ש: איזו כלאים דאורייתא ואיזו דרבנן
• סימן שא: אם מותר להציע כלאים תחתיו, ודין מרדעת ותכריכים
• סימן שב: דין בגד שאבד בו כלאים
• סימן שג: לפשוט כלאים מחבירו אפילו בשוק
• סימן דש:

הלכות פדיון בכור

• סימן שה: מי חייב בפדיון בכור, ומתי ראוי לפדיון, וכל דיניו

הלכות בכור בהמה טהורה

• סימן שו: דין בכור בהמה טהורה באיזה זמן ובאיזה מקום נוהג
• סימן שז: דין הבכור אחר שחיטה, ושצריך להשהותו ולגדלו עד שיפול בו מום
• סימן שח: איסור עבודת הבכור ואיסור גיזתו
• סימן שט: דיני בכור בזמן הזה
• סימן שי: דין בכור שנשחט שלא על פי חכם
• סימן שיא: דין החשוד למכור הבכור
• סימן שיב: דין הנוטל שכר לראות בכור
• סימן שיג: שלא להטיל מום בבכור
• סימן שיד: מי נאמן על הטלת מום בבכור
• סימן שטו: דין ספק בכור ויוצא דופן וטומטום ואנדרוגינוס
• סימן שטז: דין הלוקח בהמה מן העובד כוכבים ואינו יודע אם בכרה
• סימן שיז: דין בכור שנתערב ומת אחד מהבהמות
• סימן שיח: כמה ספקות בדיני בכור בהמה
• סימן שיט: דין חתוך אבר הבכור ויתר דיני בכור
• סימן שכ: מי הם החייבים בבכור בהמה טהורה, ודיני שותפות עובד כוכבים

הלכות פטר חמור

• סימן שכא: בכור בהמה טמאה במה ובמי ובאיזה מקום נוהג, וכן פדיונו ועריפתו

הלכות חלה

• סימן שכב: הפרש חלה שיש בין חלת ארץ ישראל לחלת חוצה לארץ
• סימן שכג: חלה דרבנן היאך ניתנת ונאכלת ודין תערובתה בחולין
• סימן שכד: שיעור חיוב חלה ומינים המצטרפים, ודין פת פטור שנתערב בחיוב
• סימן שכה: דין ב' עיסות שאין בהן כשיעור
• סימן שכו: אחד שלש שתי עיסות, ואין בשום א' מהם כשיעור, ונתערבו
• סימן שכז: מתי חל על העיסה חיוב חלה
• סימן שכח: דין ברכת חלה ומי ראוי להפרישה
• סימן שכט: איזה פת חייב בחלה
• סימן של: דין עיסת עובד כוכבים ושותפין והפקר וכלבים

הלכות תרומות ומעשרות

• סימן שלא: דין נתינתם באיזה מקום, וכיצד הכהן מקבלם, ואם הם דאורייתא או דרבנן

הלכות מתנות עניים וראשית הגז

• סימן שלב: דין מתנות עניים
• סימן שלג: דיני ראשית הגז

הלכות נידוי וחרם

• סימן שלד: היאך נוהגין עם המנודה או המוחרם, ועל מה מנדין, ודין התרתו

הלכות ביקור חולים ורפואה ונוטה למות וגוסס

• סימן שלה: מתי מבקרין החולה, ואיזה חולים מבקרין, וכיצד מתפללין עליו
• סימן שלו: דין הרופא
• סימן שלז: חולה שמת לו מת
• סימן שלח: וידוי החולה וכיצד אומרים
• סימן שלט: דיני הגוסס (ואמירת צידוק הדין)

הלכות קריעה

• סימן שמ: ענין הקריעה, שיעורה ומקומה, ועל מי קורעין ובאיזה זמן קורעין
• סימן שמא: מי שמתו מוטל לפניו בשבת או ביו"ט, ודיני האונן
• סימן שמב: מי שהכין צרכי חופתו ומת לו מת שחייב עליו אבילות
• סימן שמג: מצות הלווית המת
• סימן שדמ: חיוב ההספד וגודל שכרו, וכיצד ועל מי מספידין
• סימן שמה: דין המאבד עצמו לדעת, ומנודה, והפורשין מן הצבור
• סימן שמו: מי שקרובו צלוב בעיר לא ידור בה
• סימן שמז: שלא לעורר על מתו שלשים יום לפני הרגל
• סימן שמח: דין שרפה על המת, והאומר: אל תקברוני
• סימן שמט: איסור הנאה במת ובתכריכיו
• סימן שנ: דברים העשויים למת ואין בו משום דרכי האמורי
• סימן שנא: דין כלאים וציצית למת
• סימן שנב: באיזו בגדים קוברין, ואין האיש מלביש את האשה
• סימן שנג: היאך מוציאין מת גדול או קטן, ובאיזו מטה
• סימן שנד: עיר שיש בה שני מתים, איזה קודם
• סימן שנה: דברים שמשנים באשה יותר מבאיש
• סימן שנו: גבו לצורך המת והותירו
• סימן שנז: איסור הלנת המת, ומתי מותר להלינו
• סימן שנח: נושאי המטה פטורים מקריאת שמע ומתפלה
• סימן שנט: מקום יציאת המת והאבלים
• סימן שס: מת וכלה ומילה, איזה קודם
• סימן שסא: הלוית המת ובטול תלמוד תורה להלויתו
• סימן שסב: לקבור בקרקע, ואם קוברים שני מתים יחד
• סימן שסג: איסור פינוי המת והעצמות ממקומן
• סימן שסד: איסור הנאה של קבר והאבן והבנין
• סימן שסה: החופר קבר פטור מקריאת שמע, וכמה מרחיקין הקברות מהעיר
• סימן שסו: דין המוכר קבר, ואשה שירשה קבר ממשפחתה
• סימן שסז: קוברים מתי עובדי כוכבים, ושלא יהלך בבית הקברות בתפילין וציצית
• סימן שסח: שלא לנהוג קלות ראש בבית הקברות
• סימן שסט: על איזה טומאה הכהן מוזהר
• סימן שע: מי הוא החשוב כמת אף על פי שעודנו חי
• סימן שעא: דין אהל היאך מביא הטומאה
• סימן שעב: היתר טומאה במקום מצוה, ודין קברי עובדי כוכבים
• סימן שעג: איזה כהן מוזהר על הטומאה, ולאיזה מתים מטמא, ועד מתי מטמא
• סימן שעד: טומאת כהן למת מצוה, לנשיא ולרבו, ועל איזה מת מתאבלין
• סימן שעה: אימתי מתחיל האבילות, ולמי שמפנין מקבר לקבר
• סימן שעו: מנהג המנחמין, ודין מת שאין לו מנחמים
• סימן שעז: דין עבדים ושפחות ומנודה שיש להם אבילות
• סימן שעח: דיני סעודת הבראה לאיש ולאשה
• סימן שעט: דין ברכת המזון בבית האבל
• סימן שפ: דברים שהאבל אסור בהם
• סימן שפא: איסור רחיצה וסיכה לאבל
• סימן שפב: איסור נעילת הסנדל לאבל
• סימן שפג: איסור תשמיש המטה לאבל
• סימן שפד: האבל אסור בתלמוד תורה
• סימן שפה: דין שאלת שלום באבל
• סימן שפו: עטיפת הראש באבל
• סימן שפז: דיני כפיית המטה
• סימן שפח: אבל ביום ראשון אסור להניח תפילין
• סימן שפט: אבל אסור בכביסת כסותו ודין גיהוץ
• סימן שצ: דיני גילוח וסריקה באבל
• סימן שצא: אבל אסור בכל מיני שמחה
• סימן שצב: אבל אסור כל ל' יום לישא אשה
• סימן שצג: מתי האבל יכול לצאת מביתו
• סימן שצד: שלא להתקשות על המת יותר מדאי
• סימן שצה: מקצת יום השבעה והשלשים ככולו
• סימן שצו: דין אבל שלא נהג אבלותו כל שבעה
• סימן שצז: דיני עדות לנהוג אבילות על פיהם
• סימן שצח: אבלות יום ראשון דאורייתא
• סימן שצט: דיני אבלות ברגל בראש השנה וי"ט שני של גליות
• סימן ת: דיני אבלות בשבת
• סימן תא: דברים הנוהגים בחול המועד
• סימן תב: דין שמועה קרובה ורחוקה
• סימן תג: דיני המלקט עצמות