סימן קסד: הממשכן שדה לא יחכירנו
סעיף א
מי שהיתה שדה ממושכנת בידו, לא יחזור וישכיר אותה לבעל השדה. ויש מי שמתיר לעשות כן במשכנתא דסורא.
הגה: ובלבד שלא התנה מתחלה על כך, (ריב"ש סימן ש"ה), וגם שכבר החזיק המלוה בשדה; אבל בלאו הכי, לכולי עלמא אסור (ב"י סימן קע"ב בשם תשובת רשב"א).
סעיף ב
משכנתא דסורא, אם בא אחד ושכר אותה מהמלוה, מותר לחזור ולהשכיר אותה לבעל השדה. (וע"ל סימן קע"ב).
סעיף ג
מותר למכור שדהו לאחד ולהתנות עמו שיחכירנו (פי' החוכר הוא איש שמקבל עליו שדה חברו לעבדה בתנאי שיתן לבעל כך וכך פירות, בין יעשה השדה פירות בין לא יעשה) לו אחר כך.
סעיף ד
הלווהו על שדהו וא"ל: אם לא תתן לי מכאן ועד ג' שנים הרי הוא שלי, ולא אמר מעכשיו, בענין שאין המקח קיים תוך ג' שנים, לא יאכל הפירות. ואם אכלם הוי רבית קצוצה ויוצאה בדיינים.
הגה: ויש אומרים דמה שאכל תוך ג' שנים לא הוי אלא אבק רבית, דהוי כמשכנתא בלא נכייתא. (ב"י לדעת הרא"ש וטור ורש"י ותוס' ותלמידי רשב"א וראב"ד מביאם ב"י בח"מ סימן ר"ז ס"ס י"ג), וכמו שיתבאר לקמן סימן קע"ב, אבל מה שאכל לאחר שלשה שנים, צריך להחזיר, וכן עיקר.