סימן תה: שור שחבל באדם או שנגח אשה או שפחה
סעיף א
שור שחבל באדם, אפילו נתכוון לבהמה וחבל באדם, דינו כדין שור שהזיק לשור, תם משלם חצי נזק ומועד נזק שלם, ופטור מצער וריפוי ושבת ובושת, שלא חייבה תורה בד' דברים אלו אלא באדם.
סעיף ב
שורו שחבל באביו ואמו או שהדליק גדיש בשבת, חייב בנזקיו, אע"פ שאם עשה הוא כן היה פטור.
סעיף ג
נגח אשה ויצאו ילדיה, פטור מדמי ולדות, אע"פ שהוא מועד לנגוח. אבל אם נגח שפחה מעוברת ויצאו ילדיה, חייב כאילו נגח בהמה מעוברת, ושמין אותה כמה היתה שוה תחילה, וכמה נפחת דמיה, ומשלם תם חצי נזק ומועד נזק שלם.