סימן תקסב

 אמר רב חסדא כל תענית שלא קבלו מאתמול ושלא שקעה עליו חמה פירוש שלא השלימו עד צאת הכוכבים אינו תענית להתפלל ענינו ואפילו קבלו עליו במנחה ליום המחרת והתענה ובלילה שלאחר התענית נמלך להתענות גם ביום הב' אף על פי שלן בתעניתו וקבל עליו הראשון השני אינו תענית כיון שלא קיבלו תחלה הלכך הא דקיימא לן מתענין לשעות ומתפלל ענינו צריך לפרש שקבלו מאתמול וגם שקעה עליו חמה והיכי משכחת לה כגון שקבל עליו מאתמול להתענות עד חצי היום וכשהגיע לחצי היום נמלך וגמרו או שקיבל עליו להתענות למחר מחצי היום ואילך ולמחר נמלך ולא אכל גם בחצי היום הראשון אבל אם קבל עליו תענית עד חצי היום ואכל אח"כ או שאכל עד חצי היום וקבל עליו תענית משם ואילך אינו נקרא תענית להתפלל ענינו ומיהו נקרא תענית לענין שצריך להשלים נדרו והרמב"ם ז"ל כתב שאם אכל ושתה ואח"כ התחיל להתענות נקרא תענית לשעות ולא נהירא לאדוני אבי הרא"ש ז"ל.

ואם קבל במנחה להתענות שני ימים או שלשה זה אחר זה אלא שיאכל בלילות שבינתיים הוו קבלה לכולם אע"פ דלא קבל כל א' וא' במנחה שלפניו.

אבל אם קבל במנחה הרבה תעניות ולא רצופין זה אחר זה מסתפקא ליה לאדוני אבי הרא"ש ז"ל אי הוה קבלה לכולם או לא.

כתב אבי העזרי מי שרגיל להתענות בעשי"ת אין צריך להתענות י' ימים עד צאת הכוכבים רק עד שיצא מבית הכנסת דצערא בעלמא קביל עליה מדפריך תלמודא עליה דרב חסדא מאנשי משמר שמתענין ולא משלימין ומשני התם לצעורי בעלמא ורב חסדא לא אמר אלא מי שקבל עליו תענית בפירוש וסתם תענית יום שלם אבל בעשרת ימי תשובה לא ואין רגילות לקבל בתפלה בעשרת ימי תשובה.

תענית שגוזרין על הציבור אין כל יחיד ויחיד צריך לקבלו תחלה אלא שליח ציבור מכריז התענית והרי הוא מקובל וכל שכן תעניות הכתובים בפסוק.