סימן רסא:
סעיף א
אם לא מל האב את בנו, חייבים בית דין למולו. ואם לא מלוהו בית דין, חייב הוא, כשיגדיל, למול את עצמו. ואם לא מל, חייב כרת.
הגה: ובכל יום עוברים בעונשין אלו. (טור ובכל בו) ואין מלין בנו של אדם שלא מדעתו, אלא אם כן עבר האב ולא מלו בית דין מלין אותו בעל כרחו. (טור בשם הרמב"ם). ואין האשה חייבת למול את בנה. (טור). האב שאינו יודע למול, ויש כאן מוהל שאינו רוצה למול בחנם, רק בשכר, יש לבית דין לגעור במוהל זה, כי אין זה דרכן של זרע אברהם, ואדרבה מוהלים מהדרין שיתנו להם למול. ואם עומד במרדו, ואין יד האיש משגת לתת לו שכרו, הוי כמי שאין לו אב שבית דין חייבים למולו, ולכן בית דין היו כופין אותו, מאחר שאין אחר שימול (רשב"א סי' תע"ב).