"משנה מעוצבת בשיטת ההזחה": מדריך ללומדים ולקוראים
בשנים האחרונות מתפרסמים מקורות התורה שבעל פה, והמשנה בכללם, בתבניות חדשות ומעניינות. זאת, לצורך הקלה והשבחה של הלימוד וההוראה. סידור המשנה בשיטה של "משנה מעוצבת", משמעו הדפסת ששת סדרי המשנה כאילו היו פיוט או שירה, ולא בהדפסה המקובלת שבה הטקסט מסודר בצורה של פרוזה. הדפסה שירית-פיוטית כזאת עוזרת כמובן לשנן את המשנה בעל פה, במיוחד לאור העובדה שבמקורה, התורה שבעל פה היתה "תורה דבורה", ששיננו בעל פה.
הסידור בשיטת "משנה מעוצבת" מאפשר שכבה נוספת של הבהרה והבנה של משמעות המשנה. הסידור לא כולל רק שורה מתחת לשורה כשכל השורות מיושרות לצד ימין, אלא "הזחה", כלומר סידור המילים של המשנה בצורה שמבהירה לקוראים מתי מתחילים היגד או פסקה חדשים. ההזחות מאפשרות לקוראים לראות בצורה בהירה מה המבנה של הסעיפים הכתובים במשנה ומה יחסי הגומלין ביניהם.
מתכונת כזאת מציפה תובנות שנסתרות בעיון במשנה המיושרת לימין, והופכת את המשנה למובנת, מאירת עיניים ומעוררת מחשבה. היא מאפשרת לערוך השוואת והקבלות, ולא פחות מכך, יכולה גם לעורר אצל הקוראים ואצל הלומדים שאלות והצעות לסידורים אחרים.
"המשנה המעוצבת" מיועדת להקל על הלימוד, אבל גם לאתגר אותו לחשיבה נוספת ומעניינת. התבונה שבמלאכת ההזחה היא תבונה שאפשר ללמוד ולתרגל, והיא יכולה להיות מכשיר רב ערך ללמידה פעילה של הלומדים ולפיתוח מיומנויות של עיון והעמקה. לפעמים, נכון יהיה למסור ללומדים מראש את העיצוב, ולפעמים – לאתגר אותם לחשוב על ההזחות בעצמם.
"המשנה המעוצבת" מיועדת לראות במשנה דיקלום שקל יותר ללמוד בעל פה, אבל גם שיר ששורותיו אינן בהכרח חוזרת על עצמן. שיר שיש בו עומק הן מצד המילים והן מצד ה"מנגינה".
הנה דוגמא ממסכת ברכות פרק א' משנה א':
מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּעַרְבִית?
מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִים לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָתָן,
עַד סוֹף הָאַשְׁמוּרָה הָרִאשׁוֹנָה;
דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עַד חֲצוֹת.
רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשָּׁחַר.
מַעֲשֶׂה שֶׁבָּאוּ בָנָיו מִבֵּית הַמִּשְׁתֶּה.
אָמְרוּ לוֹ: לֹא קָרִינוּ אֶת שְׁמַע.
אָמַר לָהֶם: אִם לֹא עָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר –
חַיָּבִין אַתֶּם לִקְרוֹת.
וְלֹא זוֹ בִלְבַד:
אֶלָּא כָּל מַה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים "עַד חֲצוֹת" –
מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשָּׁחַר.
הֶקְטֵר חֲלָבִים וְאֵבָרִים – מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשָּׁחַר.
וְכָל הַנֶּאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד – מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשָּׁחַר.
אִם כֵּן, לָמָּה אָמְרוּ חֲכָמִים "עד חֲצוֹת"?
כְּדֵי לְהַרְחִיק אֶת הָאָדָם מִן הָעֲבֵרָה.
סידור המשנה עם ההזחות מגלה שבחלק הראשון של המשנה ישנן שתי שאלות: "מאימתי קורין?", ו"עד מתי קורין?". על השאלה הראשונה יש תשובה אחת, ועל השאלה השניה יש שלש תשובות. הזחת השורה השניה במשנה מבליטה את התשובה לשאלה הראשונה – "מאימתי?". הזחת השורה השלישית מבליטה שלפנינו תשובה לשאלה אחרת והיא "עד מתי קורין?". לשאלה זו שלוש תשובות. הזחת כל התשובות לאותו קו מבליטה את המילה "עד...", שלוש פעמים. היא גם מבהירה שדברי ר' אליעזר, מתייחסים רק לשאלה השנייה ולא לשאלה הראשונה.
בתבנית זאת מוזמנים הקוראים והלומדים לחשוב: מה הנימוק לכל דעה? מדוע קיימת מחלוקת רק בנוגע לשאלה השניה, ולא בנוגע לשאלה הראשונה?
בחלק השני של המשנה מסופר המעשה בבניו של רבן גמליאל. כאן, מבהירה ההזחה את תשובתו של רבן גמליאל לבניו. המילים "אם לא עלה עמוד השחר" נמצאות מתחת לדברי רבן גמליאל בחלק הראשון. בחלק השלישי ההזחה מאפשרת לראות את ההקבלה בין ההיגדים "עד חצות" ואת ההקבלה בין ההיגדים "עד שיעלה עמוד השחר".
בהצלחה ובתקווה ללימוד פורה, מעניין ומעמיק!
יהודה שוורץ, אייר תשפ"ה