סימן תטו: הגודר גדרו בקוצים והוזק בהם והמצניע קוצים בכותל חברו
לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן תטו: הגודר גדרו בקוצים והוזק בהם והמצניע קוצים בכותל חברו

סימן תטו: הגודר גדרו בקוצים והוזק בהם והמצניע קוצים בכותל חברו

 סעיף א

המצניע את הקוץ ואת הזכוכית, והגודר גדרו בקוצים והפריחו לרשות הרבים, והוזק בהם אחר, חייב נזק שלם, ואם גדר בקוצים בצמצום בתוך רשותו, פטור לפי שאין דרך בני אדם להתחכך בכותלים.

 

סעיף ב

המצניע קוציו וזכוכיותיו בתוך כותלו של חברו, ובא בעל הכותל וסתר כותלו ונפל לרשות הרבים והזיק, אם כותל רעוע הוא, המצניע חייב, ואם כותל בריא הוא, בעל הכותל חייב.

הגה: ואם הזיקו בשעת נפילה, יש אומרים דבעל כותל חייב בכל ענין (טור ס"ב). ואם נפלה הכותל מאיליו, אם היה בריא פטורים, ואם היה רעוע, המצניע חייב. ואם סתרו אינש דעלמא, הסותר חייב והמצניע פטור (נימוקי-יוסף פרק המניח. ועיין לעיל סימן שצ"ו).

 

סעיף ג

מדת חסידות הוא שיצניע אדם קוציו ושאר כל דבר המזיק במקום שלא יבא מהם תקלה, כגון שישליכם לנהר או ישרפם.