סימן שסח: דין המציל או הקונה מלסטים ישראל או עכו"ם
סעיף א
המציל מיד לסטים ישראל, הרי אלו שלו, מפני שסתם הדבר שנתיאשו הבעלים, ואם ידע שלא נתייאשו, חייב להחזיר. אבל המציל מיד לסטים עכו"ם או מוכס עכו"ם, חייב להחזיר שסתם הדבר שלא נתייאשו הבעלים, ואם נתייאשו הרי אלו שלו. ומפני מה אמרו: סתם לסטים ישראל נתייאשו הבעלים וסתם עכו"ם לא נתייאשו, מפני שהבעלים יודעים שעכו"ם מחזירין מיד הגזלן אע"פ שאין שם עדים שגזל, אלא בראיות רעועות ובאומד הדעת.
הגה: וסתם גניבה הוי יאוש אפילו בעכו"ם, ואם כן הקונה מן הגנב לא היה צריך להחזיר הגניבה אלא אם כן ידעינן דלא נתיאש, דהא קנאה ביאוש ושינוי רשות כמו שנתבאר לעיל (סימן שנ"ג), מיהו נהגו להחזיר כל גניבה (ת"ה סימן ש"ט) ואין לשנות מן המנהג (טור) וכמו שנתבאר לעיל (סימן שנ"ו), ואין חילוק בזה בין גנב לגזלן, דבכל ענין מחזיר דמיו ונוטל את שלו, כן נראה לי. ועיין לעיל סימן רל"ו דין הקונה קרקע גזולה.