סימן תקעו
לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן תקעו

סימן תקעו

 כשם שמתענין ומתריעין על הגשמים כך מתענין ומתריעין על שאר הצרות כגון שצרין על עיירות ישראל.

כתב הרמב”ם ז"ל אפילו לא באו אלא לשאול מהם מס או לגזור עליהם אפילו על מצוה קלה מתענין ומתריעין עד שירחמו. וכל הערים אשר סביבותיהם מתענין ולא מתריעין אלא תוקעין להתקבץ לעזרה. ואפילו לא באו אלא לעבור דרך ארצם שאין להם מלחמה עמהם אלא על אחרים ועוברים על מקום ישראל מתענין ומתריעין.

וכן על דבר ואיזהו דבר עיר שיש בה ת"ק רגלי ויצאו ממנו ג' מתים בג' ימים בזה אחר זה הוי דבר, ביום א' או בד' ימים אינו דבר, יש בה אלף ויצאו ממנה ששה בשלשה ימים זה אחר זה הרי זה דבר, יצאו ביום אחד או בד' ימים אינו דבר וכן לפי החשבון זה.

וכתב הרמב”ם ז"ל ואין נשים וקטנים וזקנים ששבתו ממלאכה בכלל אנשי המדינה לענין זה ואם היה דבר בארץ ישראל מתענות שאר גליות עליהם היה בחוצה לארץ ושיירות הולכות ובאות ממדינה למדינה אחרת שתיהן מתענות אע"פ שהם רחוקות זו מזו. וכן מתענין על מפולת שבעיר, ואיזו היא מפולת שנופלין בתים חזקים שאין ראויין ליפול ועומדין במקום שאין ראוין ליפול, אבל אם הם עומדים על שפת הנהר אפילו הם חזקים הם ראויין ליפול.

וכתב הרמב”ם ז"ל וכן על הרעם והרוחות שמפילין הבנינים מתריעין עליהם. וכן החולים כגון שיש אסכרה בעיר להרבה אנשים אם מתים ממנה מתענין ומתריעין ואם אינן מתים ממנה אין מתענין ואין מתריעין.

וכתב הרמב"ם ז"ל וכן חיכוך לח הרי הוא כשחין פורח ואם פשט ברוב הצבור מתענין ומתריעין עליו אבל חיכוך יבש צועקים עליו בלבד.

וכן על חיה רעה שנשתלחה אפילו לא הזיקה אלא נראית בלבד מתענין ומתריעין בכל מקום אפילו הרחוקים. אבל אם אינו משולחת אינו אלא מקרה ואין מתענין והיכי דמי משולחת נראית ביום בעיר הרי זו משולחת אבל בלילה או ביום בשדה אינו משולחת. ראתה ב' בני אדם ורדפה אחריהם ברחה מפניהם אינה משולחת, טרפה ב' בני אדם ואכלה אחד מהם משולחת, שאינה עושה מחמת רעבון כיון שאינה אוכלת שניהם אלא שנשתלחה להזיק, אכלה ב' אינה משולחת שמחמת רעבון עשתה נכנסה לבית ולקחה תינוק מהעריסה הרי זו משולחת.

כתב הרמב”ם ז"ל שאר מיני רמש ועוף ורמש הארץ ששולחו והזיקו כגון שילוח נחשים ועקרבים ואין צריך לומר צרעין ויתושין והדומין להם אין מתענין עליהם ואין מתריעין אלא זועקין בלא תרועה ע"כ.

ונראה דנחשים ועקרבים מתענין עליהם ועל הירקון והשדפון משהתחיל בתבואה אפילו לא התחיל אלא במקום אחד כמלא פי תנור מתענין ומתריעין בכל המקומות אפילו הרחוקים שהם דברים המתפשטין.

וכן על הסחורות שנזדלזלו בענין שהשכר אבד מתענין ומתריעין כיצד אם ירדו רוב הסחורות שרוב חיי אנשי אותה העיר תלויין בה ונתמעט המשא ומתן עד שצריך למכור עשרה בו' מתענין ומתריעין אפילו בשבת. אבל על כל האחרים אין מתענין ולא מתריעין לא בשבתות ויו"ט חוץ מהעיר שהקיפוה אויבים או נהר וספינה המטורפת בים ואפילו על יחיד הנרדף מפני לסטים או רוח רעה זועקין ומתחננין בתפילות בשבת אבל אין תוקעין אלא אם כן תוקעין לקבץ העם לעזור לאחריהם להצילם כך כתב הרמב”ם ז"ל. ורש”י פירש אפילו תפלה להתחנן ולזעוק אין לעשות אלא צועקים על בני אדם שיבואו לעזרתם ומסתברא כדברי הרמב"ם