הוראת הימים הנוראים בבתי"ס בחו"ל / ברוך אברמוביץ ועמירם דומוביץ
לחץ כאן לתצוגת הדפסה

הוראת הימים הנוראים בבתי"ס בחו"ל

מחבר: ברוך אברמוביץ ועמירם דומוביץ

בשדה חמ"ד, גיליון ט-י, 1994

הוראת הימים הנוראים בבתי"ס בחו"ל

ראש השנה 


בראש השנה קיימים מצוות ומנהגים רבים, אולם המצווה המרכזית של ראש השנה היא תקיעת שופר, שהיא מצווה מדאורייתא. נתרכז במצווה זו, ונלמד על מקורה וטעמה. 
 


תקיעת שופר, מקורה וטעמה 
מקור המצווה 
במדבר כ"ט א' - ב' 
ובחדש השביעי באחד לחדש מקרא קדש יהיה לכם, כל מלאכת עבדה לא תעשו, יום תרועה יהיה לכם. ועשיתם עלה לריח ניחח לה', פר בן בקר אחד איל אחד, כבשים בני שנה שבעה תמימים.

1. כתוב בלשונך, מה הן מצוות "עשה" וה"לא תעשה" המוזכרות בפסוקים אלו, וצטט את המילים בפסוק המתאימות לכל מצווה.


  בלשונך בלשון הפסוק
מצוות לא תעשה __________ __________
מצוות עשה __________ __________
__________ __________
רמב"ם, הלכות שופר, פרק א', הלכה א' 
"מצוות עשה של תורה לשמוע תרועת השופר בר"ה, שנאמר יום תרועה יהיה לכם."
טעם המצווה 

2. השופר אינו מיוחד לראש השנה, אלא הוא משמש את בני האדם גם לצרכים אחרים. במקרא, השופר מוזכר בשתי הזדמנויות נוספות. 
כתוב, בלשונך (בטבלה), מהי מטרת התקיעה בשופר, בהזדמנויות אלה?

השופר במקרא מטרת התקיעה
ויקח צדוק הכהן את קרן השמן מן האהל, וימשח את שלמה, ויתקעו בשופר, ויאמרו כל העם,יחי המלך שלמה. 
(מלכים א',א,ל"ט) 

וימהרו ויקחו איש בגדו, וישימו תחתיו אל גרם המעלות, ויתקעו בשופר ,ויאמרו מלך יהוא. 
(מלכים ב', ט', י"ג)
 
ויהי דבר ה' אלי לאמר: בן אדם דבר אל בני עמך ואמרת אליהם, ארץ כי אביא עליה חרב, ולקחו עם הארץ איש אחד מקציהם, ונתנו אתו להם לצפה. וראה את החרב באה על הארץ, ותקע בשפר והזהיר את העם. 
(יחזקאל לג, א-ב)
 

עד כה ראינו שתי מטרות לתקיעת השופר, מטרות אלו נזכרות בדברי המפרשים, כטעם למצוות תקיעת השופר בר"ה. 

3. עיין בדברי ספר החינוך, וכתוב איזו מטרה מבין השתיים הוא מזכיר. נמק. 
ספר החינוך, מצות שופר ת"ה 
לפי שהאדם בעל חומר (גוף), לא יתעורר (יקום) לדברים כי אם על יד מעורר, כדרך בני אדם בעת מלחמה יריעו כדי שיתעורר למלחמה. וגם כן ביום ראש השנה שהוא היום לדון כל באי עולם... השופר מעורר הרבה לב שומעיו, העומדים לפני ה' במשפט לחיים, או ח"ו למוות.
4. עיין בדברי ר' סעדיה גאון, וכתוב על איזו מטרה מבין השתים הוא מדבר? נמק!
רב סעדיה גאון (על פי ספר התודעה) 
מפני שהיום תחילת הבריאה, שבו ברא הקב"ה העולם ונעשה מלך על עולמו. וכן עושים המלכים שתוקעים לפניהם בחצוצרות, להודיע ולהשמיע בכל מקום תחילת מלכותו. וכן אנו ממליכים עלינו את הבורא יתברך, ביום זה.
5. הסבר מדוע דווקא בר"ה ממליכים את הקב"ה, כמלכו של עולם. 

שני הטעמים לתקיעת השופר, שהובאו בדבריהם של רב סעדיה גאון ובעל ספר החינוך, הם למעשה שני העניינים המרכזיים בראש השנה, ואף שני השמות של החג מורים על כך: א. ראש השנה = יום המלכת ה' - כי ביום זה נברא העולם, וה' נעשה מלך על עולמו. ב. יום הדין = כי ביום זה כל באי עולם עומדים לפניו במשפט, לחיים או למוות. 

לפניך קטעים מן התפילה העוסקים בשני נושאים אלו: 

א. אמת, כי אתה הוא דין ומוכיח ויודע ועד וכותב וחותם וסופר ומונה. ("ונתנה תוקף") 
ב. לפניך ה' אלוקינו יכרעו ויפלו, ולכבוד שמך יקר יתנו, ויקבלו כולם את על מלכותך, ותמלך עליהם מהרה לעולם ועד ("עלינו") 
ג. ויאמרו הנה יום הדין לפקד על צבא מרום בדין. ("ונתנה תוקף") 
ד. בראש השנה יכתבון, וביום כיפור יחתמון כמה יעברון וכמה יבראון מי יחיה ומי ימות. ("ונתנה תוקף") 
ה. ובדברי קדשך כתוב לאמור: ימלך ה' לעולם אלקיך ציון לדר ודר הללויה ("קדושה") 
ו. ונאמר: והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. ("עלינו") 

6. מיין את קטעי התפילה שהובאו לעיל, לפי שני הנושאים המרכזיים של ראש השנה. 

עד כה ראינו את שני הטעמים המרכזים למצוות תקיעת שופר בר"ה. רב סעדיה גאון הזכיר עשרה טעמים למצוות שופר. ואלה הם: 

א. היום תחילת הבריאה שבו ברא הקב"ה את העולם ומלך עליו, ותקיעת השופר היא דרך קבלת מלכות, כי כך עושים למלכים, תוקעים ומריעים לפניהם להודיע את תחילת מלכותם. וכך נאמר: "בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה'" (תהילים, צ"ח). 

ב. ראש השנה הוא יום הראשון לעשרת ימי תשובה, ותוקעים בשופר, להכריז ולהזהיר שכל הרוצה לשוב - ישוב, ואם לא אל יקרא תגר (אל יתלונן). 

ג. להזכיר מעמד הר סיני שנאמר בו: "וקול שופר חזק מאד" (שמות, י"ט), ונקבל על עצמנו מה שקיבלו אבותינו - "נעשה ונשמע". 

ד. להזכירנו דברי הנביאים שנמשלו לתקיעת שופר. (יחזקאל, ל"ג) "ותקע בשופר והזהיר העם..." 

ה. להעלות זיכרון חורבן בית המקדש וקול תרועת מלחמות האויבים, כמו שנאמר: "כי קול שופר שמעה נפשי, תרועת מלחמה" (ירמיהו, ד'), ונבקש מאת ה', על בנין בית המקדש. 

ו. להזכירנו עקידת יצחק, שמסר נפשו לשמים, וכן אנחנו נמסור נפשנו על קדושת שמו. ויעלה זיכרוננו לפניו לטובה. 

ז. שנירא ונחרד ונשבור עצמנו לפני הבורא, כי כך טבע השופר מרעיד ומחריד, כנאמר: "אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו" (עמוס, ג'). 

ח. להזכיר יום הדין הגדול ולירא ממנו, שנאמר: "קרוב יום ה' הגדול, קרוב ומהר מאוד קול יום ה'... יום שופר ותרועה" (צפניה, א'). 

ט. להזכירנו קיבוץ נדחי ישראל, ולהתאוות אליו שנאמר: "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול, ובאו האובדים בארץ אשור" וכו' (ישעיה, כ"ג). 

י. להזכירנו תחיית המתים, ולהאמין בה שנאמר: "כל יושבי תבל ושוכני ארץ, כנשוא נס הרים תראו וכתקוע שופר תשמעו" (ישעיה, י"ח). 

7. מבין עשרת הטעמים של ר' סעדיה גאון, ישנם נימוקים הדומים לטעמו של בעל ספר החינוך, ציין מה הם, ומדוע? 

עשרת ימי תשובה ויום הכיפורים 

שמם של "עשרת ימי תשובה", מעיד על תוכנם המרכזי של ימים אלו. אך אין התשובה שייכת רק לזמן זה, אלא חובה על כל אדם לעשות תשובה ולשפר את דרכיו, בכל ימות השנה. נתרכז בשלשה נושאים הקשורים לתשובה:

א. התשובה בכל ימות השנה 
ב. התשובה בעשרת ימי תשובה ויום הכיפורים 
ג. התשובה בדברים שבין אדם לחברו. 

התשובה בכל ימות השנה 
מקור המצווה 
דברים ל', פסוקים ב-י"ב 
ושבת עד ה' אלוקיך ושמעת בקולו... 
ואתה תשוב ושמעת בקול ה', ועשית את כל מצותיו, אשר אנכי מצוך היום... 
כי תשוב אל ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך. כי המצוה הזאת, אשר אנכי מצוך היום, לא נפלאת היא ממך, ולא רחוקה היא.
בפסוקים אלו רואים בעל "ספר העקרים" והרמב"ן, את המקור בתורה למצוות התשובה:
ספר העקרים, מאמר ד', פרק כ"ה 
וזה שאמר: "כי תשוב אל ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך", ואחר-כך דיבר על חשיבות התשובה, וקלות עשייתה שנאמר: "כי המצווה אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת היא ממך ולא רחקה היא, כי קרוב אליך". וכל זה בלי ספק מדבר על התשובה והראיה לכך שנאמר: "בפיך ובלבבך לעשותו", שעניין התשובה תלוי בוידוי הפה ובחרטת הלב. וכן פירש הרמב"ן ז"ל שעל... התשובה דיברו פסוקים אלו שנאמר: "כי המצוה הזאת..."
1. חזור וקרא את הפסוקים, וכתוב מאלו מלים למדים כי הפסוקים עוסקים בתשובה. 
2. מאלו מלים מוכיח "ספר העקרים", כי התשובה היא מצווה מהתורה? כתוב שתי ראיות. 

מהי "תשובה"? 

בעל "שערי תשובה", ר' יונה מגירונדי, סובר שיסודות התשובה הם שלושה:

יסודות התשובה
חרטה וידוי עזיבת החטא

חרטה מהי? 
שערי תשובה, שער א', אות י' 
התחרט על מעשיו הרעים ויאמר בלבו מה עשיתי? מדוע לא פחדתי מאלוקים ולא פחדתי מן העונשים... ואיך בחרתי בעולם הזה מאשר העולם הבא... איך הלכתי אחרי יצרי, והקב"ה נתן בי נשמת חיים, חכמת לב ושכל טוב ליראה מפניו. 

רמב"ם הלכות תשובה פ"ד הלכה ב' 
וכן יתנחם על שחטא בעבר שנאמר: "כי אחרי שובי נחמתי"

טעמה של החרטה 

3. מדוע לדעתך יש חשיבות לשלב החרטה, כאחד מן היסודות של התשובה? 

וידוי מהו? 
רמב"ם הלכות תשובה 
פרק א הלכה א: כשיעשה תשובה וישוב מחטאו, חייב להתוודות לפני האל ברוך הוא שנאמר: "איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם... ויתוודו את חטאתם אשר עשו" (במדבר ה') 

פרק ב הלכה ז: יום הכיפורים הוא זמן תשובה לכל, ליחיד ולרבים. והוא קץ מחילה וסליחה לישראל. ולפיכך חייבים הכל לעשות תשובה ולהודות ביום הכיפורים. ומצות וידוי הוא במנחה של ערב יום הכיפורים... ובערבית. חוזר ומתודה בשחרית, מוסף, מנחה ונעילה. והיכן מתודה בתפילתו? יחיד אחר תפילת שמונה עשרה, ובחזרת הש"ץ באמצע תפילת שמונה עשרה (בברכה הרביעית). 
פרק ב הלכה ח: הוידוי שנהגו בו כל ישראל: "אבל אנחנו חטאנו, אשמנו , בגדנו..." והוא עיקר הוידוי.
4. על חשיבות אמירת הוידוי ביום הכיפורים ניתן ללמוד ממספר הפעמים שחוזרים עליו בתפילו היום. עיין במחזור ומצא את הוידויים שאומרים ביום זה. מלא את הטבלה בהתאם.

ערב חג התפילה תפילת לחש תפילה בציבור
מנחה __________ _________
יום הכיפורים ערבית _________ __________
שחרית X __________
מוסף __________ X
מנחה __________ __________
נעילה ___________ ___________

מספר הווידויים הנאמרים ביום הכיפורים הוא ____________ 

טעמו של הוידוי 
ספר החינוך, מצווה שס"ג 
שיזכור החטא שעשה בפירוש בפיו, כמו שאמר משה בוידוי על חטא העגל: "אנא חטא העם הזה חטאה גדולה ויעשו להם אלהי זהב". (שמות ל"ב) 
א) שעל ידי הזכרת החטא בפיו, מתגלה שהחוטא מאמין באמת כי הכל גלוי וידוע לפני הקב"ה. 
ב) יתכן מתוך החרטה והזכרת החטא יזהר לבל יחזור עליו.
5. הסבר כיצד לומדים מן הפסוק: "אנא חטא העם חרטה גדולה וגו'", את הדין שצריך שיפרט את החטא שעשה.

עזיבת החטא מהי? 

הרמב"ם בפרק ב' מהלכות תשובה, עוסק בשאלה מהי הדרך שאדם צריך לעבור כדי להגיע לתשובה גמורה. הוא מדבר על החרטה, הוידוי, ומפרט את דיניהם. בראשית דבריו הוא מציג את המטרה המרכזית של התשובה, שהיא עזיבת החטא.
רמב"ם הלכות תשובה, פרק ב' 
א) איזו היא תשובה גמורה? זה שבא לידו דבר אשר נכשל בו בעבר, ונמנע מלחטא שוב, מפני התשובה. 
ב) ומהי התשובה? שיעזוב החוטא את חטאו ויחליט בלבו שלא יעשהו עוד, שנאמר "יעזוב רשע דרכו..." 
ג) כל המתודה בדברים, ולא החליט בלבו לעזוב את החטא. דומה לטובל במקווה ושרץ בידו, שאין הטבילה מועילה לו, עד שישליך השרץ.
6. הרמב"ם מביא משל: "דומה לטובל במקווה ושרץ בידו". 
א. הסבר את המשל. 
ב. מהו הנמשל? 

7. לפניך טבלת סיכום לשלשת היסודות של התשובה. עיין שוב במקורות והשלם את הטבלה.

שלבי התשובה מדיני המצווה מקור (בתנ"ך) הטעם
חרטה __________ __________ __________
ווידוי א א א
ב ב ב
עזיבת החטא __________ __________ X

התשובה בעשרת ימי תשובה וביום הכיפורים 
מקור המצווה 
רמב"ם, הלכות תשובה פרק ב' הלכה ו' 
אע"פ שהתשובה והצעקה יפה לעולם, בעשרה הימים שבין ר"ה ויום הכיפורים היא יפה ביותר ומתקבלת היא מיד שנאמר: "דרשו ה' בהמצאו וקראוהו בהיותו קרוב". (ישעיה נ"ה)
הרמב"ם מבסס את דבריו על מדרשי חז"ל לפסוק "דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב" (ישעיה נ"ה). לפניך אחד המדרשים בעניין זה:
מדרש תנחומא, פרשת האזינו, סימן ד' 
ישעיה אמר: "דרשו ה' בהמצאו..." אמר רבי שמואל בר נחמני משל למה הדבר דומה למלך שהיה גר בעיר והיו אנשי העיר מכעסים אותו. כעס המלך ויצא מהעיר והתרחק כעשרה מלים ונשאר שם. היה שם פיקח אחד שאמר לבני העיר: שוטים אתם, כל זמן שהמלך היה בעירכם לא ביקשתם סליחה ממנו, עכשיו לפני שהוא מתרחק מהעיר לכו ועשו עמו שלום. לכך כתוב: "דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב". אלו עשרת ימי תשובה שהוא שרוי ביניכן.
8. הסבר מדוע בעשרה הימים שבין ר"ה ויום הכיפורים התשובה יפה ביותר ומתקבלת. העזר בדברי הרמב"ם ומדרש תנחומא. 

תשובה בדברים שבין אדם לחברו 

עד כה למדנו על דרכי התשובה ב"עבירות שבין אדם למקום", שלושת היסודות של התשובה: (א) חרטה (ב) וידוי (ג) עזיבת החטא, שייכים גם לעבירות ש"בין אדם לחברו", אלא שבחטאים אלה קיים יסוד נוסף כפי שמובא במקורות הבאים:
יומא פרק ח, משנה ט' 
את זו דרש רבי אליעזר בן עזריה "מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו" (ויקרא ט"ז), עבירות שבין אדם למקום (הקב"ה) יום הכיפורים מכפר, עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה (יבקש סליחה) את חבירו. 

חיי אדם, כלל קמ"ד 
חייב כל אדם לבקש סליחה מחבירו שציערו לפני יום הכיפורים. ולכן נהגו שבימי התשובה מבקש סליחה כל אחד את חביריו ומבקש את סליחתם אולי חטא כנגדם והוא לא ידע, או ידע ושכח. ואם יש לו דבר גזול יחזיר ויתקן כל דבר הנוגע בענייני ממון. ואם יש לחבירו תביעת ממון עליו יביא את הדבר לבירור, באמת בלא שקר, לפני בית-דין או הרב. ואל יסמוך על עצמו בדבר שבממון, כי היצר הרע יש לו היתרים רבים. 

שלחן ערוך סימן קל"א, סעיף ד' 
אם אין חבירו סולח, יחזור וילך אליו פעם שנייה ושלישית, וירבה לשלוח אליו חברים, שידברו על ליבו שימחל לו על אשר חטא נגדו. 
ולא יהא אדם אכזרי שלא לסלוח, אלא יסלח לו מיד.
9. הסבר כיצד מדייקת המשנה ביומא מן הפסוק ש"מצוות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר וגו'"?
"זהר", פרשת מקץ 
מעשה בר' אבא שישב בשער לוד, וראה אדם אחד בא מן הדרך והוא עייף. נכנס אותו אדם לבית ישן, ישב תחת כותל רעוע (קיר חלש) ונרדם. הסתכל בו ר' אבא וראה נחש מגיח ממאורתו ובא לנשוך את האיש. מיד יצאה כנגדו חיה אחת מן הבית והרגה את הנחש. כשקם האיש וראה נחש מת לידו, קם על רגליו ללכת משם .כאשר התחיל ללכת לדרכו, מיד נפל אותו הקיר, ונפל על המקום שאותו איש שכב שם. בא ר' אבא אליו ושאלו: "מה מעשיך?" שהרי הקב"ה עשה לך שני נסים, ולא לחינם זכית לזה. ענה לו: מעולם לא היה אדם שעשה לי רעה, שלא סלחתי לו מיד. מעולם לא הלכתי לישון עד שמחלתי לו. ולא עוד, אלא שמאותו היום והלאה הייתי משתדל לעשות עמו טובה. אמר ר' אבא: ראוי הוא שיעשה לו הקב"ה נס על נס."

הדרכה למורה 
ראש השנה 

בחלק "לימוד בעיון" בחרנו להתרכז בנושא: 
מצוות תקיעת שופר מקורה וטעמה. 
טעמים רבים נאמרו למצוות השופר, אולם על סמך המקורות בתנ"ך ובדברי המפרשים, נראה כי לתקיעת השופר שני טעמים מרכזיים: 

א. להזהיר את העם מפני הסכנה, ולעוררם לעשות תשובה. 
ב. להמליך את הקב"ה כמלכו של עולם. 

שני טעמים אלו הם למעשה שני העניינים המרכזיים של ראש-השנה, ואף שני השמות של החג מורים על כך: 
א. יום הדין = כי ביום הזה כל באי עולם עומדים לפני ה' במשפט לחיים או למות. 
ב. ראש השנה = יום המלכת ה', כי ביום הזה נברא העולם, וה' נעשה מלך על עולמו. 

מבנה המשימות
מטרת המשימות היא להנחות את התלמידים, שלב אחר שלב, כך שבסופו של הלימוד יכירו וידעו את שני הטעמים המרכזיים של מצוות השופר בראש-השנה. 

על מנת להגיע להכרה זו, תלמידים עוברים שלושה שלבים עיקריים של משימות: 

א. לימוד המקורות במקרא, העוסקים בתפקידו של השופר (ללא קשר לר"ה), בתקופת התנ"ך. 

ב. עיון בדברי המפרשים רס"ג וספר החינוך, אשר מהם ניתן ללמוד כי שני התפקידים העיקריים של השופר בתקופת התנ"ך, הם גם שני הטעמים שנתנו למצוות תקיעת השופר בראש-השנה. 

ג. עיון בקטעים מתוך תפילת מוסף של ראש-השנה, אשר מהם ניתן לראות כי אף בתפילה באים לידי ביטוי שני העניינים הנ"ל. 

אנו התמקדנו בשני הטעמים: 
א. להזהיר את העם 
ב. להמליך את ה' 
מאחר וראינו בהם, את שני הטעמים המרכזיים של מצווה זו, וזאת משום שטעמים אלו עולים מתוך המקרא עצמו וכן משום שאף המפרשים הציבו אותם במרכז דבריהם: ספר החינוך, מביא בעיקר את הטעם שהשופר מזהיר ומעורר את העם מפני הסכנה, ואילו רס"ג ,מביא כסיבה ראשונה מתוך עשרה טעמים, את הטעם שבשופר ממליכים את הקב"ה. בנוסף לכך שמות החג מורים על מרכזיותם של טעמים אלו. אין ספק שלמצווה זו ישנם טעמים נוספים ועל כן כהשלמה הבאנו את כל עשרת הטעמים שנאמרו על-ידי רס"ג. 

משימות - פירוט והרחבה
כפתיחה לשיעור מוצע לרענן את זיכרונם של התלמידים, בעניינים הקשורים לראש-השנה, ולבקש מהם לומר, אלו מצוות ומנהגים קשורים לחג זה. המורה ירשום את דברי התלמידים על הלוח. כגון: 

סימנים בסעודה: תפוח בדבש; שופר, תשליך, תפילות מיוחדות, בגדי לבן וכדומה 

המורה יחליט על-פי שיקול דעתו עד כמה להרחיב את הדיון בכיתה על כל מצווה ומנהג, שנאמרו על-ידי התלמידים. המורה יפנה את תשומת לב התלמידים, כי המצווה המרכזית של ראש-השנה היא השופר, שהיא אף מצווה מדאורייתא. 

בשיעורים הבאים, נלמד על מקורה וטעמה של מצווה זו. 

שאלה 1
קיימת חשיבות רבה, שהתלמידים יזהו את המלים בפסוק המהוות את המקור למצוות השופר, לשם כך התלמיד נדרש למלא את הטבלה הבאה:

  בלשונך בלשון הפסוק
מצוות לא תעשה 1. איסור עשיית מלאכה "כל מלאכת עבודה לא תעשו"
מצוות עשה 1. שופר "יום תרועה יהיה לכם"
2. קורבנות החג "ועשיתם עולה... פר בן בקר אחד"

שאלה 2
התורה לא אמרה במפורש את טעמה של מצוות תקיעת שופר, בראש-השנה. אך "דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר" במשימות הבאות, יש ניסיון לפרש את טעמה של מצווה זו, על ידי עיון במקורות אחרים בתנ"ך העוסקים בתפקידו של השופר, בתקופת המקרא. 

על סמך מקורות אלו, מתבארת טעמה של מצוות תקיעת השופר בראש השנה. 
1. הפסוקים במלכים מלמדים כי התקיעה משמשת כחלק מטקס המלכת מלך. 
2. הפסוקים ביחזקאל מלמדים כי התקיעה משמשת להזהיר את העם מפני סכנה העומדת לבוא. 

ראוי שהמורה יפנה את תשומת לב התלמידים, כי השימוש שעשו בשופר בתקופת המקרא, קיים בצורה קצת שונה אף בימינו: 
א. בטכסים ממלכתיים, כאשר אישיות רבת מעלה (נשיא או מלך) נכנסת, תוקעים לכבודה בחצוצרות. 
ב. בשעה שפורצת מלחמה, משמעים אזעקה על מנת להזהיר את העם מפני הפגזות. 

שאלה 3
במשימה 2 התלמידים למדו, כי אחד השימושים שעושים בשופר היה להזהיר את העם מפני סכנת מלחמה (סכנת מוות), העומדת לבוא בקרוב. מלבד המשימה המובאת בשאלה 3, מן הראוי שהתלמידים ימצאו את המלים בדבריו של בעל ספר החינוך, אשר בהן הוא מזכיר את השימוש שעושים בשופר, ושאינו קשור לראש השנה, כלומר את המלים: "כדרך בני האדם בעת מלחמה יריעו, כדי שיתעוררו למלחמה", וישוו דברים אלו לפסוקים ביחזקאל. 

שאלה 4
במשימה 2 למדנו, כי לשופר היה שימוש נוסף, לתקוע תקיעה בטקס המלכת מלך בשר ודם. מלבד המשימה המובאת בשאלה 4, מן הראוי שהתלמידים ימצאו את המלים בדבריו של רס"ג, אשר בהן הוא מזכיר את השימוש שעושים בשופר, ושאינו קשור לראש השנה, כלומר את המלים: "וכן עושים המלכים שתוקעים לפניהם בחצוצרות להודיע ולהשמיע בכל מקום תחילת מלכותו", וישוו דברים אלו לפסוקים במלכים. 

עשרת ימי תשובה ויום הכיפורים 

"התשובה"
התשובה היא למעשה העניין המרכזי של עשרת ימי תשובה ויום הכיפורים, קיימת חשיבות רבה שהתלמידים יבינו, על סמך המקורות, שמצוות התשובה אינה ייחודית רק לימים אלו, אלא היא חובה ומצווה כל השנה. לשם כך הקדשנו את שני החלקים הראשונים של היחידה: א. התשובה בכל ימות השנה ב. התשובה בעשרת ימי תשובה 

בחלקים אלו הבאנו את המקור לחלוקה זו ומשמעותה. ביארנו מה הן שלושת דרכי התשובה היסודיים: חרטה, וידוי ועזיבת החטא (ע"פ בעל "שערי תשובה") וכן את מקורן וטעמן של שלושת דרכי התשובה. החלק השלישי של היחידה, עוסק בנושא מרכזי נוסף של התשובה והיא, תשובה על "עבירות שבין אדם לחברו". גם כאן הבאנו את המקור לתשובה זו, וכן את דברי הפוסקים כיצד מקיימים הלכה למעשה תשובה בדברים שבין אדם לחברו. 

ביחידה זו נדרשים התלמידים להצטייד במחזור של יום כיפור. 

משימות - פירוט והרחבה
כפתיחה לשיעור, מוצע לפתוח בדיון בכתה, מה אומר להם המושג "תשובה", המורה יכול לסייע לדיון על ידי שאלות מנחות, כגון: מה חשיבותה של התשובה? כיצד עושים תשובה? האם התשובה מכפרת על המעשה הרע? וכד' 

שאלה 1
בשאלה זו, נדרשים התלמידים למצוא את המקור למצוות התשובה בתורה במלים "ושבת", "תשוב" ו"תשוב". המורה יפנה את תשומת ליבם על הקשר בין המלה "תשובה" לבין המלה "שיבה", וייפתח דיון בכיתה מדוע מעשה התשובה הוא מעשה של שיבה. 

שאלה 3
בשאלה זו, נדרשים התלמידים להגיע להכרה, כי החרטה היא אחת מיסודות התשובה, מכיוון שהיא שלב ראשון והכרחי כדי להגיע לתשובה מלאה ואמיתית. רק אדם שמתחרט על מעשיו הרעים בעברו, יש סיכוי שימנע מלעשות אותם שוב. לעומת זאת, אדם אשר ביקש סליחה מבלי להתחרט, ניתן לצפות ,שיחזור במהרה למעשיו הרעים. 

שאלה 5
כאן נדרשים התלמידים להבחין בין שני חלקי הפסוק, שמביא בעל ספר החנוך, מדבריו של משה. 
חלק א: הודעה בלשון כללית כי העם חטא, שנאמר "אנא חטא העם הזה חטאה גדולה" 
חלק ב: פירוט החטא שנאמר: "ויעשו להם אלוהי זהב". 

מן הראוי שהמורה יפנה את התלמידים, אל הוידוי של יום הכיפורים, כדי שיראו בעצמם שאף בוידוי שלנו יש פירוט של החטאים, כגון: 
- אשמנו, בגדנו, גזלנו, וכו' 
- על חטא שחטאנו לפניך באונס וברצון... 
- על חטא שחטאנו לפניך בלשון הרע... 
- על חטא שחטאנו לפניך במאכל ובמשתה... וכד' 

שאלה 7
כסיכום לחלק: "התשובה בכל ימות השנה", על התלמידים למלא את הטבלה הבאה:

שלבי התשובה מדיני המצווה מקור (בתנ"ך) הטעם
חרטה התחרט בלבו על מעשיו ויאמר בפיו: מה עשיתי... "כי אחרי שובי ניחמתי" ללא חרטה אי אפשר להגיע לתשובה שלמה - עזיבת החטא
וידוי א. שהתוודה בפה על החטא א. "והתוודו את חטאתם אשר עשו א. הכרה שה' משגיח בעולם
ב. שיפרט את החטא ב. "ויעשו להם אלהי זהב" ב. מסייע שלא ישוב לחטא
ג. עזיבת החטא שיעזוב את החטא ולא יעבור שוב על אותה עבירה "יעזוב רשע דרכו" X