סימן שפב: הקוצץ אילן של חברו והמונע חברו מלעשות מצוה
סעיף א
שור שהיה עומד להריגה מפני שהוא מזיק את הבריות, ואילן העומד לקציצה מפני שהוא מזיק את הרבים, וקדם אחד ושחט שור זה וקצץ אילן זה שלא מדעת הבעלים, חייב לשלם לבעלים כמו שיראו הדיינים, שהרי הפקיעם מלעשות מצוה, ואם טען ואמר אתה אמרת לי להרגו ולקצצו, הואיל והוא עומד לכך, הרי זה פטור. (אבל שאר מזיק אינו נאמן לומר שהוא נתן לו רשות (טור ס"ג), אפילו יש לו מיגו לומר: לא הזקתי כגון דליכא עדים שהזיקו, דהוי כמיגו במקום חזקה דלא הוי מיגו (מרדכי ונ"י פרק החובל), אבל נאמן לומר: (אתה אמרת לי וכו') במיגו דלא היה שלך מה שהזקתי אלא שלי היה) (מרדכי שם). וכן מי ששחט חיה ועוף, ובא אחר וכיסה הדם שלא מדעת השוחט, חייב ליתן כמו שיראו הדיינים, ויש מי שהורה שהוא נותן קנס קצוב, והוא י' זהובים. וכן הורו שכל המונע הבעלים מלעשות מצות עשה שהם ראויים לעשותה, וקדם אחר ועשאה, משלם לבעלים י' זהובים. (היה לו בן למול, ובא אחר ומלו, חייב ליתן לו י' זהובים, אבל נתנו לאחר לימול ובא אחר ומלו, פטור) (רבנו ירוחם נל"א ח"ד). ובזמן הזה אין מגבין אותו, אבל אם תפס לא מפקינן מיניה.