סימן נז: דין שטר פרוע
סעיף א
אסור להשהות שטר פרוע בתוך ביתו (והוא הדין שטר שנמחל שעבודו) (תשו' הרא"ש כלל ע"ח), ואם אינו רוצה להחזיר שטר פרוע, ראוי לנדותו עד שיחזירנו, ואין לו לעכב השטר בשביל פשיטי דספרא.
הגה: ובמקום שאין הלוה נותן שכר הסופר אין צריך להחזיר השטר, ובלבד שיקרענו (ב"י בסי' ס"א בשם הרשב"א), אבל מותר להשהות שטר של מנה, אע"פ שאינו חייב אלא חמשים, והוא שיכתוב שובר על גביו ממה שנפרע, או יכתוב שובר בפני עצמו וימסרנו ללוה.
סעיף ב
שטר שלוה בו ופרעו אינו חוזר ולוה בו, כמו שנתבאר בסימן מ"ח, ואם אמר לו הלוה: פרעתי, והשיב המלוה: כן היה אבל החזרתים לך, הרי מודה שנמחל שעבודו ואינו גובה בו, אבל אם אמר החזרתים לך שתחליפם לי, מפני שלא היו המעות יוצאים אלא ע"י הדחק, השטר קיים.