מסכת יומא

מחבר: יהודה שוורץ

פרק א - משנה א

שִׁבְעַת יָמִים קֹדֶם יוֹם הַכִּפּוּרִים מַפְרִישִׁין כֹּהֵן גָּדוֹל מִבֵּיתוֹ לְלִשְׁכַּת פַּלְהֶדְרִין,

                              וּמַתְקִינִין לוֹ כֹהֵן אַחֵר תַּחְתָּיו,    שֶׁמָּא יֶאֱרַע בּוֹ פְסוּל.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר,   אַף אִשָּׁה אַחֶרֶת מַתְקִינִין לוֹ,      שֶׁמָּא תָמוּת אִשְׁתּוֹ,

שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טז) וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ. בֵּיתוֹ, זוֹ אִשְׁתּוֹ.

אָמְרוּ לוֹ,                אִם כֵּן, אֵין לַדָּבָר סוֹף

1.    עיצוב המשנה מראה יפה את המחלוקת בין רבי יהודה לבין חכמים.

פרק א - משנה ב

כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים              הוּא זוֹרֵק אֶת הַדָּם וּמַקְטִיר אֶת הַקְּטֹרֶת

וּמֵטִיב אֶת הַנֵּרוֹת וּמַקְרִיב אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הָרֶגֶל.

וּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים,              אִם רָצָה לְהַקְרִיב, מַקְרִיב,

שֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל                        מַקְרִיב חֵלֶק בָּרֹאשׁ

וְנוֹטֵל חֵלֶק בָּרֹאשׁ:

1.    עיצוב המשנה מראה יפה את המיוחד בשבעת ימי ההכנה של הכהן הגדול ליום הכיפורים.

פרק א - משנה ג

מָסְרוּ לוֹ זְקֵנִים מִזִּקְנֵי בֵית דִּין, וְקוֹרִין לְפָנָיו בְּסֵדֶר הַיּוֹם,

וְאוֹמְרִים לוֹ, אִישִׁי כֹהֵן גָּדוֹל, קְרָא אַתָּה בְּפִיךָ, שֶׁמָּא שָׁכַחְתָּ אוֹ שֶׁמָּא לֹא לָמָדְתָּ.

עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים שַׁחֲרִית,         מַעֲמִידִין אוֹתוֹ בְּשַׁעַר מִזְרָח,

וּמַעֲבִירִין לְפָנָיו פָּרִים וְאֵילִים וּכְבָשִׂים,

כְּדֵי שֶׁיְּהֵא מַכִּיר וְרָגִיל בָּעֲבוֹדָה:

1.    עיצוב המשנה מבהיר את שלבי ההכנה של הכהן הגדול לעבודתו ביום הכיפורים.

פרק א - משנה ד

כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים                        לֹא הָיוּ מוֹנְעִין מִמֶּנּוּ מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה,

עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים עִם חֲשֵׁכָה,     לֹא הָיוּ מַנִּיחִים אוֹתוֹ לֶאֱכֹל הַרְבֵּה,

מִפְּנֵי שֶׁהַמַּאֲכָל מֵבִיא אֶת הַשֵּׁנָה:

1.    העיצוב מראה את שעשו בכל שבעת ימי ההכנה ואת שעשו בערב יום הכיפורים בנוגע למאכלו של הכהן הגדול.

פרק א - משנה ה

מְסָרוּהוּ זִקְנֵי בֵית דִּין לְזִקְנֵי כְהֻנָּה,       וְהֶעֱלוּהוּ לַעֲלִיַּת בֵּית אַבְטִינָס,

וְהִשְׁבִּיעוּהוּ וְנִפְטְרוּ וְהָלְכוּ לָהֶם.

וְאָמְרוּ לוֹ, אִישִׁי כֹהֵן גָּדוֹל,                    אָנוּ שְׁלוּחֵי בֵית דִּין,

וְאַתָּה שְׁלוּחֵנוּ וּשְׁלִיחַ בֵּית דִּין

מַשְׁבִּיעִין אָנוּ עָלֶיךָ בְּמִי שֶׁשִּׁכֵּן שְׁמוֹ

בַבַּיִת הַזֶּה,

שֶׁלֹּא תְשַׁנֶּה דָבָר מִכָּל מַה שֶּׁאָמַרְנוּ לָךְ.

הוּא פוֹרֵשׁ וּבוֹכֶה,   וְהֵן פּוֹרְשִׁין וּבוֹכִין:

1.    העיצוב מראה את השיחה בין זקני הכהנים לבין הכהן הגדול בנוגע לשבותו שלא ישנה דבר מההלכה.

פרק א - משנה ו

אִם הָיָה חָכָם,                  דּוֹרֵשׁ.

וְאִם לָאו,                         תַּלְמִידֵי חֲכָמִים דּוֹרְשִׁין לְפָנָיו.

וְאִם רָגִיל לִקְרוֹת,             קוֹרֵא.

וְאִם לָאו,                         קוֹרִין לְפָנָיו.

וּבַמֶּה קוֹרִין לְפָנָיו,            בְּאִיּוֹב וּבְעֶזְרָא וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים.

זְכַרְיָה בֶּן קְבוּטָל אוֹמֵר,    פְּעָמִים הַרְבֵּה קָרִיתִי לְפָנָיו בְּדָנִיֵּאל:

1.    בליל יום הכיפורים ביקשו לדאוג שהכהן לא יירדם. העיצוב מראה כיצד העבירו את הזמן בלימוד.

פרק א - משנה ז

בִּקֵּשׁ לְהִתְנַמְנֵם,      פִּרְחֵי כְהֻנָּה מַכִּין לְפָנָיו בְּאֶצְבַּע צְרֵדָה,

וְאוֹמְרִים לוֹ,           אִישִׁי כֹהֵן גָּדוֹל, עֲמֹד וְהָפֵג אַחַת עַל הָרִצְפָּה.

וּמַעֲסִיקִין אוֹתוֹ      עַד שֶׁיַּגִּיעַ זְמַן הַשְּׁחִיטָה:

1.    העיצוב מראה איך דאגו לכך שהכהן לא יירדם.

פרק א - משנה ח

בְּכָל יוֹם תּוֹרְמִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ בִּקְרִיאַת הַגֶּבֶר אוֹ סָמוּךְ לוֹ, בֵּין לְפָנָיו בֵּין לְאַחֲרָיו.

בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים                  מֵחֲצוֹת,

וּבָרְגָלִים                           מֵאַשְׁמוּרָה הָרִאשׁוֹנָה,

וְלֹא הָיְתָה קְרִיאַת הַגֶּבֶר מַגַּעַת

עַד שֶׁהָיְתָה עֲזָרָה מְלֵאָה מִיִּשְׂרָאֵל:

1.    עיצוב המשנה מראה את המיוחד ביום הכיפורים בנוגע לתרומת הדשן בהשוואה לכל יום או לרגלים.

פרק ב

פרק ב - משנה א

בָּרִאשׁוֹנָה                         כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לִתְרֹם אֶת הַמִּזְבֵּחַ, תּוֹרֵם.

וּבִזְמַן שֶׁהֵן מְרֻבִּין,           רָצִין וְעוֹלִין בַּכֶּבֶשׁ,

וְכָל הַקּוֹדֵם אֶת חֲבֵרוֹ בְאַרְבַּע אַמּוֹת זָכָה.

וְאִם הָיוּ שְׁנֵיהֶם שָׁוִין, הַמְמֻנֶּה אוֹמֵר לָהֶם הַצְבִּיעוּ.

וּמָה הֵן מוֹצִיאִין, אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם,

וְאֵין מוֹצִיאִין אֲגֻדָּל בַּמִּקְדָּשׁ:

1.    העיצוב מבהיר את תהליך תרומת הדשן בכל יום.

פרק ב - משנה ב

מַעֲשֶׂה שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶם שָׁוִין

וְרָצִין וְעוֹלִין בַּכֶּבֶשׁ,

וְדָחַף אֶחָד מֵהֶן אֶת חֲבֵרוֹ,

וְנָפַל וְנִשְׁבְּרָה רַגְלוֹ.

וְכֵיוָן שֶׁרָאוּ בֵית דִּין שֶׁבָּאִין לִידֵי סַכָּנָה,

הִתְקִינוּ שֶׁלֹּא יְהוּ תוֹרְמִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ אֶלָּא בְפַיִס.

אַרְבָּעָה פְיָסוֹת הָיוּ שָׁם

וְזֶה הַפַּיִס הָרִאשׁוֹן:

1.    העיצוב מראה את המקרה שגם לעבור בתרומת הדשן לשיטה של פיס.

פרק ב - משנה ג

הַפַּיִס הַשֵּׁנִי,

מִי שׁוֹחֵט, מִי זוֹרֵק, וּמִי מְדַשֵּׁן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי, וּמִי מְדַשֵּׁן אֶת הַמְּנוֹרָה,

וּמִי מַעֲלֶה אֵבָרִים לַכֶּבֶשׁ,

הָרֹאשׁ וְהָרֶגֶל, וּשְׁתֵּי הַיָּדַיִם, הָעֹקֶץ וְהָרֶגֶל,

הֶחָזֶה וְהַגֵּרָה, וּשְׁתֵּי הַדְּפָנוֹת, וְהַקְּרָבַיִם,

וְהַסֹּלֶת, וְהַחֲבִתִּין וְהַיָּיִן.

שְׁלשָׁה עָשָׂר כֹּהֲנִים זָכוּ בוֹ.

אָמַר בֶּן עַזַּאי לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ,

דֶּרֶךְ הִלּוּכוֹ הָיָה קָרֵב:

1.    העיצוב מבהיר את הפיס השני.

2.    העיצוב מזמין דיון מה עשו שלושה עשר הכהנים.

פרק ב - משנה ד

הַפַּיִס הַשְּׁלִישִׁי,

חֲדָשִׁים לַקְּטֹרֶת בֹּאוּ וְהָפִיסוּ.

וְהָרְבִיעִי,

חֲדָשִׁים עִם יְשָׁנִים, מִי מַעֲלֶה אֵבָרִים מִן הַכֶּבֶשׁ וְלַמִּזְבֵּחַ:

1.    העיצוב מבהיר את הפיס השלישי והרביעי.

פרק ב - משנה ה

תָּמִיד קָרֵב בְּתִשְׁעָה, בַּעֲשָׂרָה, בְּאַחַד עָשָׂר, בִּשְׁנֵים עָשָׂר, לֹא פָחוֹת וְלֹא יוֹתֵר.

כֵּיצַד.

עַצְמוֹ                                                                        בְּתִשְׁעָה.

בֶּחָג, בְּיַד אֶחָד צְלוֹחִית שֶׁל מַיִם,                               הֲרֵי כָאן עֲשָׂרָה.

בֵּין הָעַרְבַּיִם,                                                             בְּאַחַד עָשָׂר,

הוּא עַצְמוֹ בְּתִשְׁעָה, וּשְׁנַיִם בְּיָדָם שְׁנֵי גְזִירֵי עֵצִים.

וּבְשַׁבָּת                                                                     בְּאַחַד עָשָׂר,

הוּא עַצְמוֹ בְּתִשְׁעָה, וּשְׁנַיִם בְּיָדָם שְׁנֵי בְזִיכֵי לְבוֹנָה

                                                            שֶׁל לֶחֶם הַפָּנִים.

וּבְשַׁבָּת שֶׁבְּתוֹךְ הֶחָג,

בְּיַד אֶחָד צְלוֹחִית שֶׁל מָיִם:

1.    העיצוב מראה את מספר הכהנים המשתתפים בהקרבת התמיד במקרים השונים.

פרק ב - משנה ו

אַיִל קָרֵב                          בְּאַחַד עָשָׂר,

הַבָּשָׂר                               בַּחֲמִשָּׁה,

הַקְּרָבַיִם וְהַסֹּלֶת וְהַיַּיִן      בִּשְׁנַיִם שְׁנָיִם:

1.    העיצוב מפרט את התפקיד של  הכהנים המקריבים את האיל.

פרק ב - משנה ז

פַּר קָרֵב                            בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה,

הָרֹאשׁ וְהָרֶגֶל,

הָרֹאשׁ          בְּאֶחָד,

וְהָרֶגֶל           בִּשְׁנַיִם

 הָעֹקֶץ וְהָרֶגֶל,

הָעֹקֶץ           בִּשְׁנַיִם,

וְהָרֶגֶל           בִּשְׁנַיִם.

הֶחָזֶה וְהַגֵּרָה,

הֶחָזֶה           בְּאֶחָד,

וְהַגֵּרָה          בִּשְׁלשָׁה.

שְׁתֵּי יָדַיִם                         בִּשְׁנַיִם.

שְׁתֵּי דְפָנּוֹת                       בִּשְׁנַיִם.

הַקְּרָבַיִם וְהַסֹּלֶת וְהַיַּיִן      בִּשְׁלשָׁה שְׁלשָׁה.

בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים,       בְּקָרְבְּנוֹת צִבּוּר.

אֲבָל בְּקָרְבַּן יָחִיד, אִם רָצָה לְהַקְרִיב, מַקְרִיב.

הֶפְשֵׁטָן וְנִתּוּחָן שֶׁל אֵלּוּ וָאֵלּוּ שָׁוִין:

1.    העיצוב מסייע לראות את התפקיד של כל אחד מהכהנים המקריבים את הפר.

פרק ג

פרק ג - משנה א

אָמַר לָהֶם הַמְמֻנֶּה,                     צְאוּ וּרְאוּ אִם הִגִּיעַ זְמַן הַשְּׁחִיטָה.

אִם הִגִּיעַ,                                   הָרוֹאֶה אוֹמֵר, בַּרְקַאי.

מַתִּתְיָא בֶּן שְׁמוּאֵל אוֹמֵר,           הֵאִיר פְּנֵי כָל הַמִּזְרָח עַד שֶׁבְּחֶבְרוֹן.

וְהוּא אוֹמֵר הֵן:

1.    עיצוב המשנה מבליט את שלבי ההתארגנות לתחילת עבודת היום במקדש ביום הכיפורים

פרק ג - משנה ב

וְלָמָה הֻצְרְכוּ לְכָךְ,

שֶׁפַּעַם אַחַת עָלָה מְאוֹר הַלְּבָנָה וְדִמּוּ שֶׁהֵאִיר מִזְרָח,

וְשָׁחֲטוּ אֶת הַתָּמִיד, וְהוֹצִיאוּהוּ לְבֵית הַשְּׂרֵפָה.

הוֹרִידוּ כֹהֵן גָּדוֹל לְבֵית הַטְּבִילָה.

זֶה הַכְּלָל הָיָה בַמִּקְדָּשׁ,

כָּל הַמֵּסֵךְ אֶת רַגְלָיו          טָעוּן טְבִילָה,

וְכָל הַמַּטִּיל מַיִם               טָעוּן קִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלָיִם:

1.    עיצוב המשנה מראה שיש בה שני חלקים. הראשון הוא הסבר למשנה הקודמת. החלק השני הוא סדרי הטבילה וקידוש הידיים והרגליים

פרק ג - משנה ג

אֵין אָדָם נִכְנָס לָעֲזָרָה לָעֲבוֹדָה, אֲפִלּוּ טָהוֹר,    עַד שֶׁיִּטְבֹּל.

חָמֵשׁ טְבִילוֹת וַעֲשָׂרָה קִדּוּשִׁין     טוֹבֵל כֹּהֵן גָּדוֹל וּמְקַדֵּשׁ בּוֹ בַיּוֹם,

וְכֻלָּן בַּקֹּדֶשׁ עַל בֵּית הַפַּרְוָה, חוּץ מִזּוֹ בִלְבָד:

1.    עיצוב המשנה מראה את תוכנית הטבילות ביום הכיפורים שהמשניות הבאות יפרטו.

פרק ג - משנה ד

פֵּרְסוּ סָדִין שֶׁל בּוּץ בֵּינוֹ לְבֵין הָעָם.        פָּשַׁט, יָרַד וְטָבַל, עָלָה וְנִסְתַּפֵּג.

הֵבִיאוּ לוֹ בִגְדֵי זָהָב,                              וְלָבַשׁ וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו.

הֵבִיאוּ לוֹ אֶת הַתָּמִיד.                           קְרָצוֹ וּמֵרַק אַחֵר שְׁחִיטָה עַל יָדוֹ.

קִבֵּל אֶת הַדָּם וּזְרָקוֹ.

נִכְנַס לְהַקְטִיר קְטֹרֶת שֶׁל שַׁחַר,

וּלְהֵטִיב אֶת הַנֵּרוֹת,

וּלְהַקְרִיב אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הָאֵבָרִים

וְאֶת הַחֲבִתִּין וְאֶת הַיָּיִן:

1.    עיצוב המשנה מראה את סדר העבודה שהתחיל עם טבילת הכהן והקרבת התמיד של שחר.

פרק ג - משנה ה

קְטֹרֶת          שֶׁל שַׁחַר                 הָיְתָה קְרֵבָה           בֵּין דָּם לָאֵבָרִים

                    שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם,                                   בֵּין אֵבָרִים לַנְּסָכִים

 אִם הָיָה כֹהֵן גָּדוֹל זָקֵן אוֹ אִסְטְנִיס,

מְחַמִּין לוֹ חַמִּין וּמְטִילִין לְתוֹךְ הַצּוֹנֵן, כְּדֵי שֶׁתָּפוּג צִנָּתָן:

1.    עיצוב המשנה מראה שיש בה שני נושאים. השלב של הקטרת הקטורת בבוקר ובערב. חימום מי הטבילה עבור הכהן במידת הצורך.

פרק ג - משנה ו

הֱבִיאוּהוּ לְבֵית הַפַּרְוָה, וּבַקֹּדֶשׁ הָיְתָה.

פָּרְסוּ סָדִין שֶׁל בּוּץ בֵּינוֹ לְבֵין הָעָם,        קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וּפָשַׁט.

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר,                                  פָּשַׁט, קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו.

יָרַד וְטָבַל, עָלָה וְנִסְתַּפֵּג.

הֵבִיאוּ לוֹ בִגְדֵי לָבָן,                              לָבַשׁ וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו:

1.    עיצוב המשנה מראה בצד שמאל את הטבילות והקידושים.

פרק ג - משנה ז

בַּשַּׁחַר הָיָה לוֹבֵשׁ              פִּלּוּסִין שֶׁל שְׁנֵים עָשָׂר מָנֶה,

וּבֵין הָעַרְבַּיִם                    הִנְדְּוִין שֶׁל שְׁמֹנֶה מֵאוֹת זוּז,

דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים,            

בַּשַּׁחַר הָיָה לוֹבֵשׁ              שֶׁל שְׁמֹנָה עָשָׂר מָנֶה,

וּבֵין הָעַרְבַּיִם                    שֶׁל שְׁנֵים עָשָׂר מָנֶה,          הַכֹּל שְׁלשִׁים מָנֶה.

אֵלּוּ מִשֶּׁל צִבּוּר.                וְאִם רָצָה לְהוֹסִיף, מוֹסִיף מִשֶּׁלּוֹ:

1.    עיצוב המשנה מבליט המחלוקת בין רבי מאיר לחכמים בנוגע ללבוש הכהן הגדול בבוקר ובבין הערביים.

פרק ג - משנה ח

בָּא לוֹ אֵצֶל פָּרוֹ

          וּפָרוֹ הָיָה עוֹמֵד בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ, רֹאשׁוֹ לַדָּרוֹם וּפָנָיו לַמַּעֲרָב,

וְהַכֹּהֵן עוֹמֵד בַּמִּזְרָח וּפָנָיו לַמַּעֲרָב,        וְסוֹמֵךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו וּמִתְוַדֶּה

 וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר,      אָנָּא הַשֵּׁם עָוִיתִי פָּשַׁעְתִּי חָטָאתִי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי.

אָנָּא הַשֵּׁם, כַּפֶּר נָא לָעֲוֹנוֹת וְלַפְּשָׁעִים וְלַחֲטָאִים,

שֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי וְשֶׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי,

כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת משֶׁה עַבְדֶּךָ

ויקרא טז), כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם

מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ.

 וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו,    בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:

1.    עיצוב המשנה מבהיר את המקום שבו עמד הכהן הגדול בזמן הוידוי ואת נוסח הוידוי.

פרק ג - משנה ט

בָּא לוֹ לְמִזְרַח הָעֲזָרָה, לִצְפוֹן הַמִּזְבֵּחַ,

הַסְּגָן מִימִינוֹ וְרֹאשׁ בֵּית אָב מִשְּׂמֹאלוֹ.

וְשָׁם שְׁנֵי שְׂעִירִים, וְקַלְפִּי הָיְתָה שָׁם וּבָהּ שְׁנֵי גוֹרָלוֹת.

שֶׁל אֶשְׁכְּרוֹעַ הָיוּ,              וַעֲשָׂאָן בֶּן גַּמְלָא שֶׁל זָהָב,

וְהָיוּ מַזְכִּירִין אוֹתוֹ לְשָׁבַח:

1.    העיצוב מחדד את הבנתנו את מהלך הגורל של השעירים.

פרק ג - משנה י

בֶּן קָטִין        עָשָׂה שְׁנֵים עָשָׂר דַּד לַכִּיּוֹר, שֶׁלֹּא הָיוּ לוֹ אֶלָּא שְׁנַיִם.

וְאַף הוּא       עָשָׂה מוּכְנִי לַכִּיּוֹר, שֶׁלֹּא יִהְיו מֵימָיו נִפְסָלִין בְּלִינָה.

מֻנְבַּז הַמֶּלֶךְ הָיָה עוֹשֶׂה כָל יְדוֹת הַכֵּלִים שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁל זָהָב.

הִילְנִי אִמּוֹ    עָשְׂתָה נִבְרֶשֶׁת שֶׁל זָהָב עַל פִּתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל.

וְאַף הִיא       עָשְׂתָה טַבְלָא שֶׁל זָהָב שֶׁפָּרָשַׁת סוֹטָה כְתוּבָה עָלֶיהָ.

נִיקָנוֹר          נַעֲשׂוּ נִסִּים לְדַלְתוֹתָיו,                וְהָיוּ מַזְכִּירִין אוֹתוֹ לְשָׁבַח:

1.    בהמשל לסוף המשנה הקודמת שהוזכר בה בן גמלא לטובה, מביאה המשנה עוד דמויות שמוזכרות לטובה. העיצוב מעמד את שמות האנשים ואת מפעלו של כל אחד מהם.

פרק ג - משנה יא

וְאֵלּוּ לִגְנַאי,

שֶׁל בֵּית גַּרְמוּ                   לֹא רָצוּ לְלַמֵּד עַל מַעֲשֵׂה לֶחֶם הַפָּנִים.

שֶׁל בֵּית אַבְטִינָס               לֹא רָצוּ לְלַמֵּד עַל מַעֲשֵׂה הַקְּטֹרֶת.

הֻגְרַס בֶּן לֵוִי                     הָיָה יוֹדֵעַ פֶּרֶק בַּשִּׁיר וְלֹא רָצָה לְלַמֵּד.

בֶּן קַמְצָר                          לֹא רָצָה לְלַמֵּד עַל מַעֲשֵׂה הַכְּתָב.

עַל הָרִאשׁוֹנִים נֶאֱמַר                    (משלי י), זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה.

וְעַל אֵלּוּ נֶאֱמַר                             (שם) וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב:

1.    משנתנו ממשיכה את המשנה הקודמת ומזכירה דמויות שהוזכרו לגנאי. גם עיצובה של המשנה הזאת מעמיד את הדמויות מצד אחד, ואת המעשה של כל אחד מהם מצד שני.

פרק ד

פרק ד - משנה א

טָרַף בַּקַּלְפִּי וְהֶעֱלָה שְׁנֵי גוֹרָלוֹת.

אֶחָד כָּתוּב עָלָיו לַשֵּׁם

וְאֶחָד כָּתוּב עָלָיו לַעֲזָאזֵל.

 הַסְּגָן בִּימִינוֹ וְרֹאשׁ בֵּית אָב מִשְּׂמֹאלוֹ.

אִם שֶׁל שֵׁם עָלָה בִימִינוֹ,            

הַסְּגָן אוֹמֵר לוֹ,                 אִישִׁי כֹהֵן גָּדוֹל, הַגְבֵּהַּ יְמִינֶךָ.

וְאִם שֶׁל שֵׁם עָלָה בִשְׂמֹאלוֹ,

                              רֹאשׁ בֵּית אָב אוֹמֵר לוֹ,     אִישִׁי כֹהֵן גָּדוֹל, הַגְּבֵּהַּ שְׂמֹאלֶךָ.

נְתָנוֹ עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִים וְאוֹמֵר,              לַיְיָ חַטָּאת.

רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר,

לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר חַטָּאת,                  אֶלָּא לַיְיָ.

וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו,                                   בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:

1.    עיצוב המשנה מסייע להבין את תאור המשנה בנוגע להליך ביצוע הגורל של שני השעירים.

פרק ד - משנה ב

קָשַׁר לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית בְּרֹאשׁ שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ וְהֶעֱמִידוֹ כְנֶגֶד בֵּית שִׁלּוּחוֹ,

וְלַנִּשְׁחָט כְּנֶגֶד בֵּית שְׁחִיטָתוֹ.

בָּא לוֹ אֵצֶל פָּרוֹ שְׁנִיָּה, וְסוֹמֵךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו וּמִתְוַדֶּה.

וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר,

אָנָּא הַשֵּׁם, עָוִיתִי פָּשַׁעְתִּי חָטָאתִי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי וּבְנֵי אַהֲרֹן עַם קְדוֹשֶׁיךָ.

אָנָּא הַשֵּׁם, כַּפֶּר נָא לָעֲוֹנוֹת וְלַפְּשָׁעִים וְלַחֲטָאִים,

שֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי וְשֶׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי וּבְנֵי אַהֲרֹן עַם קְדוֹשֶׁךָ,

כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת משֶׁה עַבְדֶּךָ

 (ויקרא טז), כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם

לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ.

 וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו,    בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:

1.    המשנה משלימה את תאור הטיפול בשני השעירים ועוברת לוידוי של הכהן על הפר. העיצוב מחדד את משפטי הוידוי.

פרק ד - משנה ג

שְׁחָטוֹ וְקִבֵּל בַּמִּזְרָק אֶת דָּמוֹ,

וּנְתָנוֹ לְמִי שֶׁהוּא מְמָרֵס בּוֹ עַל הָרֹבֶד הָרְבִיעִי שֶׁבַּהֵיכָל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקְרֹשׁ.

נָטַל מַחְתָּה וְעָלָה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ, וּפִנָּה גֶחָלִים אֵילָךְ וְאֵילָךְ,

וְחוֹתֶה מִן הַמְעֻכָּלוֹת הַפְּנִימִיּוֹת,

וְיָרַד   וְהִנִּיחָהּ עַל הָרֹבֶד הָרְבִיעִי שֶׁבָּעֲזָרָה

1.    עיצוב המשנה מחדד את המשך עבודת הכהן משחיטת הפר אל לקיחת הגחלים מעל המזבח.

פרק ד - משנה ד

בְּכָל יוֹם        הָיָה חוֹתֶה בְּשֶׁל כֶּסֶף וּמְעָרֶה בְתוֹךְ שֶׁל זָהָב,

וְהַיּוֹם           חוֹתֶה בְשֶׁל זָהָב וּבָהּ הָיָה מַכְנִיס.

בְּכָל יוֹם        חוֹתֶה בְשֶׁל אַרְבַּעַת קַבִּין וּמְעָרֶה בְתוֹךְ שֶׁל שְׁלשֶׁת קַבִּין,

וְהַיּוֹם           חוֹתֶה בְשֶׁל שְׁלשֶׁת קַבִּין, וּבָהּ הָיָה מַכְנִיס.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר,

בְּכָל יוֹם        חוֹתֶה בְשֶׁל סְאָה וּמְעָרֶה בְתוֹךְ שֶׁל שְׁלשֶׁת קַבִּין,

וְהַיּוֹם           חוֹתֶה בְשֶׁל שְׁלשֶׁת קַבִּין, וּבָהּ הָיָה מַכְנִיס.

בְּכָל יוֹם        הָיְתָה כְבֵדָה,

וְהַיּוֹם           קַלָּה.

בְּכָל יוֹם        הָיְתָה יָדָהּ קְצָרָה,

וְהַיּוֹם           אֲרֻכָּה.

בְּכָל יוֹם        הָיָה זְהָבָהּ יָרוֹק,

וְהַיּוֹם           אָדֹם,                                דִּבְרֵי רַבִּי מְנַחֵם.

בְּכָל יוֹם        מַקְרִיב פְּרָס בְּשַׁחֲרִית וּפְרָס בֵּין העַרְבַּיִם,

וְהַיּוֹם           מוֹסִיף מְלֹא חָפְנָיו

בְּכָל יוֹם        הָיְתָה דַקָּה,

וְהַיּוֹם           דַּקָּה מִן הַדַּקָּה

1.    עיצוב המשנה מעמיד יפה את ההשוואה בנוגע לקטורת בין יום רגיל לבין יום הכיפורים.

פרק ד - משנה ה

בְּכָל יוֹם כֹּהֲנִים       עוֹלִים           בְּמִזְרָחוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ

וְיוֹרְדִין         בְּמַעֲרָבוֹ,

וְהַיּוֹם כֹּהֵן גָּדוֹל      עוֹלֶה            בָאֶמְצַע

וְיוֹרֵד            בָּאֶמְצַע.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר,            

לְעוֹלָם כֹּהֵן גָּדוֹל     עוֹלֶה            בָאֶמְצַע

וְיוֹרֵד            בָּאֶמְצַע.

בְּכָל יוֹם כֹּהֵן גָּדוֹל מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו    מִן הַכִּיּוֹר,

וְהַיּוֹם                                                   מִן הַקִּיתוֹן שֶׁל זָהָב

 רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר,           

לְעוֹלָם כֹּהֵן גָּדוֹל מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו       מִן הַקִּיתוֹן שֶׁל זָהָב:

1.    המשנה ממשיכה בהשוואות בין יום רגיל ליום הכיפורים. עיצוב המשנה מחדד את המחלוקת בין תנא קמא לרבי יהודה.

פרק ד - משנה ו

בְּכָל יוֹם הָיוּ שָׁם     אַרְבַּע מַעֲרָכוֹת,

וְהַיּוֹם                     חָמֵשׁ

                              דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר,

בְּכָל יוֹם                  שָׁלשׁ,

וְהַיּוֹם                     אַרְבַּע.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר,

בְּכָל יוֹם                  שְׁתַּיִם,

וְהַיּוֹם                     שָׁלשׁ:

1.    משנתנו ממשיכה בהשוואה . העיצוב מחדד את מה שעושים כל יום בהשוואה ליום הכיפורים.

2.    העיצוב מבליט שביום הכיפורים היתה מערכה אחת פחות מכל ימות השנה.

פרק ה

פרק ה - משנה א

הוֹצִיאוּ לוֹ אֶת הַכַּף וְאֶת הַמַּחְתָּה         

וְחָפַן מְלֹא חָפְנָיו וְנָתַן לְתוֹךְ הַכַּף,

הַגָּדוֹל לְפִי גָדְלוֹ, וְהַקָּטָן לְפִי קָטְנוֹ, וְכָךְ הָיְתָה מִדָּתָהּ.

נָטַל    אֶת הַמַּחְתָּה בִּימִינוֹ                   

וְאֶת הַכַּף      בִּשְׂמֹאלוֹ.

הָיָה מְהַלֵּךְ בַּהֵיכָל, עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְבֵין שְׁתֵּי הַפָּרֹכוֹת

הַמַּבְדִּילוֹת בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים, וּבֵינֵיהֶן אַמָּה.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר,      לֹא הָיְתָה שָׁם אֶלָּא פָרֹכֶת אַחַת בִּלְבָד,

שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כו), וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים.

הַחִיצוֹנָה הָיְתָה פְרוּפָה      מִן הַדָּרוֹם

וְהַפְּנִימִית                         מִן הַצָּפוֹן.

מְהַלֵּךְ בֵּינֵיהֶן,                             עַד שֶׁמַּגִּיעַ לַצָּפוֹן.

הִגִּיעַ לַצָּפוֹן,                                הוֹפֵךְ פָּנָיו לַדָּרוֹם,

מְהַלֵּךְ לִשְׂמֹאלוֹ עִם הַפָּרֹכֶת         עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לָאָרוֹן.

 הִגִּיעַ לָאָרוֹן.                                        נוֹתֵן אֶת הַמַּחְתָּה בֵּין שְׁנֵי הַבַּדִּים.

צָבַר אֶת הַקְּטֹרֶת עַל גַּבֵּי גֶחָלִים,           וְנִתְמַלֵּא כָל הַבַּיִת כֻּלּוֹ עָשָׁן

 יָצָא וּבָא לוֹ בְדֶרֶךְ בֵּית כְּנִיסָתוֹ,

וּמִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה קְצָרָה בַּבַּיִת הַחִיצוֹן,

וְלֹא הָיָה מַאֲרִיךְ בִּתְפִלָּתוֹ,           שֶׁלֹּא לְהַבְעִית אֶת יִשְׂרָאֵל:

1.    עיצוב המשנה מסייע להבין את השלבים שעובר הכהן עד הקטרת הקטורת בקודש הקודשים, וכן את דרך יציאתו.

פרק ה - משנה ב

מִשֶּׁנִּטַּל הָאָרוֹן,       אֶבֶן הָיְתָה שָׁם מִימוֹת נְבִיאִים רִאשׁוֹנִים

וּשְׁתִיָּה הָיְתָה נִקְרֵאת,

גְּבוֹהָה מִן הָאָרֶץ שָׁלשׁ אֶצְבָּעוֹת,            וְעָלֶיהָ הָיָה נוֹתֵן:

1.    עיצוב המנה מחדד את מקום הנחת הכף עם הקטורת.

פרק ה - משנה ג

נָטַל אֶת הַדָּם מִמִּי שֶׁהָיָה מְמָרֵס בּוֹ, נִכְנַס לַמָּקוֹם שֶׁנִּכְנַס, וְעָמַד בַּמָּקוֹם שֶׁעָמַד,

וְהִזָּה מִמֶּנּוּ אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה

                              וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה, אֶלָּא כְמַצְלִיף.

וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה,       אַחַת,

אַחַת וְאַחַת,

אַחַת וּשְׁתַּיִם,

אַחַת וְשָׁלשׁ,

אַחַת וְאַרְבַּע,

אַחַת וְחָמֵשׁ,

אַחַת וָשֵׁשׁ,

אַחַת וָשֶׁבַע.

יָצָא וְהִנִּיחוֹ עַל כַּן הַזָּהָב שֶׁבַּהֵיכָל:

1.    עיצוב המשנה מראה יפה את סדר הזאות הדם.

פרק ה - משנה ד

הֵבִיאוּ לוֹ אֶת הַשָּׂעִיר שְׁחָטוֹ וְקִבֵּל בַּמִּזְרָק אֶת דָּמוֹ.

נִכְנַס לִמְקוֹם שֶׁנִּכְנַס, וְעָמַד בִּמְקוֹם שֶׁעָמַד,

וְהִזָּה מִמֶּנּוּ אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה,

וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה, אֶלָּא כְמַצְלִיף.

וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה,       אַחַת,

אַחַת וְאַחַת,

אַחַת וּשְׁתַּיִם,

אַחַת וְשָׁלשׁ,

אַחַת וְאַרְבַּע,

אַחַת וְחָמֵשׁ,

אַחַת וָשֵׁשׁ,

אַחַת וָשֶׁבַע.

יָצָא וְהִנִּיחוֹ עַל כַּן הַשֵּׁנִי שֶׁהָיָה בַהֵיכָל.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר,             לֹא הָיָה שָׁם אֶלָּא כַּן אֶחָד בִּלְבָד.

נָטַל דַּם הַפָּר וְהִנִּיחַ דַּם הַשָּׂעִיר, וְהִזָּה מִמֶּנּוּ עַל הַפָּרֹכֶת שֶׁכְּנֶגֶד הָאָרוֹן מִבַּחוּץ,

אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה,

וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה, אֶלָּא כְמַצְלִיף.

וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה,       אַחַת,

אַחַת וְאַחַת,

אַחַת וּשְׁתַּיִם,

אַחַת וְשָׁלשׁ,

אַחַת וְאַרְבַּע,

אַחַת וְחָמֵשׁ,

אַחַת וָשֵׁשׁ,

אַחַת וָשֶׁבַע.

נָטַל דַּם הַשָּׂעִיר וְהִנִּיחַ דַּם הַפָּר, וְהִזָּה מִמֶּנּוּ עַל הַפָּרֹכֶת שֶׁכְּנֶגֶד הָאָרוֹן מִבַּחוּץ,

אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה,

וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה, אֶלָּא כְמ.ַצְלִיף.

וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה,       אַחַת,

אַחַת וְאַחַת,

אַחַת וּשְׁתַּיִם,

אַחַת וְשָׁלשׁ,

אַחַת וְאַרְבַּע,

אַחַת וְחָמֵשׁ,

אַחַת וָשֵׁשׁ,

אַחַת וָשֶׁבַע.

עֵרָה דַם הַפָּר לְתוֹךְ דַּם הַשָּׂעִיר, וְנָתַן אֶת הַמָּלֵא בָרֵיקָן:

1.    עיצוב המשנה מראה יפה את סדר ההזאות של הדם ואת ההקבלה בין ההזאות השונות.

פרק ה - משנה ה

וְיָצָא אֶל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר לִפְנֵי יְיָ, זֶה מִזְבַּח הַזָּהָב.

הִתְחִיל מְחַטֵּא וְיוֹרֵד.

מֵהֵיכָן הוּא מַתְחִיל,

מִקֶּרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית צְפוֹנִית מַעֲרָבִית, מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית, דְּרוֹמִית מִזְרָחִית.

מְקוֹם           שֶׁהוּא מַתְחִיל בַּחַטָּאת עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן,

מִשָּׁם            הָיָה גוֹמֵר עַל מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, בִּמְקוֹמוֹ הָיָה עוֹמֵד וּמְחַטֵּא.

וְעַל כֻּלָּן הָיָה נוֹתֵן מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה,       חוּץ מִזּוֹ שֶׁהָיְתָה לְפָנָיו,

שֶׁעָלֶיהָ הָיָה נוֹתֵן מִלְמַעְלָה לְמָטָּה:

1.    עיצוב המשנה מחדד את תאור ההזאה של הדם על מזבח הזהב.

פרק ה - משנה ו

הִזָּה עַל טָהֳרוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ שֶׁבַע פְּעָמִים,

וּשְׁיָרֵי הַדָּם הָיָה שׁוֹפֵךְ                 עַל יְסוֹד מַעֲרָבִי שֶׁל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן,

וְשֶׁל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן הָיָה שׁוֹפֵךְ     עַל יְסוֹד דְּרוֹמִי.

אֵלּוּ וָאֵלּוּ מִתְעָרְבִין בָּאַמָּה          וְיוֹצְאִין לְנַחַל קִדְרוֹן

                                                  וְנִמְכָּרִין לַגַּנָּנִין לְזֶבֶל,        וּמוֹעֲלִין בָּהֶן

1.    עיצוב המשנה מסייע להבנת המשך התהליך של הזאת הדם ושפיכת שיירי הדם על יסוד המזבח.

פרק ה - משנה ז

כָּל מַעֲשֵׂה יוֹם הַכִּפּוּרִים הָאָמוּר עַל הַסֵּדֶר,

אִם הִקְדִּים מַעֲשֶׂה לַחֲבֵרוֹ,                              לֹא עָשָׂה כְלוּם.

הִקְדִּים דַּם הַשָּׂעִיר לְדַם הַפָּר, יַחֲזֹר וְיַזֶּה מִדַּם הַשָּׂעִיר לְאַחַר דַּם הַפָּר.

וְאִם עַד שֶׁלֹּא גָמַר אֶת הַמַּתָּנוֹת שֶׁבִּפְנִים נִשְׁפַּךְ הַדָּם,

יָבִיא דָם אַחֵר וְיַחֲזֹר וְיַזֶּה בַתְּחִלָּה בִּפְנִים.

וְכֵן בַּהֵיכָל, וְכֵן בְּמִזְבַּח הַזָּהָב,                         שֶׁכֻּלָּן כַּפָּרָה בִפְנֵי עַצְמָן.

רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים,                    מִמְּקוֹם שֶׁפָּסַק מִשָּׁם הוּא מַתְחִיל:

1.    המשנה משלימה את תאור סדר העבודה. העיצוב מחדד את הבנת המקרה שבו הכהן לא פעל על פי הסדר.

פרק ו

פרק ו - משנה א

שְׁנֵי שְׂעִירֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים,

מִצְוָתָן          שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶן שָׁוִין בְּמַרְאֶה וּבְקוֹמָה וּבְדָמִים וּבִלְקִיחָתָן כְּאֶחָד.

וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן שָׁוִין,      כְּשֵׁרִין.

לָקַח אֶחָד הַיּוֹם וְאֶחָד לְמָחָר,               כְּשֵׁרִין.

מֵת אֶחָד מֵהֶן,        אִם עַד שֶׁלֹּא הִגְרִיל מֵת,    יִקַּח זוּג לַשֵּׁנִי.

וְאִם מִשֶּׁהִגְרִיל מֵת,           יָבִיא זוּג אַחֵר וְיַגְרִיל עֲלֵיהֶם בַּתְּחִלָּה,

וְיֹאמַר,         אִם שֶׁל שֵׁם מֵת,               זֶה שֶׁעָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַשֵּׁם יִתְקַיֵּם תַּחְתָּיו.

וְאִם שֶׁל עֲזָאזֵל מֵת,          זֶה שֶׁעָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַעֲזָאזֵל יִתְקַיֵּם תַּחְתָּיו.

וְהַשֵּׁנִי יִרְעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב,                     וְיִמָּכֵר וְיִפְּלוּ דָמָיו לִנְדָבָה,

שֶׁאֵין חַטַּאת צִבּוּר מֵתָה.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר,                                                               תָּמוּת.

וְעוֹד אָמַר רַבִּי יְהוּדָה

נִשְׁפַּךְ הַדָּם,                       יָמוּת הַמִּשְׁתַּלֵּחַ.

מֵת הַמִּשְׁתַּלֵּחַ,                  יִשָּׁפֵךְ הַדָּם:

1.    עיצוב המשנה מבהיר את ההתנהלות במקרה של תקלות בנוגע לשני השעירים ביום הכיפורים.

פרק ו - משנה ב

בָּא לוֹ אֵצֶל שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ וְסוֹמֵךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו וּמִתְוַדֶּה.

וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר,

אָנָּא הַשֵּׁם, עָווּ פָּשְׁעוּ חָטְאוּ לְפָנֶיךָ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל.

אָנָּא בַּשֵּׁם כַּפֶּר נָא לָעֲוֹנוֹת וְלַפְּשָׁעִים וְלַחֲטָאִים,

שֶׁעָווּ וְשֶׁפָּשְׁעוּ וְשֶׁחָטְאוּ לְפָנֶיךָ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל

 כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת משֶׁה עַבְדֶּךָ לֵאמֹר

 (ויקרא טז), כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ.

 וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם הָעוֹמְדִים בָּעֲזָרָה, כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים שֵׁם הַמְפֹרָשׁ

שֶׁהוּא יוֹצֵא מִפִּי כֹהֵן גָּדוֹל

הָיוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם,

וְאוֹמְרִים,     בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:

1.    עיצוב המשנה מראה שוב את סדר הוידוי של הכהן הגדול והפעם על השעיר המשתלח.

פרק ו - משנה ג

מְסָרוֹ לְמִי שֶׁהָיָה מוֹלִיכוֹ.

הַכֹּל כְּשֵׁרִין לְהוֹלִיכוֹ,

אֶלָּא שֶׁעָשׂוּ הַכֹּהֲנִים גְּדוֹלִים קֶבַע

וְלֹא הָיוּ מַנִּיחִין אֶת יִשְׂרָאֵל לְהוֹלִיכוֹ.

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי,        מַעֲשֶׂה וְהוֹלִיכוֹ עַרְסְלָא, וְיִשְׂרָאֵל הָיָה:

1.    עיצוב המשנה מראה את סדר שילוח השעיר ומי היה המשלח.

פרק ו - משנה ד

וְכֶבֶשׁ עָשׂוּ לוֹ מִפְּנֵי הַבַּבְלִיִּים שֶׁהָיוּ מְתַלְּשִׁים בִּשְׂעָרוֹ,

וְאוֹמְרִים לוֹ, טֹל וָצֵא, טֹל וָצֵא.

מִיַּקִּירֵי יְרוּשָׁלַיִם הָיוּ מְלַוִּין אוֹתוֹ עַד סֻכָּה הָרִאשׁוֹנָה.

עֶשֶׂר סֻכּוֹת מִירוּשָׁלַיִם וְעַד צוּק, תִּשְׁעִים רִיס, שִׁבְעָה וּמֶחֱצָה לְכָל מִיל:

1.    משנתנו ממשיכה בתאור שסדר השילוח של השעיר. העיצוב מראה שני נושאים הקשורים לשילוח. הכבש והליווי של המשלח.

פרק ו - משנה ה

עַל כָּל סֻכָּה וְסֻכָּה אוֹמְרִים לוֹ,    הֲרֵי מָזוֹן וַהֲרֵי מַיִם.

וּמְלַוִּין אוֹתוֹ מִסֻּכָּה לְסֻכָּה,

חוּץ מֵאַחֲרוֹנָה שֶׁבָּהֶן,

שֶׁאֵינוֹ מַגִּיעַ עִמּוֹ לַצּוּק, אֶלָּא עוֹמֵד מֵרָחוֹק וְרוֹאֶה אֶת מַעֲשָׂיו:.

1.    העיצוב מסייע להבנת תאורה של המשנה את מהלכו של משלח השעיר

פרק ו - משנה ו

מֶה הָיָה עוֹשֶׂה,

חוֹלֵק לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית,

חֶצְיוֹ קָשַׁר בַּסֶּלַע

וְחֶצְיוֹ קָשַׁר בֵּין שְׁתֵּי קַרְנָיו,

וּדְחָפוֹ לַאֲחוֹרָיו                           וְהוּא מִתְגַּלְגֵּל וְיוֹרֵד,

וְלֹא הָיָה מַגִּיעַ לַחֲצִי הָהָר            עַד שֶׁנַּעֲשָׂה אֵבָרִים אֵבָרִים.

בָּא וְיָשַׁב לוֹ תַּחַת סֻכָּה אַחֲרוֹנָה עַד שֶׁתֶּחְשָׁךְ.

וּמֵאֵימָתַי מְטַמֵּא בְגָדִים,   מִשֶּׁיֵּצֵא חוּץ לְחוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר,             מִשְּׁעַת דְּחִיָּתוֹ לַצּוּק:

1.    עיצוב המשנה מסייע להבנת הפעולה האחרונה של המשלךח בדחיפת השעיר מן הצוק.

2.    העיצוב מבהיר גם את המחלוקת בנוגע לטומאת בגדיו של המשלח.

פרק ו - משנה ז

בָּא לוֹ אֵצֶל פָּר וְשָׂעִיר הַנִּשְׂרָפִין.

קְרָעָן וְהוֹצִיא אֶת אֵמוּרֵיהֶן, נְתָנָן בְּמָגֵיס, וְהִקְטִירָן עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ.

קְלָעָן בְּמִקְלָעוֹת, וְהוֹצִיאָן לְבֵית הַשְּׂרֵפָה.

וּמֵאֵימָתַי מְטַמְּאִין בְּגָדִים,          מִשֶּׁיֵּצְאוּ חוּץ לְחוֹמַת הָעֲזָרָה.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר,                       מִשֶּׁיִּצַּת הָאוּר בְּרֻבָּן:

1.    עיצוב המשנה מסייע להבנת המשך עבודת הכהן וטיפולו בפר ובשעיר הנשרפין.

2.    העיצוב מחדד את המחלוקת בנוגע לטומאת הבגדים של המוציאים את הבשר לבית השריפה.

פרק ו - משנה ח

אָמְרוּ לוֹ לְכֹהֵן גָּדוֹל,                                       הִגִּיעַ שָׂעִיר לַמִּדְבָּר.

וּמִנַּיִן הָיוּ יוֹדְעִין שֶׁהִגִּיעַ שָׂעִיר לַמִּדְבָּר,

דַּרְכִּיּוֹת הָיוּ עוֹשִׂין, וּמְנִיפִין בַּסּוּדָרִין,

וְיוֹדְעִין שֶׁהִגִּיעַ שָׂעִיר לַמִּדְבָּר.

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, וַהֲלֹא סִימָן גָּדוֹל הָיָה לָהֶם,

מִירוּשָׁלַיִם וְעַד בֵּית חִדּוּדוֹ          שְׁלשָׁה מִילִין.

הוֹלְכִין          מִיל,

וְחוֹזְרִין         מִיל,

וְשׁוֹהִין          כְּדֵי מִיל,

וְיוֹדְעִין שֶׁהִגִּיעַ שָׂעִיר לַמִּדְבָּר

רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, וַהֲלֹא סִימָן אַחֵר הָיָה לָהֶם,

לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית הָיָה קָשׁוּר עַל פִּתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל,

וּכְשֶׁהִגִּיעַ שָׂעִיר לַמִּדְבָּר הָיָה הַלָּשׁוֹן מַלְבִּין,

שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה א), אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ:

1.    עיצוב המשנה מראה את חתימת תהליך שילוח השעיר ואת המסורות השונות בנוגע להערכה מתי הגיע השעיר לצוק ונמחלו עוונות ישראל.

פרק ז

פרק ז - משנה א

בָּא לוֹ כֹהֵן גָּדוֹל לִקְרוֹת    

אִם רָצָה לִקְרוֹת בְּבִגְדֵי בוּץ,        קוֹרֵא.

וְאִם לֹא,                                     קוֹרֵא בְאִצְטְלִית לָבָן מִשֶּׁלּוֹ.

חַזַּן הַכְּנֶסֶת נוֹטֵל סֵפֶר תּוֹרָה                 וְנוֹתְנוֹ לְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת,

וְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת                                       נוֹתְנוֹ לַסְּגָן,

וְהַסְּגָן                                                   נוֹתְנוֹ לְכֹהֵן גָּדוֹל,

וְכֹהֵן גָּדוֹל עוֹמֵד וּמְקַבֵּל                        וְקוֹרֵא עוֹמֵד,

וְקוֹרֵא אַחֲרֵי מוֹת וְאַךְ בֶּעָשׂוֹר.

וְגוֹלֵל סֵפֶר תּוֹרָה וּמַנִּיחוֹ בְחֵיקוֹ,

וְאוֹמֵר, יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁקָּרָאתִי לִפְנֵיכֶם כָּתוּב כָּאן,

וּבֶעָשׂוֹר שֶׁבְּחֻמַּשׁ הַפְּקוּדִים קוֹרֵא עַל פֶּה,

וּמְבָרֵךְ עָלֶיהָ שְׁמֹנֶה בְרָכוֹת,

עַל הַתּוֹרָה,

וְעַל הָעֲבוֹדָה

וְעַל הַהוֹדָאָה,

וְעַל מְחִילַת הֶעָוֹן,

וְעַל הַמִּקְדָּשׁ בִּפְנֵי עַצְמוֹ,

וְעַל יִשְׂרָאֵל בִּפְנֵי עַצְמָן

וְעַל יְרוּשָׁלַיִם בִּפְנֵי עַצְמָהּ

וְעַל הַכֹּהֲנִים בִּפְנֵי עַצְמָן     וְעַל שְׁאָר הַתְּפִלָּה:

1.    עיצוב המשנה מסייע להבנת השלב של הקריאה בתורה על ידי הכהן.

2.    העיצוב מראה יפה את תהליך העברת ספר התורה מיד ליד וכן את הברכות שמברך הכהן על קריאת התורה.

פרק ז - משנה ב

הָרוֹאֶה כֹהֵן גָּדוֹל כְּשֶׁהוּא קוֹרֵא,            אֵינוֹ רוֹאֶה פַר וְשָׂעִיר הַנִּשְׂרָפִים.

וְהָרוֹאֶה פַר וְשָׂעִיר הַנִּשְׂרָפִים,                אֵינוֹ רוֹאֶה כֹהֵן גָּדוֹל כְּשֶׁהוּא קוֹרֵא.

וְלֹא מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי,                         אֶלָּא שֶׁהָיְתָה דֶרֶךְ רְחוֹקָה,

וּמְלֶאכֶת שְׁנֵיהֶן שָׁוָה כְאֶחָת

1.    עיצוב המשנה מחדד את ההשוואה בין השלב של קריאה בתורה לשלב של שריפת הבשר.

פרק ז - משנה ג

אִם בְּבִגְדֵי בוּץ קוֹרֵא,        קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, פָּשַׁט יָרַד וְטָבַל, עָלָה וְנִסְתַּפֵּג.

הֵבִיאוּ לוֹ בִגְדֵי זָהָב,          וְלָבַשׁ, וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו,

וְיָצָא וְעָשָׂה אֶת אֵילוֹ וְאֶת אֵיל הָעָם,

וְאֶת שִׁבְעַת כְּבָשִׂים תְּמִימִים בְּנֵי שָׁנָה,

דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר.

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר,

עִם תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר הָיוּ קְרֵבִין,

וּפַר הָעוֹלָה וְשָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בַחוּץ

הָיוּ קְרֵבִין עִם תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבָּיִם:

1.    עיצוב המשנה מחדד את הבנת המחלוקת שבין רבי אליעזר ורבי עקיבא בנוגע לסדר הקרבת קורבנות היום.

פרק ז - משנה ד

קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וּפָשַׁט וְיָרַד וְטָבַל וְעָלָה וְנִסְתַּפֵּג.

הֵבִיאוּ לוֹ בִגְדֵי לָבָן, וְלָבַשׁ,          וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו.

נִכְנַס לְהוֹצִיא אֶת הַכַּף וְאֶת הַמַּחְתָּה.

קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וּפָשַׁט וְיָרַד וְטָבָל, עָלָה וְנִסְתַּפֵּג.

הֵבִיאוּ לוֹ בִגְדֵי זָהָב וְלָבַשׁ,           וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו,

וְנִכְנַס לְהַקְטִיר קְטֹרֶת שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם וּלְהֵטִיב אֶת הַנֵּרוֹת,

וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וּפָשַׁט.

הֵבִיאוּ לוֹ בִגְדֵי עַצְמוֹ, וְלָבַשׁ.

וּמְלַוִּין אוֹתוֹ עַד בֵּיתוֹ.

וְיוֹם טוֹב הָיָה עוֹשֶׂה לְאוֹהֲבָיו בְּשָׁעָה שֶׁיָּצָא בְשָׁלוֹם מִן הַקֹּדֶשׁ:

1.    עיצוב המשנה מראה את סיום עבודת היום לפי השלבים עד יציאת הכהן הגדול בשלום מן הקודש.

פרק ז - משנה ה

כֹּהֵן גָּדוֹל מְשַׁמֵּשׁ     בִּשְׁמֹנָה כֵלִים.         וְהַהֶדְיוֹט בְּאַרְבָּעָה,

בְּכֻתֹּנֶת וּמִכְנָסַיִם וּמִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט.

מוֹסִיף עָלָיו כֹּהֵן גָּדוֹל,                           חשֶׁן וְאֵפוֹד וּמְעִיל וָצִיץ.

בְּאֵלּוּ נִשְׁאָלִין בְּאוּרִים וְתֻמִּים.

וְאֵין נִשְׁאָלִין           אֶלָּא לַמֶּלֶךְ וּלְבֵית דִּין וּלְמִי שֶׁהַצִּבּוּר צָרִיךְ בּוֹ:

1.    עיצוב המשנה מראה שיש בה שני נושאים. ההבדל בין בגדי הכהן הגדול לבגדי כהן הדיוט והשאלה באורים ותומים.

פרק ח

פרק ח - משנה א

יוֹם הַכִּפּוּרִים אָסוּר

בַּאֲכִילָה וּבִשְׁתִיָּה וּבִרְחִיצָה וּבְסִיכָה וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה.

 וְהַמֶּלֶךְ וְהַכַּלָּה יִרְחֲצוּ אֶת פְּנֵיהֶם,

וְהֶחָיָה תִנְעֹל אֶת הַסַּנְדָּל,

דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר,

וַחֲכָמִים                            אוֹסְרִין:

1.    הפרק עובר לאיסורי יום הכיפורים. עיצוב המשנה מראה את האיסורים ואת החריגים.

פרק ח - משנה ב

הָאוֹכֵל כְּכוֹתֶבֶת הַגַּסָּה,     כָּמוֹהָ וּכְגַרְעִינָתָהּ

 וְהַשּׁוֹתֶה מְלֹא לֻגְמָיו,                                     חַיָּב.

כָּל הָאֳכָלִין   מִצְטָרְפִין      לִכְכוֹתֶבֶת.

כָּל הַמַּשְׁקִין מִצְטָרְפִין      לִמְלֹא לֻגְמָיו.

הָאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה,                 אֵין מִצְטָרְפִין

1.    עיצוב המשנה מבהיר את שיעורי האכילה האסורים ביום הכיפורים.

פרק ח - משנה ג

אָכַל וְשָׁתָה בְּהֶעְלֵם אַחַת, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אֶחָת.

אָכַל וְעָשָׂה מְלָאכָה,          חַיָּב שְׁתֵּי חַטָּאוֹת.

אָכַל אֳכָלִין שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לַאֲכִילָה,

וְשָׁתָה מַשְׁקִין שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לִשְׁתִיָּה,

וְשָׁתָה צִיר אוֹ מֻרְיָס,                   פָּטוּר:

1.    עיצוב המשנה מרארה שיש בה שני נושאים. עשה שני איסורים, אכל אוכל שלא ראוי לאכילה. 

פרק ח - משנה ד

הַתִּינוֹקוֹת,             אֵין מְעַנִּין אוֹתָן בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים,

אֲבָל מְחַנְּכִין אוֹתָם לִפְנֵי שָׁנָה וְלִפְנֵי שְׁנָתַיִם,              בִּשְׁבִיל שֶׁיִּהְיוּ רְגִילִין בַּמִּצְוֹת:

1.    עיצוב המשנה מראה את ההתנהלות ביום הכיפורים עם הילדים.

פרק ח - משנה ה

עֻבָּרָה שֶׁהֵרִיחָה,                מַאֲכִילִין אוֹתָהּ עַד שֶׁתָּשִׁיב נַפְשָׁהּ.

חוֹלֶה                                מַאֲכִילִין אוֹתוֹ עַל פִּי בְקִיאִין.

וְאִם אֵין שָׁם בְּקִיאִין,       מַאֲכִילִין אוֹתוֹ עַל פִּי עַצְמוֹ, עַד שֶׁיֹּאמַר דָּי:

1.    המשנה דנה בפיקוח נפש. העיצוב מראה את ההתנהלות עם מעוברת וחולה.

פרק ח - משנה ו

מִי שֶׁאֲחָזוֹ בֻלְמוּס,            מַאֲכִילִין אוֹתוֹ אֲפִלּוּ דְבָרִים טְמֵאִים     עַד שֶׁיֵּאוֹרוּ עֵינָיו.

מִי שֶׁנְּשָׁכוֹ כֶלֶב שׁוֹטֶה,       אֵין מַאֲכִילִין אוֹתוֹ מֵחֲצַר כָּבֵד שֶׁלוֹ,

וְרַבִּי מַתְיָא בֶן חָרָשׁ          מַתִּיר.

וְעוֹד אָמַר רַבִּי מַתְיָא בֶן חָרָשׁ,

הַחוֹשֵׁשׁ בִּגְרוֹנוֹ,                 מַטִּילִין לוֹ סַם בְּתוֹךְ פִּיו בְּשַׁבָּת,

מִפְּנֵי שֶׁהוּא סְפֵק נְפָשׁוֹת,

וְכָל סְפֵק נְפָשׁוֹת דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת:

1.    המשנה ממשיכה לדון בפיקוח נפש. העיצוב של המשנה מראה מצביי חרום שונים.

פרק ח - משנה ז

מִי שֶׁנָּפְלָה עָלָיו מַפֹּלֶת,      סָפֵק הוּא שָׁם         סָפֵק אֵינוֹ שָׁם,

סָפֵק חַי                  סָפֵק מֵת,

סָפֵק נָכְרִי               סָפֵק יִשְׂרָאֵל,

מְפַקְּחִין עָלָיו אֶת הַגַּל.

מְצָאוּהוּ חַי,                      מְפַקְּחִין עָלָיו.

וְאִם מֵת,                          יַנִּיחוּהוּ:

1.    המשנה ממשיכה בפיקוח נפש הנוגע לאדם שנפלה עליו מפולת. היעצוב מחדד את המקרים השונים.

פרק ח - משנה ח

חַטָּאת וְאָשָׁם וַדַּאי           מְכַפְּרִין.

מִיתָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים        מְכַפְּרִין עִם הַתְּשׁוּבָה.

הַתְּשׁוּבָה                          מְכַפֶּרֶת עַל עֲבֵרוֹת קַלּוֹת עַל עֲשֵׂה וְעַל לֹא תַעֲשֶׂה.

וְעַל הַחֲמוּרוֹת                   הִיא תוֹלָה עַד שֶׁיָּבֹא יוֹם הַכִּפּוּרִים וִיכַפֵּר:

1.    משנה זאת לקראת חתימת המסכת מחדדת את חלילוקי הכפרה.

פרק ח - משנה ט

הָאוֹמֵר, אֶחֱטָא וְאָשׁוּב, אֶחֱטָא וְאָשׁוּב,           אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה.

אֶחֱטָא וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר,                          אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר.

עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם,                              יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר.

עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ,                               אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר,

עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ.

אֶת זוֹ דָּרַשׁ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה,

מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ - תִּטְהָרוּ (ויקרא טז),

עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם,                    יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר.

עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ,                     אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר,

עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ.

אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא,

אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל, לִפְנֵי מִי אַתֶּם מִטַּהֲרִין, וּמִי מְטַהֵר אֶתְכֶם, אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם,

שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לו), וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם.

וְאוֹמֵר (ירמיה יז), מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יְיָ,

מַה מִּקְוֶה                         מְטַהֵר אֶת הַטְּמֵאִים,

אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא       מְטַהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל:

1.    עיצוב משנה זאת החותמת את המסכת מראה את ההבדל בין עבירות. שבין אדם למקום לעבירות שבין אדם לחברו.

2.    העיצוב מסייע להבנת ההבחנה בין רבי אלעזר בן עזריה לבין רבי עקיבא בהבנת הפסוק "לפני ה' תטהרו".