סימן קנג

 מותר לעשות מבה"כ בית המדרש אבל לא מבית המדרש ב"ה שקדושת בית המדרש יתירה על קדושת ב"ה בני העיר שמכרו ב"ה יכולים לקנות בדמיה תיבה מכרו תיבה יכולים ליקח בדמיה מטפחת מכרו מטפחת לוקחין בדמיה חומשין מכרו חומשין לוקחין בדמיהן ס"ת אבל איפכא להורידן מקדושתן לא ואפי' אם קנו בקצת המעות דבר שקדושתו חמורה אין יכולים לשנות המותר לקדושה קלה וכן אם גבו מעות לבנות בה"מ או ב"ה או לקנות תיבה או מטפחת או ס"ת ורצו לשנותן מלצורך שגבו אותן אין משנין אלא מקדושה קלה לחמורה אבל אם עשו בהן הדבר שגבו אותן בשבילו משנין המותר לכל מה שירצו והא דב"ה נמכרת ה"מ של כפרים שאין באין שם אנשים ממקומות אחרים שלא נעשית אלא לבני הכפר לבד אבל של כרכים שבאין שם אנשים ממקומות אחרים אפי' בנו אותה משלהם אינה נמכרת אלא אם כן תלו אותה בדעת היחיד אז יעשה בה היחיד מה שירצה ומכל מקום המעות נשארין בקדושתן ואם בנו בית סתם והקדישוהו אחר כך לב"ה דינו כב"ה ומיהו אינו קדוש עד שישתמשו בו אפי' אם בנאוהו תחלה לשם ב"ה וכשמוכרין אנשי כפר ב"ה יכולין למכרה ממכר עולם והלוקח יעשה בה מה שירצה חוץ ממרחץ ובורסקי ובית הטבילה ובית הכסא והא דאמרי' שהמעות נשארין בקדושתן ואין הלוקח יכול לעשות בו אלו הד' דברים ה"מ בשלא מכרוהו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר אבל אם מכרוהו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר עושין במעות מה שירצו וכן הלוקח יעשה בה אפי' אלו הד' דברים וכן כל יחיד בשלו יכול למוכרו ולעשות בדמיו כל מה שירצה אפילו ס"ת ב"ה או לבנים או עצים מבה"כ ישן שסתרו יכולין ליתנן במתנה דמתנה כמכר וכן יכולם להחליפם באחרים והן יוצאין לחולין אבל אסור למשכנן או להשכירן אפי' על ידי שבעה טובי העיר שעדיין נשארין בקדושתן שאין כאן דבר אחר שתחול קדושתן עליו לבנים חדשים שנעשו לצורך בית הכנסת אין בהן קדושה.