סימן ריט: כיצד מסיימין המצרים ואם לא סיים אותם
סעיף א
האומר לחברו: שדה פלוני אני מוכר לך, קנה כולה, אפילו היא גדולה הרבה, אע"פ שלא סיים המצרים, כל זמן שאין מצר מפסיק.
הגה: מצר לו מצר מזרחי ומערבי ולא הזכיר צפוני ודרומי, קנה כל השדה, ולא אמרינן שלא יקנה רק תלם אחד במזרח ותלם אחד במערב (טור).
סעיף ב
מצר לו מצר ראשון ומצר שני ומצר שלישי, ולא מצר מצר רביעי, קנה השדה כולה, אבל מצר הרביעי לא קנה, (כיצד), אם היה מובלע בין המצרים ואין עליו רכב של דקלים ואין בו ט' קבין, קנה אף המצר הרביעי. ואם לא היה מובלע ויש עליו רכב של דקלים, או שיש בו ט' קבין לא קנהו, היה מובלע ויש עליו רכב דקלים או שיש בו ט' קבין, או שלא היה מובלע ואין עליו רכב של דקלים ואין בו ט' קבין, הרי הדבר מסור לבית דין כפי מה שיראה לאיזה דרך שדעתן נוטה יעשו.
סעיף ג
מצר לו מצר אחד ארוך ומצר אחד קצר, אם היה הארוך של איש אחד, לא קנה מן הארוך אלא כנגד הקצר, ואם היה של שנים קנה כנגד ראש תור, (ויש אומרים דאפילו באיש אחד קנה באלכסון כראש תור) (טור בשם הרא"ש ובשם ה"ר יונה).
סעיף ד
סיים לו את הזויות בלבד, ולא מצר לו את המצר של כל רוח, או שסיים לו ב' מצרים כמין גאם (זה כנגד זה), או שסיים לו חלק מכל רוח ורוח, הרי זה לא קנה את כולה אלא יקנה ממנה כפי מה שמצר לו וכפי מה שיראו הדיינים.
סעיף ה
היה מצר ראובן מזרח ומערב, ומצר שמעון צפון ודרום, צריך שיכתוב לו: מצר ראובן משתי רוחות ומצר שמעון משתי רוחות.
סעיף ו
היה לו שדה ומכר מקצתו לשמעון לצד מערב ומצד מזרח עכב לעצמו, ומצר לו מצר מערב ולא מצר לו מצר מזרח, אלא כתב: מצר מזרח דמינה פליגא, או דמינה פסיקא, אם כתב לו: ואילין מצרנהא, קנה חצי השדה, ואם לא כתב לו כן, לא קנה אלא ט' קבין.