סימן קצא: דין קניית קרקע בשטר
סעיף א
בשטר כיצד, כתב לו על הנייר או על החרס או על העלה, שדי נתונה לך שדי מכורה לך, כיון שהגיע השטר לידו, קנה, אע"פ שאין שם עדים כלל.
סעיף ב
במה דברים אמורים, במוכר שדהו מפני רעתה, אבל בשאר קרקעות, אע"פ שהגיע שטר המכר בעדים לידו, לא קנה עד שיתן דמים.
סעיף ג
שטרי דידן, שטרי קנין הם.
הגה: והקרקע נקנה על ידן. ואם כתב לו בפירוש שלא מכר לו בשטר ואינו אלא לראיה בעלמא, אין הקרקע נקנית על ידו (הר"ן פ"ק דקדושין והמגיד פ"א דקדושין ופ"א דמכירה).
סעיף ד
קנה קרקע בדמים ידועים, והמוכר אומר: לא קבלתי המעות, והלוקח אומר: כבר נתתי, אם הוא מקום שנותנים מעות ואחר כך כותבים, וכתב בשטר שהודה שקבל הלוקח, נאמן.
הגה: מכר לו קרקע בשטר או במעות (וא"ל: קני) לאחר שלשים יום, ונקרע השטר תוך הזמן, או נאבדו המעות, אם אמר לו קני לך מעכשיו ולאחר ל' יום קנה, לא אמר: מעכשיו, לא קנה, והוא הדין לקנין חזקה (ב"י בשם תוס' פרק האשה רבה ונ"י פ"ק דמציעא).