מסכת ערלה

מחבר: יהודה שוורץ

פרק א'

משנה א'

הַנּוֹטֵעַ                          לִסְיָג וּלְקוֹרוֹת,            פָּטוּר מִן הָעָרְלָה.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:          אֲפִלּוּ אָמַר:                 הַפְּנִימִי לְמַאֲכָל            וְהַחִיצוֹן לִסְיָג,

הַפְּנִימִי חַיָּב,                וְהַחִיצוֹן פָּטוּר:

1.      עיצוב המשנה מחדד היטב את הדיוק של רבי יוסי.

משנה ב'

 עֵת שֶׁבָּאוּ אֲבוֹתֵינוּ לָאָרֶץ,      מָצְאוּ נָטוּעַ,                             פָּטוּר.

נָטְעוּ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא כִּבְּשׁוּ,     חַיָּב.

הַנּוֹטֵעַ לָרַבִּים,                                                                         חַיָּב.

רַבִּי יְהוּדָה                                                       פּוֹטֵר.

הַנּוֹטֵעַ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים,

וְהַנָּכְרִי שֶׁנָּטַע,

וְהַגַּזְלָן שֶׁנָּטַע,

וְהַנּוֹטֵעַ בִּסְפִינָה,

וְהָעוֹלֶה מֵאֵלָיו,                                                                       חַיָּב בָּעָרְלָה:

1.      עיצוב המשנה מתבקש . המקרים בצד ימין והדין בצד שמאל..

2.      העיצוב מחדד את האפשרויות הניגודיות. שורה 1 מול שורה 2. שורה 3 מול שורה 4.

משנה ג'

 אִילָן   שֶׁנֶּעֱקַר             וְהַסֶּלַע עִמּוֹ,

שְׁטָפוֹ נָהָר        וְהַסֶּלַע עִמּוֹ      אִם יָכוֹל לִחְיוֹת,          פָּטוּר;

וְאִם לָאו,                     חַיָּב.

נֶעֱקַר                הַסֶּלַע מִצִּדּוֹ,

אוֹ שֶׁזִּעְזְעַתּוּ הַמַּחֲרֵשָׁה,

אוֹ שֶׁזִּעְזְעוֹ וַעֲשָׂאוֹ כֶּעָפָר,

אִם יָכוֹל לִחְיוֹת,          פָּטוּר;

וְאִם לָאו,                     חַיָּב:

1.      עצוב המשנה מראה שיש בה שני חלקים המקבילים והם בעלי עיקרון דומה והלכה דומה.

משנה ד'

 אִילָן שֶׁנֶּעֱקַר וְנִשְׁתַּיֵּר בּוֹ שֹׁרֶשׁ,                                               פָּטוּר.

וְכַמָּה יְהֵא הַשֹּׁרֶשׁ?

רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר

מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יְהוּדָה אִישׁ בַּרְתּוֹתָא                           כְּמַחַט שֶׁל מִתּוּן:

1.      עצוב המשנה מתבקש על פי המתכונת של : הלכה ,  שאלה, תשובה.

משנה ה'

 אִילָן שֶׁנֶּעֱקַר וּבוֹ בְּרֵכָה, וְהוּא חָיֶה מִמֶּנָּה,     חָזְרָה הַזְּקֵנָה לִהְיוֹת כַּבְּרֵכָה.

הִבְרִיכָהּ שָׁנָה אַחַר שָׁנָה, וְנִפְסְקָה,      מוֹנֶה מִשָּׁעָה שֶׁנִּפְסְקָה.

סִפּוּק הַגְּפָנִים, וְסִפּוּק עַל גַּבֵּי סִפּוּק,

אַף עַל פִּי שֶׁהִבְרִיכָן בָּאָרֶץ,      מֻתָּר.

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:        מָקוֹם שֶׁכֹּחָהּ יָפֶה,       מֻתָּר;

וּמָקוֹם שֶׁכֹּחָהּ רָע,       אָסוּר.

(וְכֵן) בְּרֵכָה שֶׁנִּפְסְקָה וְהִיא מְלֵאָה פֵּרוֹת,       

אִם הוֹסִיף בְּמָאתַיִם,              אָסוּר:

1.      עיצוב המשנה מראה את המקרים השונים בצד ימין ואת ההלכה בצד שמאל.

משנה ו'

 נְטִיעָה שֶׁל עָרְלָה וְשֶׁל כִּלְאֵי הַכֶּרֶם שֶׁנִּתְעָרְבוּ בִּנְטִיעוֹת          הֲרֵי זֶה לֹא יִלְקֹט.

וְאִם לָקַט,                   יַעֲלֶה בְּאֶחָד וּמָאתַיִם.

וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּן לִלְקֹט.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר            אַף יִתְכַּוֵּן לִלְקֹט,                     וְיַעֲלֶה בְּאֶחָד וּמָאתַיִם:

1.      מבנה המשנה מבהיר את המקרים מצד ימין ואת ההלכה בצד שמאל.

משנה ז'

 הֶעָלִים וְהַלּוּלָבִים וּמֵי גְּפָנִים וּסְמָדַר,                                     מֻתָּרִים בְּעָרְלָה וּבִרְבָעִי וּבְנָזִיר,

וַאֲסוּרִים בַּאֲשֵׁרָה.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:          הַסְּמָדַר                                                אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא פְּרִי.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַמַּעֲמִיד בִּשְׂרַף הָעָרְלָה,                          אָסוּר.

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ          שָׁמַעְתִּי בְּפֵרוּשׁ,

שֶׁהַמַּעֲמִיד בִּשְׂרַף הֶעָלִים         וּבִשְׂרַף הָעִקָּרִים          מֻתָּר;

בִּשְׂרַף הַפַּגִּים               אָסוּר,

מִפְּנֵי שֶׁהֵם פְּרִי:

1.      העיצוב מראה את הרכיבים השונים של העץ לעניין ערלה מצד ימין ואת ההלכה בכל אחד מהם בצד שמאל.

משנה ח'

 עַנְקוֹקְלוֹת וְהַחַרְצַנִּים וְהַזַּגִּים, וְהַתֶּמֶד שֶׁלָּהֶם,

קְלִפֵּי רִמּוֹן וְהַנֵּץ שֶׁלּוֹ,

קְלִפֵּי אֱגוֹזִים,

וְהַגַּרְעִינִים,                                         אֲסוּרִים בְּעָרְלָה וּבַאֲשֵׁרָה וּבְנָזִיר,

וּמֻתָּרִין בִּרְבָעִי.

וְהַנּוֹבְלוֹת,                                           כֻּלָּן אֲסוּרוֹת:

1.      עיצוב המשנה ממשיך בהצגת חלקי העץ לעניין ערלה מצד ימין וההלכה מצד שמאל.

משנה ט'

 רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר           נוֹטְעִין                          יִחוּר שֶׁל עָרְלָה,

וְאֵין נוֹטְעִין                  אֱגוֹז שֶׁל עָרְלָה,

מִפְּנֵי שֶׁהוּא פְּרִי;

וְאֵין מַרְכִּיבִין              בְּכַפְנִיּוֹת שֶׁל עָרְלָה:

1.      עיצוב המשנה מחדד את ההבדל בנוגע לנטיעה מיחור של ערלה או אגוז של ערלה.

בסד חשון תשפ"ב

ערלה

פרק ב'

משנה א'

הַתְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל דְּמַאי,

הַחַלָּה וְהַבִּכּוּרִים,

עוֹלִים בְּאֶחָד וּמֵאָה,                וּמִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה,              וְצָרִיךְ לְהָרִים.

הָעָרְלָה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם,

עוֹלִים בְּאֶחָד וּמָאתַיִם             וּמִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה,              וְאֵין צָרִיךְ לְהָרִים.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר                                 אֵינָן מִצְטָרְפִין.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:                             מִצְטָרְפִין בְּנוֹתֵן טַעַם  אֲבָל לֹא לֶאֱסֹר:

1.      עיצוב המשנה מבהיר את ההבדל בין הקבוצה הראשונה (שורות 1-2) לבין הקבוצה השניה (שורה 4).

2.      העיצוב מחדד את דעת שלשת התנאים בנוגע לערלה וכלאי הכרם.

משנה ב'

 הַתְּרוּמָה מַעֲלָה אֶת הָעָרְלָה,              וְהָעָרְלָה אֶת הַתְּרוּמָה.

כֵּיצַד?  סְאָה תְּרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְמֵאָה,

וְאַחַר כָּךְ נָפְלוּ שְׁלֹשָׁה קַבִּין עָרְלָה,

אוֹ שְׁלֹשָׁה קַבִּין כִּלְאֵי הַכֶּרֶם  

זוֹ הִיא

שֶׁהַתְּרוּמָה מַעֲלָה אֶת הָעָרְלָה,            וְהָעָרְלָה אֶת הַתְּרוּמָה:

1.      עיצוב המשנה מראה יפה את ההקבלה בין השורה הראשונה לשורה האחרונה.

משנה ג'

הָעָרְלָה מַעֲלָה אֶת הַכִּלְאַיִם,

וְהַכִּלְאַיִם         אֶת הָעָרְלָה

וְהָעָרְלָה           אֶת הָעָרְלָה.

כֵּיצַד? סְאָה עָרְלָה שֶׁנָּפְלָה לְמָאתַיִם,

וְאַחַר כָּךְ נָפְלָה סְאָה וְעוֹד עָרְלָה,

אוֹ סְאָה וְעוֹד שֶׁל כִּלְאֵי הַכֶּרֶם           

זוֹ הִיא

שֶׁהָעָרְלָה מַעֲלָה אֶת הַכִּלְאַיִם,

וְהַכִּלְאַיִם           אֶת הָעָרְלָה,

וְהָעָרְלָה             אֶת הָעָרְלָה:

1.      העיצוב מראה יפה את ההקבלה בין שלשת השורות הראשונות לשלשת השורות האחרונות.

משנה ד'

 כָּל הַמְּחַמֵּץ וְהַמְּתַבֵּל וְהַמְּדַמֵּעַ בִּתְרוּמָה וּבְעָרְלָה וּבְכִלְאֵי הַכֶּרֶם,      אָסוּר.

וּבֵית שַׁמַּאי אוֹמְרִים,              אַף מְטַמֵּא.

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים,                 לְעוֹלָם אֵינוֹ מְטַמֵּא,    עַד שֶׁיְּהֵא בּוֹ כַּבֵּיצָה:

1.      העיצוב מחדד את המחלוקת בין בית שמאי לבית הלל.

משנה ה'

 דּוֹסְתַּאי אִישׁ כְּפַר יַתְמָה הָיָה מִתַּלְמִידֵי בֵּית שַׁמַּאי,

וְאָמַר:שָׁמַעְתִּי מִשַּׁמַּאי הַזָּקֵן שֶׁאָמַר,

לְעוֹלָם אֵינוֹ מְטַמֵּא,     עַד שֶׁיְּהֵא בּוֹ כַּבֵּיצָה:

1.      העיצוב מראה שדוסתאי מעיד ששמאי הזקן נהג כדעת בית הלל במשנה הקודמת.

משנה ו'

 וְלָמָּה אָמְרוּ: כָּל הַמְּחַמֵּץ וְהַמְּתַבֵּל וְהַמְּדַמֵּעַ, לְהַחֲמִיר?        מִין בְּמִינוֹ.

לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר?        מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ.

כֵּיצַד ? שְׂאוֹר שֶׁל חִטִּים שֶׁנָּפַל לְתוֹךְ עִסַּת חִטִּים, וְיֵשׁ בּוֹ כְּדֵי לְחַמֵּץ,

בֵּין שֶׁיֵּשׁ בּוֹ לַעֲלוֹת בְּאֶחָד וּמֵאָה

וּבֵין שֶׁאֵין בּוֹ לַעֲלוֹת בְּאֶחָד וּמֵאָה,                              אָסוּר.

אֵין בּוֹ לַעֲלוֹת בְּאֶחָד וּמֵאָה,

בֵּין שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּדֵי לְחַמֵּץ, בֵּין שֶׁאֵין בּוֹ כְּדֵי לְחַמֵּץ,         אָסוּר:

1.      העיצוב של המשנה מראה את המקרים בצד ימין ואת הדין בצד שמאל.

משנה ז'

 לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, כֵּיצַד?

(כְּגוֹן) גְּרִיסִין שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ עִם עֲדָשִׁים,

וְיֵשׁ בָּהֶם בְּנוֹתֵן טַעַם,

בֵּין שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם לַעֲלוֹת בְּאֶחָד וּמֵאָה,

וּבֵין שֶׁאֵין בָּהֶם לַעֲלוֹת בְּאֶחָד וּמֵאָה,                         אָסוּר.

אֵין בָּהֶם בְּנוֹתֵן טַעַם,

בֵּין שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם לַעֲלוֹת בְּאֶחָד וּמֵאָה,

וּבֵין שֶׁאֵין בָּהֶם לַעֲלוֹת בְּאֶחָד וּמֵאָה                           מֻתָּר:

1.      העיצוב מראה את ההקבלה שבין שני המקרים . יש בהם או אין בהם בנותן טעם.

משנה ח'

 שְׂאוֹר שֶׁל חֻלִּין שֶׁנָּפַל לְתוֹךְ עִסָּה,       וְיֵשׁ בּוֹ כְּדֵי לְחַמֵּץ,

וְאַחַר כָּךְ נָפַל שְׂאוֹר שֶׁל תְּרוּמָה,

אוֹ שְׂאוֹר שֶׁל כִּלְאֵי הַכֶּרֶם,                  וְיֵשׁ בּוֹ כְּדֵי לְחַמֵּץ        אָסוּר:

1.      עיצוב המשנה מסייע להבין את שני המצבים .

משנה ט'

 שְׂאוֹר שֶׁל חֻלִּין שֶׁנָּפַל לְתוֹךְ עִסָּה וְחִמְּצָהּ,

וְאַחַר כָּךְ נָפַל שְׂאוֹר שֶׁל תְּרוּמָה,

אוֹ שְׂאוֹר שֶׁל כִּלְאֵי הַכֶּרֶם,                  וְיֵשׁ בּוֹ כְּדֵי לְחַמֵּץ        אָסוּר.

רַבִּי שִׁמְעוֹן                   מַתִּיר:

1.      עיצוב המשנה מאפשר לראות ההקבלה בין משנתנו למשנה הקודמת ואת דעת רבי שמעון שמתיר.

משנה י'

 תְּבָלִין, שְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת מִמִּין אֶחָד, אוֹ מִשְּׁלֹשָׁה            אָסוּר, וּמִצְטָרְפִין.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר         שְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת מִמִּין אֶחָד,

אוֹ שְׁנֵי מִינִין מִשֵּׁם אֶחָד,                    אֵינָן מִצְטָרְפִין:

1.      עיצוב המשנה מסייע להבין המחלוקת בין תנא קמא לבין רבי שמעון.

משנה יא'

 שְׂאוֹר שֶׁל חֻלִּין וְשֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנָּפְלוּ לְתוֹךְ עִסָּה,

לֹא בָּזֶה כְּדֵי לְחַמֵּץ וְלֹא בָּזֶה כְּדֵי לְחַמֵּץ,         וְנִצְטָרְפוּ וְחִמְּצוּ,

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:                             אַחַר הָאַחֲרוֹן אֲנִי בָּא.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:                              בֵּין שֶׁנָּפַל אִסּוּר בַּתְּחִלָּה, בֵּין בַּסּוֹף,

לְעוֹלָם אֵינוֹ אוֹסֵר עַד שֶׁיְּהֵא בּוֹ כְּדֵי לְחַמֵּץ:

1.      עיצוב המשנה מחדד את הבנת המחלוקת שבין רבי אליעזר וחכמים.

משנה יב'

 יוֹעֶזֶר אִישׁ הַבִּירָה הָיָה מִתַּלְמִידֵי בֵּית שַׁמַּאי,

וְאָמַר:שָׁאַלְתִּי אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן עוֹמֵד בְּשַׁעַר הַמִּזְרָח,

וְאָמַר:                                                             לְעוֹלָם אֵינוֹ אוֹסֵר, עַד שֶׁיְּהֵא בּוֹ כְּדֵי לְחַמֵּץ:

1.      עיצוב המשנה מסייע להבין את עדותו של יועזר המחזקת את דברי חכמים.

משנה יג'

 כֵּלִים   שֶׁסָּכָן בְּשֶׁמֶן טָמֵא,                  וְחָזַר וְסָכָן בְּשֶׁמֶן טָהוֹר,

אוֹ שֶׁסָּכָן בְּשֶׁמֶן טָהוֹר,            וְחָזַר וְסָכָן בְּשֶׁמֶן טָמֵא,

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:                                         אַחַר הָרִאשׁוֹן אֲנִי בָּא;

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:                                          אַחַר הָאַחֲרוֹן:

1.      עיצוב המשנה מחדד את הבנת המחלוקת שבין רבי אליעזר לבין החכמים.

משנה יד'

 שְׂאוֹר שֶׁל תְּרוּמָה וְשֶׁל כִּלְאֵי הַכֶּרֶם שֶׁנָּפְלוּ לְתוֹךְ עִסָּה,

לֹא בָּזֶה כְּדֵי לְחַמֵּץ וְלֹא בָּזֶה כְּדֵי לְחַמֵּץ,

וְנִצְטָרְפוּ וְחִמְּצוּ,                                              אָסוּר לַזָּרִים,  וּמֻתָּר לַכֹּהֲנִים.

רַבִּי שִׁמְעוֹן                                                       מַתִּיר לַזָּרִים וְלַכֹּהֲנִים:

1.      עיצוב המשנה מחדד את הבנת המחלוקת שבין תנא קמא לבין רבי שמעון.

משנה טו'

 תְּבָלִין שֶׁל תְּרוּמָה וְשֶׁל כִּלְאֵי הַכֶּרֶם שֶׁנָּפְלוּ בִּקְדֵרָה,

לֹא בָּאֵלוּ כְּדֵי לְתַבֵּל וְלֹא בָּאֵלּוּ כְּדֵי לְתַבֵּל,

וְנִצְטָרְפוּ וְתִבְּלוּ,                                              אָסוּר לַזָּרִים    וּמֻתָּר לַכֹּהֲנִים.

רַבִּי שִׁמְעוֹן                                                       מַתִּיר לַזָּרִים וְלַכֹּהֲנִים:

1.      כנ"ל.

משנה טז'

 חֲתִיכָה שֶל קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים שֶׁל פִּגּוּל וְשֶׁל נוֹתָר

שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ עִם הַחֲתִיכוֹת                                             אָסוּר לַזָּרִים,   וּמֻתָּר לַכֹּהֲנִים.

רַבִּי שִׁמְעוֹן                                                       מַתִּיר לַזָּרִים וְלַכֹּהֲנִים:

1.      כנ"ל

משנה יז'

 בְּשַׂר קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים וּבְשַר קֳדָשִׁים קַלִּים

שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ עִם בְּשַׂר הַתַּאֲוָה,                                        אָסוּר לַטְּמֵאִים וּמֻתָּר לַטְּהוֹרִים:

1.      עיצוב המשנה מתבקש והוא מחדד את ההבדל בין משנתנו למשניות הקודמות.

בסד חשוון תשפ"ב

מסכת ערלה

פרק ג'

משנה א

בֶּגֶד שֶׁצְּבָעוֹ בִּקְלִפֵּי עָרְלָה, יִדָּלֵק.

נִתְעָרֵב בַּאֲחֵרִים,         כֻּלָּם יִדָּלֵקוּ,

דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר;

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים,                                           יַעֲלֶה בְּאֶחָד וּמָאתַיִם:

1.      עיצוב המשנה מחדד המחלוקת בין רבי מאיר לחכמים.

משנה ב'

 הַצּוֹבֵעַ מְלֹא הַסִּיט בִּקְלִפֵּי עָרְלָה, וַאֲרָגוֹ בְּבֶגֶד, וְאֵין יָדוּעַ אֵיזֶה הוּא,

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:                                                        יִדָּלֵק הַבֶּגֶד;

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:                                                      יַעֲלֶה בְּאֶחָד וּמָאתַיִם:

עצוב המשנה מחדד גם כאן את המחלוקת בין רבי מאיר לחכמים במקביל למשנה הקודמת.

משנה ג'

 הָאוֹרֵג מְלֹא הַסִּיט      מִצֶּמֶר הַבְּכוֹר בְּבֶגֶד,                            יִדָּלֵק הַבֶּגֶד.

וּמִשְּׂעַר הַנָּזִיר וּמִפֶּטֶר חֲמוֹר בְּשַׂק,      יִדָּלֵק הַשַּׂק.

וּבַמֻּקְדָּשִׁין                                           מְקַדְּשִׁין כָּל שֶׁהֵן:

1.      עיצוב המשנה מבליט את ההבדל בין שתי השורות הראשונות לבין השורה השלישית.

משנה ד'

 תַּבְשִׁיל שֶׁבִּשְּׁלוֹ בִּקְלִפֵּי עָרְלָה, יִדָּלֵק.

נִתְעָרֵב בַּאֲחֵרִים,                     יַעֲלֶה בְּאֶחָד וּמָאתַיִם:

1.      העיצוב מתבקש מחמת שני המצבים שבמשנה.

משנה ה'

 תַּנּוּר שֶׁהִסִּיקוּהוּ בִקְלִפֵּי עָרְלָה, וְאָפָה בּוֹ אֶת הַפַּת,               תִּדָּלֵק הַפַּת.

נִתְעָרְבָה בַּאֲחֵרוֹת,                  תַּעֲלֶה בְּאֶחָד וּמָאתַיִם:

1.      כנ"ל בהקבלה למשנה הקודמת.

משנה ו'

 מִי שֶׁהָיוּ לוֹ חֲבִילֵי תִּלְתָּן שֶׁל כִּלְאֵי הַכֶּרֶם,                             יִדָּלֵקוּ.

נִתְעָרְבוּ בַּאֲחֵרִים,                                כֻּלָּם יִדָּלֵקוּ,

דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים                                יַעֲלוּ בְּאֶחָד וּמָאתַיִם:

1.      עיצוב המשנה מחדד המחלוקת בין רבי מאיר לחכמים כמו במשניות הראשונות של הפרק.

משנה ז'

                                    שֶׁהָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:          אֵת שֶׁדַּרְכּוֹ לִמָּנוֹת, מְקַדֵּשׁ.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:                  אֵינוֹ מְקַדֵּשׁ אֶלָּא שִׁשָּׁה דְבָרִים בִּלְבַד;

וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר,                 שִׁבְעָה.

וְאֵלּוּ הֵם                      אֱגוֹזֵי פֶּרֶךְ,

רִמּוֹנֵי בָּדָן,      

וְחָבִיּוֹת סְתוּמוֹת,

וְחֻלְפוֹת תְּרָדִין,

וְקֻלְסֵי כְּרוּב,

וּדְלַעַת יְוָנִית.

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר:                  אַף כִּכָּרוֹת שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת.

הָרָאוּי לְעָרְלָה,             עָרְלָה;

לְכִלְאֵי הַכֶּרֶם, כִּלְאֵי הַכָּרֶם:

1.      עיצוב משנה זאת מחדד את ההסבר של דברי רבי מאיר מול דברי חכמים ואת התוספת שמוסיף רבי עקיבא על דברי חכמים.

משנה ח'

 כֵּיצַד?

נִתְפַּצְּעוּ            הָאֱגוֹזִים,

נִתְפָּרְדוּ            הָרִמּוֹנִים,

נִתְפַּתְּחוּ           הֶחָבִיּוֹת,

נִתְחַתְּכוּ           הַדְּלוּעִים,

נִתְפָּרְסוּ            הַכִּכָּרוֹת,                                 יַעֲלוּ בְּאֶחָד וּמָאתַיִם:

1.      עיצוב משנה זאת מתבקש והוא ההסבר למשנה הקודמת לגבי ששה דברים שהוזכרו.

משנה ט'

 סְפֵק עָרְלָה,                בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל                           אָסוּר;

וּבְסוּרְיָא                                  מֻתָּר.

וּבְחוּצָה לָאָרֶץ –                      יוֹרֵד וְלוֹקֵחַ,

וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִרְאֶנּוּ לוֹקֵט.

כֶּרֶם נָטוּעַ יָרָק, וְיָרָק נִמְכָּר חוּצָה לוֹ,

בְּאֶרֶץ יִשְׁרָאֵל                           אָסוּר,

וּבְסוּרְיָא                                  מֻתָּר;

וּבְחוּצָה לָאָרֶץ –                      יוֹרֵד וְלוֹקֵט,

וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִלְקוֹט בַּיָּד.

הֶחָדָשׁ,                                                                        אָסוּר מִן הַתּוֹרָה בְּכָל מָקוֹם.

וְהָעָרְלָה,                                                                      הֲלָכָה.

וְהַכִּלְאַיִם,                                                                   מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים:

1.      עיצוב המשנה האחרונה במסכת מתבקש מחמת ההקבלה בין החלק הראשון (ערלה) לבין החלק השני (כלאי הכרם). החלק השלישי מסכם את הדינים של חדש , ערלה, והכלאים.