סימן קה: דין התופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים ונפקד שתפס הפקדון בשביל הבעל חוב
סעיף א
הלוה שחייב לשנים או יותר ואין לו כדי לפרוע לכולם, וקדם אדם אחד ותפס מהמטלטלים של לוה כדי לזכות לאחד מבעלי חובות, לא זכה, שכל התופס לבעל חוב במקום שיש עליו חוב לאחרים לא קנה ואפילו עשאו שליח וכתב לו הרשאה, אבל אפוטרופוס קנה, דיד בעלים הוא.
סעיף ב
אם הלוה חייב גם לתופס, זכה בתפיסתו, מיגו דאי בעי זכי לנפשיה, זכי לחבריה.
סעיף ג
אם הלוה אמר לאדם אחד זכה בחפץ זה לפלוני, או תן מנה זה לפלוני, זכה לו. ואפילו אין הזוכה מכיר לאותו פלוני, ואין אחד מבעלי חובות יכולים לגבות מאלו, שכבר זכה בהם אחר.
סעיף ד
אם אין עליו חוב לאחרים, זכה התופס לבעל חוב, ודוקא במקום דאיכא פסידא לבעל חוב, כגון שהוא גברא דמפסיד נכסי או שהעני וירד מנכסיו. ואפילו תוך זמן מהניא תפיסה אם אין לו נכסים אחרים ויפסיד הלוה אי לאו הך תפיסה, ודוקא דנקיט בעל חוב שטרא בידיה, דיכול השתא לקיימו, אבל אי לית ליה ראייה, והלוה מכחיש, מהדרי ממונא למריה, ולא מצי למימר קבעו לי זמן דמייתינא ראייה.
סעיף ה
התופס לבעל חוב במקום שאינו חב לאחרים, חייב באחריותו. (ויש אומרים דאינו חייב באחריותו) (טור בשם הרא"ש), ואם יאמר הלוה לתופס קבל עליך אחריות בפירוש או החזיר לי מה שתפסת דלא מהימנת לי, שומעין לו.
סעיף ו
נפקד שתפס בפקדון לתפסו לבעל חוב במקום שאינו חב לאחרים, מועיל לו תפיסתו לענין זה שאם מת המפקיד אינו נעשה מטלטלין אצל בניו ושביעית אינו משמטתו, ואם נתנו באגב (פירוש: אגב קרקע) או בקנין סודר או במתנת שכיב מרע לאחר, אינו נתון, ומכל מקום אם אין בעל חוב כאן, אין הנפקד יכול לעכב הפקדון בשבילו, ואפי' אם הלוה מודה, שהדין נותן בכל פקדון להחזירו למי שהפקידו אצלו, ואם יש לאחרים זכות בו הרי הדין ביניהם. ואם מסרו הנפקד ליד מלוה פטור, ואפי' אם היה שומר שכר. (דהא אף אם היה מחזירו למפקיד הוא היה צריך לשלם למלוה (טור ס"ה).