סימן רפט: מקום קביעותה וכיצד נקבעת וברכתה
סעיף א
בא לקבעה, יניחנה בשפופרת של קנה או של כל דבר ויקבענה במקומה ויברך: אקב"ו לקבוע מזוזה. ולא יברך בשעת כתיבתה. (והקובע ב' או ג' מזוזות, מברך ברכה אחת לכולן) (בית יוסף בשם תשובת הרשב"א).
סעיף ב
איזהו מקום קביעתה, בתוך חלל של פתח, בטפח הסמוך לחוץ, (ואם שינה, אינו מעכב, ובלבד שיניחנה במזוזה עצמה) (טור), בתחלת שליש העליון גובה השער. ואם קבע למעלה מזה, כשרה, והוא שירחיקנה מהמשקוף טפח. וצריך לקבעה על ימין הנכנס. (ואין חילוק בין אם הוא אטר יד או לא) (מרדכי ה"ק). ואם קבעה משמאל, פסולה.
סעיף ג
מי שחולק ביתו לשנים, ובכל חלק פתח פתוח לרשות הרבים, ובמחיצה החולקת יש פתח מזה לזה, במקום שעושה החור שבסף שציר הדלת סובב בו ומעמיד שם הדלתות, הוא הבית, ובדרך ימין שנכנסים לו, קובעים אותה.
סעיף ד
כיצד קובעה, ימסמרנה במסמרים במזוזת הפתח, או יחפור בה חפירה ויקבענה בה. ולא יעמיק לחפור טפח בעומק, שאם עשה כן פסולה.
סעיף ה
קבעה במזוזת הפתח, בעודה תלושה, ואחר כך חברה לפתח פסולה.
סעיף ו
צריכה להיות זקופה, ארכה לאורך מזוזת הפתח, ויכוין שיהא שמע (דברים ו, ד) דהיינו סוף הגלילה, לצד חוץ.
הגה: וכן נהגו. אבל יש אומרים שפסולה בזקופה, אלא צריכה להיות שכובה, ארכה לרוחב מזוזת הפתח (טור והפוסקים בשם ר"ת). והמדקדקין, יוצאין ידי שניהם, ומניחים אותה בשפוע ובאלכסון (טור והגהות מיימוני ומהרי"ל ות"ה סי' נ"ב), וכן ראוי לנהוג, וכן נוהגין במדינות אלו. ויכוין שיהא ראש המזוזה, דהיינו שמע (דברים ו, ד) לצד פנים, ושיטה אחרונה לצד חוץ.