סימן סט

 כיצד סדר מליחה, מדיח הבשר תחילה ואם הדיחו הטבח אין צריך להדיחו עוד ואם מלח ולא הדיחו תחילה –

יש אומרים שאין לו תקנה עוד אף אם ידיחנו וימלחנו פעם אחרת, ויש מתירין ולזה הסכים אדוני אבי הרא"ש זכרונו לברכה.

ומולח בין במלח דק בין במלח גס. והרמב"ם כתב שאין מולחין אלא במלח הגס שהמלח הדק הוא כקמח נבלע בבשר ואינו מפליט.

ואדוני אבי הרא"ש ז"ל כתב דלא מסתבר דיותר שהוא המלח דק הוא מתפזר על הבשר ופועל להוציא הדם כי הוא הנדבק בו אבל הגס הוא נושר מן החתיכה כשהופכה למולחה על צדה השני.

ובעיקר המליחה כתב הרשב"א שאין צריך ליתן מלח על הבשר עד שיכסנו כולו אלא מולח יפה יפה עד שלא יהא ראוי לאכול עם אותו מלח ואין צריך למלוח החתיכה משתי צדדים

אבל אדוני אבי הרא"ש ז"ל כתב צריך לפזר עליו מלח הרבה שלא ישאר בו מקום מבלי מלח ואווז ותרנגולת צריך למולחם גם בפנים.

ושיעור שהייתו במלח כ' הרמב"ם כדי שיעור הילוך מיל ואדוני אבי הרא"ש ז"ל כתב כדי צלייה.

ואחר ששהה שיעור מליחה ידיחנו שני פעמים ראשונה להעביר המלח והדם ושנייה להעביר ליחלוחית המים שנשארו בו וישטוף הכלי שרוחצין בו בין רחיצה לרחיצה.

וקודם שיתננו בכלי של מים שמדיחו בו ינפץ מעליו כל המלח שעליו או ישטפנו במים כדי שלא ישאר עליו מהמלח לכן כתב הרשב"א שמוטב למלוח במלח גס כי הדק נדבק בבשר הרבה וצריך שפשוף גדול ורש"י פירש שהדק אין צריך ניפוץ כלל שהוא נבלע בבשר ואין נשאר ממנו על הבשר כלום. ומיהו בין אם מלח במלח גס או דק ולא נפצו או לא נשטף במים תחלה אין לאסור כי המים שבכלי מבטלין כח המלח ולא חשוב כרותח לאסור הבשר. ואם נתבשל הבשר בלא הדחה שאחר המליחה צריך שיהא בקדרה ס' לבטל כל המלח ואין צריך ס' לבטל כל החתיכה.

וכתב בספר המצות ואם נכרי משמש בבית ישראל ונתן הבשר בקדרה ואין ידוע אם הדיחו אם לאו נאמן במסיח לפי תומו ואם יודע שדרך ישראל להדיחו והיה שם אפילו נער שיודע בטיב הדחה או אפילו אם נכנס ויוצא מותר דמירתת נכרי ויש אוסרין בזה.

בשר שנתבשל בלא מליחה צריך שיהא בקדרה ששים לבטל כל הבשר ואז הכל מותר

ויש אומרים אפילו אם יש בה ששים שהתבשיל מותר והבשר אסור לפי שנתבשל בדמו.

ויש מתירין ולזה הסכים אדוני אבי הרא"ש ז"ל.

כתבו הגאונים בשר ששהה ג' ימים מעת לעת בלא מליחה נתייבש דמו בתוכו ולא יצא עוד ע"י מליחה ואין לאוכלו מבושל אין מולחין אלא בכלי מנוקב או על גבי קשין וקסמין או במקום מדרון בענין שאם ישפך שם מים יצאו מיד ואם מלח בכלי שאינו מנוקב הכלי אסור להשתמש בו בדבר רותח

ויש אומרים שאפילו בצונן אסור להשתמש בו לכתחילה בלא הדחה ואם נשתמש בו בלא הדחה ידיח מה שנשתמש בו

ויש אומרים דלכתחילה מותר להשתמש בו בצונן בלא הדחה אפילו למאן דאמר סכין ששחט בו צריך הדחה אפילו להשתמש בו בצונן שאני התם דאיכא דוחקא דסכינא אבל בקערה צוננת דליכא דוחקא מותר להשתמש בה בצונן והכי מסתבר. אבל אם הוא מנוקב מותר

ויש אומרים שאפילו אם הוא מנוקב אסור לאכול בו רותח ולא נהירא לאדוני אבי הרא"ש ז"ל וה"ר פרץ כתב שאם הוא של עץ מותר כיון שהוא מנוקב ואם הוא של חרס אסור אע"פ שהוא מנוקב.

והבשר שנמלח בכלי שאינו מנוקב אסור לאוכלו אפילו צלי דהוי כאילו נתבשל בדמו וכתב ה"ר פרץ שכל החתיכה אסורה אפילו מה שממנה חוץ לציר אע"פ שחתיכה שנמלחה ונפלה בציר של איסור אינו אסור אלא מה שממנה בתוך הציר הכא כולה אסורה.

ואדוני אבי ז"ל כתב שגם בכאן אין אסור אלא מה שממנה בתוך הציר וכן כתב הרשב"א.

ואפילו אם יש בה שומן לא אמרינן שעל ידי השומן מפעפע בכולה, וכתב ר"ת שנאסרה מיד אפילו לא שהתה שיעור מליחה.

וה"ר יהודה אלברצלוני כתב שלא נאסרה אלא אם כן שהתה בכלי שיעור מליחה.

ואדוני אבי הרא”ש ז"ל כתב שאם שהתה בו כשיעור משיתנו מים על האש עד שיתחילו להרתיח חשוב ככבוש וכל מה שממנה בציר אסור ואם לאו אין אסור ממנה אלא כדי קליפה.

כתב הרמב"ם אפילו לאחר מליחה אין לבשל הבשר אלא אם כן יתנוהו במים רותחין כדי שיתלבן מיד ולא יצא דם, ולא נהגו כן דכיון ששהה שיעור מליחה אין חוששין לדם.

מעשה שנמלח בשר ושהה כדי מליחה ונתנוהו אח"כ בכלי בלא הדחה ונתמלא מציר והתירו רש"י. במקום שאין מלח מצוי יצלו הבשר עד חצי צלייתו ואח"כ יבשלוהו מצאתי כתוב באגרת תשובה להר"ר יונה ז"ל הבשר לאחר שנמלח אף ע"פ ששהה במלח כשיעור הראוי לשהות אסור לאכול ממנו עד שידיחנו יפה יפה ואסור לחתוך ממנו בסכין עד שידיח הבשר יפה ואם חתכו בסכין צריך להגעיל הסכין ברותחין על גבי האש לפי שהמליח הרי הוא כרותח המנהג הכשר כשרוצין לקיים הבשר המליח ב' ימים או ג' או יותר מדיחין אותו יפה יפה לאחר ששהה במלחו בכלי מנוקב כשיעור הראוי ואחר כך חוזרין ומולחין אותו פעם שנייה כרצונם בכלי שאינו מנוקב כדי שיהא מותר לחתוך ממנו בסכין וכדי שלא יפול מן הדם הנוטף מן הבשר דרך נקבי הכלי על הכלים שבבית ויאסר אותם עד כאן.