סימן תטז: הכותל והאילן שהיו רעועים ונפלו והזיקו
סעיף א
הכותל והאילן שנפלו לרשות הרבים, פטור מלשלם, אע"פ שהפקירם, לפי שאינם דומים לבור, שהרי אין תחילתן להזיק. (ויש אומרים דאם היה לו פנאי לסלקן ולא הפקירן, חייב) (טור ס"א). ואם היו רעועין בית דין קובעין לו זמן, ודוקא שהתרו בו בית דין, אבל בלא בית דין, אע"פ שהתרו בו חביריו אינו כלום, מיהו אם חפר בכותל וגרם להפילו, חייב בניזקין דהוה ליה חציו ממש (ב"י בשם רשב"א), לקוץ את האילן ולסתור את הכותל. וכמה הזמן שלשים יום, (ואם הדבר נחוץ ויש לחוש שיזיק לאחרים, אין נותנין לו זמן רק כופין אותו לסלק הזיקו מיד (ב"י בשם ריטב"א), נפלו בתוך הזמן והזיקו, פטור, לאחר הזמן חייב, מפני שהשהה אותם.
הגה: וכל זה כשבנאה מתחילתו כראוי, אבל אם לא בנאה כראוי ומחמת זה נפל הכותל, חייב בנזקה (תוס' המגיד פי"ג דנזקי ממון וב"י בשם רבנו ירוחם נל"א ח"א).