מידות, פרק ד
לחץ כאן לתצוגת הדפסה

מידות, פרק ד

מידות, פרק ד

משנה א

פִּתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל גָּבְהוֹ עֶשְֹרִים אַמָּה, וְרָחְבּוֹ עֶשֶֹר אַמּוֹת.

וְאַרְבַּע דְּלָתוֹת הָיוּ לוֹ:

שְׁתַּיִם בִּפְנִים, וּשְׁתַּיִם בַּחוּץ,

שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מא, כג) "וּשְׁתַּיִם דְּלָתוֹת לַהֵיכָל וְלַקֹּדֶשׁ".

הַחִיצוֹנוֹת נִפְתָּחוֹת לְתוֹךְ הַפֶּתַח, לְכַסּוֹת עָבְיוֹ שֶׁל כֹּתֶל,

וְהַפְּנִימִיּוֹת נִפְתָּחוֹת לְתוֹךְ הַבַּיִת, לְכַסּוֹת אַחַר הַדְּלָתוֹת;

שֶׁכָּל הַבַּיִת טוּחַ בְּזָהָב, חוּץ מֵאַחַר הַדְּלָתוֹת.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּתוֹךְ הַפֶּתַח הָיוּ עוֹמְדוֹת

וּכְמִין אִצְטְרָמִיטָה הָיוּ וְנִקְפָּלוֹת לַאֲחוֹרֵיהֶן,

אֵלּוּ שְׁתֵּי אַמּוֹת וּמֶחֱצָה וְאֵלּוּ שְׁתֵּי אַמּוֹת וּמֶחֱצָה,

חֲצִי אַמָּה מְזוּזָה מִכָּאן, וַחֲצִי אַמָּה מְזוּזָה מִכָּאן,

שֶׁנֶּאֱמַר (שם שם, כד) "וּשְׁתַּיִם דְּלָתוֹת לַדְּלָתוֹת, שְׁתַּיִם מוּסַבּוֹת דְּלָתוֹת,

שְׁתַּיִם לְדֶלֶת אֶחָת, וּשְׁתֵּי דְלָתוֹת לָאַחֶרֶת".

 

ברטנורא משנה א

פתחו של היכל. שתים בפנים. בעובי הכותל שכלפי פנים.

ושתים בחוץ. בעוביו שכלפי החוץ. שעוביו של כותל ההיכל היה שש אמות, ולסוף אמה חיצונה של עובי הכותל היו הדלתות החיצונות אחד לימין הפתח ואחד לשמאלו, כל דלת מהן רחבה חמש אמות, וכשהיו נעולות היו נוגעות זו בזו וסותמות רוחב חלל הפתח שרחבו עשר אמות, וכשהיו נפתחות לצד פנים מכסות חמש אמות של עובי הכותל. ושתים דלתות אחרות כמדות אלו היו קבועות בסוף עובי הכותל לצד פנים, וכשהן נפתחות מכסות חמש אמות מפה וחמש אמות מפה מרוחב כותל ההיכל בפנים, ושם לא היה הכותל טוח בזהב כמו שאר הבית, לפי שלא היה נראה.

אצטרמיטה. לוחות של פרקים מחוברות על ידי חוליות, והן נפתחות, וכשרוצה נכפפות ונכפלות זו על זו. כך היו כל הדלתות הללו בין שלפנים בין שלחוץ מחוברות על ידי חוליות, ולסוף חצי אמה של עובי הכותל היו קבועות, בין הדלתות שבפנים בין אותן שבחוץ, וחמש אמות של עובי הכותל מפסיקות בין הדלתות החיצונות לדלתות הפנימיות. וכל דלת היה של חמש אמות מחובר משתי לוחות, כל לוח שתי אמות ומחצה, וכשנפתח הדלת החיצון לצד פנים היה חציו נכפף ונכפל זה על זה, ומכסה מעובי הכותל אמתים וחצי, וכן הדלת הקבוע בפנים כשנפתח לצד חוץ היה אף הוא נכפף ונכפל ומכסה האמתים וחצי שנשארו מעובי הכותל.

שנאמר ושתים דלתות לדלתות שתים. אלמא כל דלת ודלת היתה חלוקה לשתים.

 

משנה ב

וּשְׁנֵי פִשְׁפְּשִׁין הָיוּ לוֹ לְשַׁעַר הַגָּדוֹל:

אֶחָד בַּצָּפוֹן, וְאֶחָד בַּדָּרוֹם.

שֶׁבַּדָּרוֹם לא נִכְנַס בּוֹ אָדָם מֵעוֹלָם,

וְעָלָיו הוּא מְפֹרָשׁ עַל יְדֵי יְחֶזְקֵאל,

שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מד, ב) "וַיֹּאמֶר אֵלַי ה', הַשַּׁעַר הַזֶּה סָגוּר יִהְיֶה לא יִפָּתֵחַ,

וְאִישׁ לא-יָבֹא בוֹ,

כִּי ה' אֱלהֵי-יִשְֹרָאֵל בָּא בוֹ וְהָיָה סָגוּר".

נָטַל אֶת הַמַּפְתֵּחַ וּפָתַח אֶת הַפִּשְׁפֵּשׁ, וְנִכְנַס לְהַתָּא,

וּמֵהַתָּא לַהֵיכָל.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּתוֹךְ עָבְיוֹ שֶׁל כֹּתֶל הָיָה מְהַלֵּךְ,

עַד שֶׁנִּמְצָא עוֹמֵד בֵּין שְׁנֵי הַשְּׁעָרִים,

וּפָתַח אֶת הַחִיצוֹנוֹת מִבִּפְנִים,

וְאֶת הַפְּנִימִיּוֹת מִבַּחוּץ.

 

ברטנורא משנה ב

ושני פשפשין. שני פתחים קטנים אחד מימין שער הגדול של היכל ואחד משמאלו, רחוקים קצת מן השער. אותו שבדרום כתיב סגור יהיה לא יפתח, בשל עתיד, ומסתמא כך היה בבית עולמים.

ופתח את הפשפש ונכנס משם לתא. והיא לשכה אחת הפתוחה להיכל. ומן התא נכנס להיכל, והולך בחלל ההיכל עד השער הגדול שבסוף עובי הכותל מבפנים, ופותחו ובא לו אל שער השני שבסוף עובי הכותל מבחוץ ועומד בפנים ופותחו.

רבי יהודה אומר בתוך עוביו של כותל היה מהלך. קסבר דמן התא לא היה נכנס להיכל, אלא מן התא היה מהלך בתוך עוביו של כותל עד שנמצא עומד בין שני השערים, ופותח את דלתות של שער החיצון מבפנים, ודלתות של שער הפנימי מבחוץ.

 

משנה ג

וּשְׁלשִׁים וּשְׁמוֹנָה תָּאִים הָיוּ שָׁם:

חֲמִשָּׁה עָשָֹר בַּצָּפוֹן, חֲמִשָּׁה עָשָֹר בַּדָּרוֹם, וּשְׁמוֹנָה בַּמַּעֲרָב.

שֶׁבַּצָּפוֹן וְשֶׁבַּדָּרוֹם -

חֲמִשָּׁה עַל גַּבֵּי חֲמִשָּׁה, וַחֲמִשָּׁה עַל גַּבֵּיהֶם.

וְשֶׁבַּמַּעֲרָב -

שְׁלשָׁה עַל גַּבֵּי שְׁלשָׁה, וּשְׁנַיִם עַל גַּבֵּיהֶם.

וּשְׁלשָׁה פְּתָחִים הָיוּ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד:

אֶחָד לַתָּא מִן הַיָּמִין, וְאֶחָד לַתָּא מִן הַשְֹּׂמֹאל,

וְאֶחָד לַתָּא שֶׁעַל גַּבָּיו.

וּבְקֶרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית הָיוּ חֲמִשָּׁה פְּתָחִים:

אֶחָד לַתָּא מִן הַיָּמִין, וְאֶחָד לַתָּא שֶׁעַל גַּבָּיו,

וְאֶחָד לַמְּסִבָּה, וְאֶחָד לַפִּשְׁפֵּשׁ, וְאֶחָד לַהֵיכָל.

 

ברטנורא משנה ג

תאים. לשכות.

חמשה עשר בצפון. לקמן בפרקין כי חשיב מצפון לדרום שבעים אמה, קא תני כותל המסיבה חמש, והמסיבה שלוש, כותל התא חמש, והתא שש, וכותל ההיכל שש. וכנגדן קחשיב בדרום.

ולאו למימרא דעובי כותל המסיבה ועובי כותל התא ועובי כותל ההיכל שלצד צפון היה כך, אלא עובי הכותל עם החלל שבינו ובין הכותל השני הוא מונה, ובחמש של כותל המסיבה ושלוש של מסיבה וחמש של כותל התא ושש של התא ושש של כותל ההיכל, בכל אחד מאלו החמשה היתה לשכה אחת דהיינו תא, הרי חמשה תאים בצפון. וכנגדן בדרום.

ועל אלו החמשה היו בנויין חמשה אחרים, ועוד חמשה על גביהן, הרי חמשה עשר תאים לצפון וחמשה עשר לדרום. וכן במערב קחשיב לקמן בפרקין כותל ההיכל שש והתא שש וכותל התא חמש, בכל אחד מהם היה לשכה, שלא היה הכותל עב שש אלא הכותל עם התא שבו היה שש, והתא האחד שחוצה לו היה שש, וכותל התא האחר שחוץ להם עם התא שבו היה חמש, הרי שלוש לשכות. ושלוש לשכות אחרות בנויות על גבי אלו השלוש, ושתים על גביהן, הרי שמונה תאים למערב.

ואחד לפשפש. לתא שיש בו הפשפש הצפוני שבאותו תא נכנסים להיכל. וסתם מתניתין כרבנן דאמרי לעיל נכנס לתא ומן התא להיכל. דלא כרבי יהודה דאמר בתוך עביו של כותל היה מהלך.

 

משנה ד

הַתַּחְתּוֹנָה - חָמֵשׁ, וְרוֹבֵד שֵׁשׁ;

וְהָאֶמְצָעִית - שֵׁשׁ, וְרוֹבֵד שֶׁבַע;

וְהָעֶלְיוֹנָה - שֶׁבַע, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ו, ו)

"הַיָּצִיעַ הַתַּחְתֹּנָה חָמֵשׁ בָּאַמָּה רָחְבָּהּ,

וְהַתִּיכֹנָה שֵׁשׁ בָּאַמָּה רָחְבָּהּ,

וְהַשְּׁלִישִׁית שֶׁבַע בָּאַמָּה רָחְבָּהּ".

 

ברטנורא משנה ד

התחתונה חמש. מחוץ לכותל המסיבה שהוא הכותל החיצון של הקודש היו יציעים, דהיינו גזוזטראות מקיפים את הבית משלוש רוחות מערב צפון ודרום, והיו היציעים הללו תחתיים שניים ושלישים. היציע התחתונה חמש באמה רחבה, והרובד שעליה דהיינו התקרה שעל התחתונה שהיא הרצפה של התיכונה, שש באמה רחבה, לפי שכותל המסיבה היה הולך ומיצר כלפי מעלה, וכשהגיע אל הרובד שעל גבי התחתונה היה נכנס לפנים אמה אחת, ועל אותה אמה הבולטת היו נתונים קורות היציע, נמצאת היציע התיכונה רחבה אמה אחת יותר מן התחתונה, דהיינו אותה אמה שנכנס הכותל לפנים.

וכן כשמגיע לרובד שעל גבי התיכונה שהיא הרצפה של שלישית, היה הכותל מיצר ונכנס לפנים אמה אחת, כדי שיניח ראש הקורה על אותה אמה, שכותל התיכונה בולט ויוצא לחוץ יותר מכותל העליונה, ונמצאת היציע העליונה רחבה אמה יותר מן התיכונה ושתי אמות יותר מן התחתונה.

וזהו שנאמר (מלכים א ו') "כי מגרעות נתן לבית חוצה לבלתי אחוז בקירות הבית", כלומר היה מגרע ומחסר בעובי הכותל מבחוץ אמה אחת ברובד של התיכונה, ועוד אמה אחרת ברובד של העליונה, כדי שיהיה לו מקום לשים בהם ראשי הקורות של הרובד, כדי שלא יצטרך לאחוז בקירות הבית לעשות חורים בכותל ולתחוב שם ראשי הקורות.

 

משנה ה

וּמְסִבָּה הָיְתָה עוֹלָה

מִקֶּרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית לְקֶרֶן צְפוֹנִית מַעֲרָבִית,

שֶׁבָּהּ הָיוּ עוֹלִים לְגַגּוֹת הַתָּאִים.

הָיָה עוֹלֶה בַּמְּסִבָּה וּפָנָיו לַמַּעֲרָב,

הִלֵּךְ עַל כָּל פְּנֵי הַצָּפוֹן, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לַמַּעֲרָב.

הִגִּיעַ לַמַּעֲרָב, וְהָפַךְ פָּנָיו לַדָּרוֹם.

הִלֵּךְ כָּל פְּנֵי מַעֲרָב, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לַדָּרוֹם.

הִגִּיעַ לַדָּרוֹם, וְהָפַךְ פָּנָיו לַמִּזְרָח.

הָיָה מְהַלֵּךְ בַּדָּרוֹם, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְפִתְחָהּ שֶׁל עֲלִיָּה,

שֶׁפִּתְחָהּ שֶׁל עֲלִיָּה פָּתוּחַ לַדָּרוֹם.

וּבְפִתְחָהּ שֶׁל עֲלִיָּה הָיוּ שְׁנֵי כְלוֹנָסוֹת שֶׁל אֶרֶז,

שֶׁבָּהֶן הָיוּ עוֹלִין לְגַגָּהּ שֶׁל עֲלִיָּה.

וְרָאשֵׁי פִסְפְּסִין מַבְדִּילִים בָּעֲלִיָּה,

בֵּין הַקֹּדֶשׁ לְבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים.

וְלוּלִין הָיוּ פְּתוּחִין בָּעֲלִיָּה לְבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים,

שֶׁבָּהֶן הָיוּ מְשַׁלְשְׁלִין אֶת הָאֻמָּנִים בְּתֵבוֹת,

כְּדֵי שֶׁלֹּא יָזוּנוּ עֵינֵיהֶן מִבֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים.

 

ברטנורא משנה ה

ומסבה. כמין מחילה ומערה.

שבה היו עולים לגגות התאים. ומפני שהעולה בה עולה דרך היקף ויורד דרך היקף, קרויה מסיבה.

ולולין. ארובות שעושים בעליות.

משלושלים את האומנים. מורידין אותם בחבל בתוך התיבות, כדי שלא יהנו בראיית בית קודש הקדשים, אלא מתקנין מה שצריך בלבד ועולין.

 

משנה ו

וְהַהֵיכָל - מֵאָה עַל מֵאָה, עַל רוּם מֵאָה:

הָאֹטֶם שֵׁשׁ אַמּוֹת, וְגָּבְהוֹ אַרְבָּעִים אַמָּה,

אַמָּה כִּיּוֹר, וְאַמָּתַיִם בֵּית דִּלְפָה,

וְאַמָּה תִּקְרָה, וְאַמָּה מַעֲזֵיבָה;

וְגָבְהָהּ שֶׁל עֲלִיָּה אַרְבָּעִים אַמָּה,

וְאַמָּה כִּיּוֹר, וְאַמָּתַיִם בֵּית דִּלְפָה,

וְאַמָּה תִּקְרָה, וְאַמָּה מַעֲזֵיבָה;

וְשָׁלשׁ אַמּוֹת מַעֲקֶה, וְאַמָּה כָּלֶה עוֹרֵב.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לא הָיָה כָּלֶה עוֹרֵב עוֹלֶה מִן הַמִּדָּה,

אֶלָּא, אַרְבַּע אַמּוֹת הָיָה מַעֲקֶה.

 

ברטנורא משנה ו

מאה על מאה. מאה אורך ומאה רוחב.

אוטם. בנין אטום וסתום להיות יסוד לבית, שעליו מעמידין הכתלים.

אמה כיור. הקורה התחתונה של תקרה היתה עוביה אמה. ולפי שהיתה טוחה בזהב ומצויירת ציורים נאים נקראת כיור.

ואמתיים בית דלפה. הקורות העליונות הנשענות על הקורה התחתונה היה עביין שתי אמות, והן קרויין בית דלפה, לפי שהנסרין של תקרה מחוברין על ידן. תרגום במחברת, בית לופי.

ואין לתמוה היאך היתה הקורה התחתונה שהכל נשען עליהן עביה אמה אחת בלבד והקורות העליונות שאין סובלות משא כל כך היה עביין שתי אמות, לפי שהקורה התחתונה מתוך שהיתה רחבה ביותר בעובי אמה היתה חזקה ובריאה ויכולה לקבל הבנין שעליה, אבל הקורות העליונות שלא היו רחבות אלא טפח או פחות צריכות להיות עבות יותר.

אי נמי, היו הקורות העליונות עביין שתי אמות כדי להרחיק התקרה מן הקורה התחתונה, לפי שהיא מצויירת ציורים נאים, ואם היתה התקרה סמוכה לה לא היו ציוריה נראות וניכרות כל כך.

תקרה. הנסרים שנותנין על הקורות היו עביין אמה.

מעזיבה. הטיט והאבנים והסיד שנותנין על הנסרין.

כלה עורב. טס של ברזל חד כמין סייף וגבהו אמה היה מונח על גבי המעקה, כדי שלא ינוחו העופות עליו, לפיכך נקרא כלה עורב שמכלה העורבים משם.

 

משנה ז

מֵהַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב - מֵאָה אַמָּה:

כֹּתֶל הָאוּלָם חָמֵשׁ, וְהָאוּלָם אַחַת עֶשְֹרֵה,

כֹּתֶל הַהֵיכָל שֵׁשׁ, וְתוֹכוֹ אַרְבָּעִים אַמָּה,

אַמָּה טְרַקְסִין, וְעֶשְֹרִים אַמָּה בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים,

כֹּתֶל הַהֵיכָל שֵׁשׁ, וְהַתָּא שֵׁשׁ, וְכֹתֶל הַתָּא חָמֵשׁ.

מִן הַצָּפוֹן לַדָּרוֹם - שִׁבְעִים אַמָּה:

כֹּתֶל הַמְּסִבָּה חָמֵשׁ, וְהַמְּסִבָּה שָׁלשׁ,

כֹּתֶל הַתָּא חָמֵשׁ, וְהַתָּא שֵׁשׁ,

כֹּתֶל הַהֵיכָל שֵׁשׁ, וְתוֹכוֹ עֶשְֹרִים אַמָּה,

כֹּתֶל הַהֵיכָל שֵׁשׁ, וְהַתָּא שֵׁשׁ,

וְכֹתֶל הַתָּא חָמֵשׁ, וּבֵית הוֹרָדַת הַמַּיִם שָׁלשׁ אַמּוֹת,

וְהַכֹּתֶל חָמֵשׁ אַמּוֹת.

הָאוּלָם עוֹדֵף עָלָיו -

חָמֵשׁ עֶשְֹרֵה אַמָּה מִן הַצָּפוֹן וַחֲמֵשׁ עֶשְֹרֵה אַמָּה מִן הַדָּרוֹם,

וְהוּא הָיָה נִקְרָא: בֵּית הַחֲלִיפוֹת, שֶׁשָּׁם גּוֹנְזִים אֶת הַסַּכִּינִים.

וְהַהֵיכָל צַר מֵאַחֲרָיו, וְרָחָב מִלְּפָנָיו,

וְדוֹמֶה לַאֲרִי, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כט, א) "הוֹי אֲרִיאֵל אֲרִיאֵל קִרְיַת חָנָה דָוִד",

מָה הָאֲרִי צַר מֵאַחֲרָיו וְרָחָב מִלְּפָנָיו, אַף הַהֵיכָל צַר מֵאַחֲרָיו וְרָחָב מִלְּפָנָיו.

 

ברטנורא משנה ז

כותל האולם. עובי כותל האולם לצד מזרח חמש אמות. וכן כותל ההיכל עוביו שש לצד מזרח.

ותוכו. חללו של היכל ארבעים אמה.

ואמה טרקסין. כותל המפסיק בין ההיכל לבין קודש הקדשים קרוי טרקסין, על שם שסוגר על הארון והלוחות שניתנו בסיני. טרק בלשון ארמי סגירה, כמו טרוקי גלי [ברכות כ"ח ע"א]. סין, סיני.

ועוביו של כותל זה, אמה. ולא הכריעו בו חכמים אי קדושתו כקדושת פנים או כקדושת חוץ, לפיכך עשו בבית שני שתי פרוכות, אחת חיצונה ואחת פנימית, וביניהן אויר אמה, לקלוט ביניהן אויר מקום הכותל שהיה עביו אמה.

כותל ההיכל שש. כבר פירשנו לעיל שלא היה כותל ההיכל שבצד מערב עביו שש, אלא עובי כותל ההיכל עם המקום הפנוי שבינו ובין הכותל השני שחוצה לו היה שש אמות. ועובי כותל השני שקרוי תא עם המקום הפנוי שבינו ובין הכותל השלישי שש אמות. ועובי הכותל השלישי שקרוי כותל התא עם המקום הפנוי שבינו ובין הכותל הרביעי החיצון היה חמש אמות. ושלושת המקומות הפנויין שבין ארבעה כותלים הן התאים. ועליהן תאים אחרים, כאותה ששנינו למעלה במערב שלושה על גבי שלושה ושנים על גביהן. וכן מצפון לדרום כותל המסבה חמש כו', כולן עם החלל שבין כותל לכותל, הכל כמו שפירשתי לעיל.

חמש עשרה אמה מן הצפון. שכותל האולם עביו חמש אמה, והאולם עשר אמות לצפון וכן לדרום.

בית החליפות. על שם הסכינים שגונזים שם, קרוי בית החליפות, שכן בלשון רומי קורין לסכינים הגדולים חלפים.

 

צר מאחוריו. לצד מערב, ורחב מלפניו לצד מזרח. ולא אתפרש לי האיך, שהרי מאה על מאה היה בשוה.