סימן נד: דיני טרפות בצלעותיה
סעיף א
הבהמה יש לה כ"ב צלעות גדולות שיש בהן מוח, יש אומרים מכאן ויש אומרים מכאן, וכל אחת תקועה בחוליא שלה, ולמטה מהן יש עוד צלעות קטנות שאין בהם מוח, ולאחר שכלו כל הצלעות יש חוליות שאין צלעות תקועות בהן, נשברו רובן של כ"ב הגדולות מחציין ולמעלה כלפי השדרה, בין ששה מצד זה וששה מצד זה או י"א מצד זה ואחד מצד השני, טריפה. ואם נעקרו מהחוליא והחוליא קיימת, הוי כאלו נשתברו.
סעיף ב
נשתברו צלעות הקטנות שאין בהם מוח, כשרה.
סעיף ג
נעקר מהצלעות גדולות צלע וחצי חוליא עמה, טריפה.
הגה: ודוקא נעקרה, אבל אם אירע כך חסירה, כשר. והוא הדין אם יתירה חוליא אחת, אפילו עם ב' צלעות, כגון שנמצאו י"ב צלעות גדולות שיש בהן מוח, כשר (ת"ה סימן קע"ז) וכן אם נמצאו בצד אחד ט"ו צלעות ובצד אחד כתקונו (רשב"א שצ"ו).
סעיף ד
נעקרה חוליא אחת כולה, אפילו מאותן שאין בהם צלעות, טריפה.
הגה: ואפילו הוא למטה במקו' שאין פסיקת חוט השדרה פוסל שם. (טור).
סעיף ה
אם נשברה השדרה ולא נפסק חוט השדרה, כשרה.