סימן שח: איסור עבודת הבכור ואיסור גיזתו
לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן שח: איסור עבודת הבכור ואיסור גיזתו

סימן שח: איסור עבודת הבכור ואיסור גיזתו

 

סעיף א
הבכור אסור בגיזה ועבודה. ואפילו אם עבר וגזזו, או תלשו בידו, או אפילו נשר הצמר מעצמו, אסור בהנאה לעולם, לא שנא מת מעצמו לא שנא שחטו אח"כ, ואפילו על ידי מומחה, אין השחיטה מתרת הצמר שנתלש מחיים. אבל צמר המחובר, השחיטה מתירתו כבשרו.
 
סעיף ב
אם נתלש מחיים ועודנו מסובך בשאר הצמר, את שנראה כשאר צמר ניתר בשחיטה, ואת שאינו נראה כשאר הצמר, והוא שעיקרו הפוך כלפי ראשו, אין השחיטה מתירתו.
 
סעיף ג
כשבא לשחטו או לראות מומו, (מותר) לתלוש הצמר של מקום שחיטה, כדי לעשות מקום לשחיטה. (והצמר שתלש אסור בהנאה) (ב"י בשם הרמב"ם). ודוקא ביד, אבל לא בכלי, כדי שלא יהא נראה כגוזז.
 
סעיף ד
גיזת בכור, אפילו גיזת בעל מום, שנתערב בגיזי חולין אפילו אחת בכמה אלפים, כולן אסורות, שהרי הוא דבר חשוב ומקדש בכל שהוא.
 
סעיף ה
האורג מלא הסיט מצמר בכור בבגד, ידלק הבגד.
הגה: או יקבר (טור). ויש אומרים דדוקא שארג דבר חשוב, כגון ציור בבגד; אבל אם אינו דבר חשוב, בטל ברוב (ג"ז בטור ורא"ש).