סימן תמ
עו"ג שהפקיד חמצו אצל ישראל אם הוא חייב באחריותו לא שנא אם הוא בביתו או בכ"מ ברשותו חייב לבערו וכתב ר"י דוקא כשחייב בגניבה ואבידה ובעל הלכות גדולות כתב דאפילו אם הוא שומר חנם עליו ואינו חייב אלא בפשיעה חייב לבער ולזה הסכים אדוני אבי ז"ל.
כתב הרמב”ם אפילו אם אינו חייב באחריותו אלא שהאומות אלם וכופהו לשלם אם יאבד חייב לבערו. אם אינו חייב באחריותו אינו חייב לבערו אפילו אם האומות כבוש תחת ידו ושרוי עמו בחצר וצריך לעשות לפניו מחיצה גבוה י' טפחים כדי שלא ישכח ויאכלנו הלכך עו"ג שנכנס בבית ישראל בפסח וחמץ בידו אינו זקוק להוציאו הפקידו אצלו וקבל עליו אחריות חייב לבערו ואם ייחד לו מקום שאמר לו הנה הבית לפניך הניחו במקום שתרצה אין זקוק לבערו ופי רש"י בשלא קבל עליו אחריות ור"ת פירש אפי' קיבל עליו אחריות דכיון דייחד לו מקום אינו מצוי בביתו ולזה הסכים א"א ז"ל. ישראל שהפקיד חמצו אצל ישראל חבירו או אצל האומות וקבל עליו הנפקד אחריות יש מן הגאונים שכתבו כיון שקבל עליו הנפקד אחריות אין המפקיד עובר עליו והרב רבי' יונה כ' שהמפקיד עובר עליו אם אינו מבערו ולזה הסכים אדוני אבי הרא"ש ז"ל.