סימן תרכ

 שחרית משכימין לבהכנ"ס ומסדרין הברכות ואומרים פסוקי דזמרה כמו בשבת ובספרד נוהגין להרבות במזמורים מעניינו של יום וטוב שלא להאריך בהם כל כך כדי לקרות קריאת שמע בעונתה

וכתב רב עמרם ועומד שליח ציבור לפני התיבה ואומר נשמת ואם יש מנהג ביוצר אור ובאהבה רבה ובאמת ויציב לומר תוספת הרשות בידו וכן נוהגין באשכנז.

אבל יותר נכון מנהג טוליטולה שאין מוסיפין בהן וכבר הארכתי בזה בתפלת החול. ומתפללין הצבור ז' ברכות כמו בשל ערבית, ואח"כ מחזיר השליח ציבור התפלה

וכתב רב עמרם ויורד השליח ציבור ואומר במגן ובמחיה ובהאל הקדוש דברי ריצוי וסליחה. ולא דבר קצוב הוא ולא חובה, אלא שבח והודאה והזכרת זכות אבות ומה שירצו או להרבות או למעט הרשות בידם ולפנינו אין אומרים אלא דבר מועט בג' ראשונות. אבל סליחות ורחמים חובת היום הם ואומר אתה בחרתנו, מחול עד לפני ה' תטהרו. וידוי, על חטא, כי אתה סולחן ואח"כ יעלה ויבא, וקדשינו במצותיך וכו' רצה ועבודה והודאה ברכת כהנים.

וכתב בעל העיטור שחרית מתוודה ג' פעמים וכן במוסף ובמנחה אבל בנעילה פעם אחת והן י' וידוים כנגד י"פ שמזכיר כהן גדול את השם ביוה"כ ובלילה אינו מתוודה ויש מקומות שנהגו שאינו מתוודה אלא לכל תפלה פעם אחת והצבור פעם אחת הרי ה' וב"פ בערב אחת במנחה ואחת בערבית ומה טוב ומה נעים מנהג טוליטולה שכשמסיים שליח ציבור חזרת כל התפלה אחר כך מתחיל הפיוטים והסליחות ומאריך בהן כפי רצונו כמנהג אשכנז שאומרים כל הפיוטים והסליחות בתוך התפלה.

וטוב לקצר בפיוטים ובסליחות שחרית כדי למהר בענין שיתפלל מוסף קודם שבע שעות כי אם יאחרו עד ז' שעות שכבר הגיע זמן המנחה יצטרכו להקדימה כיון שהגיע זמנה לכך צריכין למהר כדי שיתפלל מוסף קודם שעה שביעית

ואדוני אבי הרא"ש ז"ל כשהיה רואה שהיו מתאחרין היה מתפלל מוסף יחיד כדי להתפלל בזמנה.

לגאון - מנהג של ישיבה בערבית ובשחרית ה' פעמים ובמוסף ז' ובמנחה ו' ובנעילה ג' ואבי העזרי כתב קבלתי שבתפלת יוצר צריך לומר י"ג פעמים ויעבור כנגד י"ג מדות ורב נטרונאי כתב מנהג בשחרית אומר ז' סליחות ובמוסף ה' ובמנחה ג' ואם יש פנאי אומר ה'.