סימן קסג: דין הפוסק חיטין לחייבו כשער של עכשיו
לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן קסג: דין הפוסק חיטין לחייבו כשער של עכשיו

סימן קסג: דין הפוסק חיטין לחייבו כשער של עכשיו

 

סעיף א
מי שהיה נושה בחבירו מעות ואמר לו: תן לי מעותי שאני רוצה ליקח בהם חטים, א"ל: צא ועשה אותם עלי כשער של עכשיו ויהיה לך אצלי חטים בהלוואה, אם יש לו חטים כשיעור מעותיו, מותר אפילו לא יצא השער. ואם לאו, אסור אפילו יצא השער (נ"י בשם רמב"ן והרב המגיד שם ושכן כתב רמב"ן ורשב"א) (ונאמן המוכר לומר שיש לו, ואינו צריך ראייה לדבריו) (הגהות מרדכי דאיזהו נשך), כדלעיל סימן קס"ב.
 
סעיף ב
הרי שהיה לו חטים ועשה הלואתו עליו, ובא אחר זמן ואמר ליה: תן לי חטים, שאני רוצה למכרם וליקח בדמיהם יין. א"ל: צא ועשה אותם עלי יין כשער שבשוק עתה, אם יש לו יין, הרי זה מותר. ואם לאו, אסור (ר"ן ונ"י).
 
סעיף ג
אמר לו: הלויני מנה. א"ל: מנה אין לי, חטים במנה יש לי, ונתן לו חטים במנה כמו שהוא השער וחזר ולקחם ממנו בצ', (ועדיין הם שוים מאה), אם פרע לו לבסוף המנה בפירות, מותר. אבל אסור לפרוע במעות, מפני הערמת רבית, מאחר שא"ל תחלה הלוני מנה. ואם עבר ועשה, הרי הוא מוציא ממנו ק' בדין, שאפילו אבק רבית אין כאן.
הגה: ויש אומרים דהוי אבק רבית. (טור בשם הרמב"ן והרא"ש). וכל זה לא מיירי אלא כשלא התנו מתחלה על כך, אבל אם התנו מתחלה לקנות ממנו בפחות, הוי רבית גמור, (המ"מ פ"ה דה"מ בשם הרמב"ן והרשב"א, וכן הוא בנ"י), אפילו פרע לו פירות, (אסור) (נימוק"י פ' א"נ).